שו״ת שבות יעקב – חלק ג – שאלה לא, קטע 2

זאת ועוד אחרת ודאי בי"ט אסור לקדש אשה שמה יפנה לבו משמחת י"ט וכן הטעם שאין עושין מצות חבילות חבילות משא"כ קידש הלבנה שהוא לרגעים תבחנה פקודה בעיוני בעלמא בלי שום ביטל זמן רק כי מימי לטיגנא רגע כמימרא ברכת הלבנה והוא כשאר ברכת שאנו אומרין בי"ט ובשביל זה אינו מפנה לבו משמחת י"ט וגם אין בכלל שעושין מצות חבילות חבילות שהרי בי"ט נמי מחויב להשלים מאה ברכות וה"נ ברכת קידוש הלבנה מצטרפות לו להשלים במאה ברכות וע"כ על שמחה כזה נאמר ולשמחה מה זו הוא עושה לבטלה בי"ט ואם באת לאסו' קידוש הלבנה משום עירוב שמחת מצוה בשמחת י"ט יהי' אסור לסמוך גאולה לתפלה בי"ט דהא נמי שמחה לו ועיין במס' ברכות דף ט' ע"ב וז"ל א"ל ר' אלשעי לעולא כי עיילת להתם שאל בשלמא דרב ברונא אחי במעמד כל החבורא דאדם גדול הוא ושמח במצות זמנא חדא סמך גאולה לתפלה ולא פסק חוכא מפומיה כולא יומא עכ"ל לפ"ז סמיכת גאולה לתפלה שמחה היא לו ויהי' נמי אסור בי"ט אע"כ אדרבה יהי' ניחא לאדם לעשות שמחה בשלימות לשמוח שמחת י"ט למיעבד מצוה כדאי' במס' סוכה דף נ"ה ע"ב א"ר זירא אנא אכלי בסוכה וחדי בסוכה וכ"ש דחדי לבאי דקאעבידנא תרתי עכ"ל אף נאמר כאן דמי שמקדש הלבנה בי"ט שמחה הוא לו דקעביד תרתי ולדעתי הקלושה הדבר בהפוכי מיפך והשם על לב ישמח דאם ימנע ממצות קידוש הלבנה בי"ט צער הוא לא ויחן בחרדה ויהי' חרד על המצוה ולא יהא בידו סיפוק לקיימה אחר הרגל ומצינו בא"ח סימן רפ"ח מי שיש לו עונג אם יבכה כדי שילך הצער מלבו מותר לבכות בשבת עכ"ל ע"ש ק"ו בן בנו של ק"ו דמותר לשמוח בשמחה של מצוה בי"ט ולהסיר תוגה מלבו פן יבטל מן המצוה ולא יבא לכלל קיומי קיום אמרינן חביבה מצוה בשעתיה ועיין בתשובת ב"ח סימן פ' שכתב בשנת ש"ץ היו מקדשין הלבנה בליל ראשון של סוכות והי' קצת מהססין בדבר זה והי' נראה להם שיש איסור מפני מערבין וכו' ודבר זה בדו מלבם בלי שום שורש מקום מפוסקים קדמאי ובתראי וכתב על האוסרין ומחמירין שהם בכלל כסיל בחשך הולך ואינו אלא מן המתמיהין ע"ש:

והנה ראיתי בתשובת הרדב"ז סימן קל"ג שרוצה. ליתן טעם לאסור קידוש הלבנה בשבת ע"פ קבלה מפני שהוא ליל זיווג ע"ש באריכות וטעמא מדנפשיה יהיב ומוסיף מדליה אמנם עיין בתשובת ב"ח סימן הנ"ל מ"ש בפלפול רחב על דין אחר מדיני קידוש הלבנה אשר ז"ל דין זה הוא ע"פ דברי הר"י גקמיילא שכתב כן עפ"י דרכי הקבלה וכבר אין אנו נוהגין ע"פ הקבלה כל שהוא נגד הדין שהרי אנחנו מניחין תפילין בחש"מ ומברכין על התפילין של יד מעומד וע"פ הקבלה אסור וכו' לפ"ז אין לנו עסק בנסתרות כי הנסתרות לה' אלקינו והנגלות לנו ולבנינו ואם כן מהיכי תיתי לאסור קידוש הלבנה בשבת וי"ט:

ושמעתי שיש אנשים מצפצפי' ומהגים מדעתייהו ועבדי פרישא מדכתיב ויאמר אלקים יהי מאורות ברקיע וגו' והיו לאותות ולמועדים וגו' ושבת וי"ט הם גופן אות וכמו שאין מניחין תפילין בשבת וי"ט מטעם זה כך אין מקדשין בשבת וי"ט ע"כ תמצית דבריהם אמנם הבל בפיהם נשתקע הדבר ולא נאמר לפ"ז איך מברכין בשבת וי"ט הרואה קשת הלא מקרא מלא דיבר הכתוב את קשתי נתתי בענן והיתה לאות ברית ביני ובין הארץ אלא טעם זה לפגם ולא לשבח בשלמא גבי תפילין אסור להניח בשבת וי"ט שהרי הם אות ושבת וי"ט אין צריך לאו' שהו גופן אות משא"כ אותות הנאמר בלבנה פירש"י אם המאורות לוקין וכו' וכן אות הקשת שנשבע הקב"ה שלא יביא מבול לעולם מה ענין זה לענין הנחת תפילין ולאו אותות שווין הן דכל א' אות בפני עצמו וכל חד וחד למילתיה והברכות הללו שאנו מברכין על הלבנה קאי על חידוש הלבנה שמחדש הקב"ה חדשים חידוש הלבנה בכל חדש וחדש וכן כשרואה קשת מברך זוכר הברית וכו' ואיך יעלה על הדעת לומר שלא לברך בשבת וי"ט מכל הלין מילין נראה בעליל מזוקק שבעתים שאין שום איסו' לקדש הלבנה בשבת וי"ט אדרבה להיפוך חביבה מצוה בשעתיה והיא שמחה של מצוה וביחוד אם יקרה כמו שהי' בחדש הזה שנתקשרו שמים בעבים ולא נראית הלבנה עד לילה אחת קודם כלות הזמן שראוי לקדש בו הלבנה ובין לילה הי' ובין לילה עבר ואין ספק מוציא מידי ודאי לית דין ולית דיינ' לעורר ולפקפק על קידוש הלבנה שיהי' איסור כאשר בא' בליל מ"ש לא ניראת הלבנה כי אם שעה אחת ובודאי אותו שעה נראית כאלו הוא בעששית ותחת עיבה אשר ע"פ הדין אין לקדשה כי לא הי' נהנה מאורו והמחמיר ה"א מתמיהי' והמקיל נוגה לו ותבא עליו ברכת טוב יזכהו ה' לראות אור הלבנה כאור החמה ואור החמה כאור שבעתים כ"ד ביני אמודי דגירסא פה פראג ראש השנה לאילנות תפ"ב ליצירה נאם דוד הקטן אופנהיים ת"פ ק"ק פראג והמדינה:

תשובה ודוד בא עד הראש לכל דבר הר גבוה ותליל כהר תבור יושב בעבור שפתותיו שושנים נוטפה מור עובר על כולם הולך וגובר ה"ה אהו' אדוני גיסי הגאון הגדול המפורסם בכל פנה ועבר נ"י פ"ה ע"ה כמהור"ר דוד נרו':

הנה תשובתו הרמה קבלתי ושמחתי מה מאוד בשמחה של מצות קידוש הלבנה אשר ירד לעוקמא דדינא וממרחק תביא לחמו לדחות כל טעמי אחרונים על הא דאין לקדש הלבנה בשבת וי"ט ומי יעלה על לבו לעשות כן נגד מנהג הפשוט בכל תפוצות ישראל ונגד כל האחרונים שפוסקים כולם כאחד שאין לקדש הלבנה בשבת וי"ט ואי לאו מר גברא רבה ורב תבואות בכחו וחילו לאורייתא רמא דקנא וזקפ' ובאמת אי לאו דברי מר לא הייתי מזיז אפי' זיז ממנהג הפשוט אף שלא נעלם מאתי דהב"ח פסק בא"ח סי' רכ"ו ובתשובתו סי' פ"ו דמותר לקדש הלבנה בשבת וי"ט וכ"פ שם המ"א ודוחה הטעם דמהרי"ל מ"מ התנה בתנאי כפול דדוקא היכא דעבר הזמן אחר השבת וא"א לקדשה במ"ש ואין דנין אפשר משאי אפשר דהא גם במ"שק עדיין יש שהות לקדשו כל הלילה שהוא תוך כ"ט י"ב תשצ"ג ולדע' ספר הלכה ברורה הנדפס מחדש ס"ק ז' כתב דמותר לקדש איזה שעות אחר הזמן ואף דלכאורה דברי הלכה ברורה דברי נביאות הם בלי ראי' כלל מ"מ מצאתי און וראי' לדבריו בס' שיורי כנסת הגדולה סי' תכ"ו סעי' ב' שכתב וז"ל ולא י"ו בכלל נכתב בצדו אמר המאסף בשם רבינו ב"י לא הביא חולק בזה וכ"כ בס' הקבציר אבל אני מצאתי בשטת סנהדרין לאחד מגדולי האחרונים בשם תלמיד הרי"ף והרב המאירים ז"ל דאפי' י"ו בכלל עכ"ל (וכן פסק גיסי הרב הגאון בספרי א"ז) ובאמת דברם אלו תלוים בפלוגתא דש"ס דחולין דף נ"ד ונ"ה ובנדה דף נ"ה אי אמרינן עד ועד בכלל או לא ומסקינן להלכה דלחומרא אזלינן וכן בברכה שומעין להקל שלא יברך ברכה לבטלה אף שלא נעלם מאתי מ"ש תוס' שם דף מ"ו ע"א דלא אמרינן הכי רק במשנה או בברייתא והאי עד יום י"ו מימר' בפ' היו בודקין מ"מ עידי ספיקא לא נפקינן ואין לברך יותר מזה ועוד י"ל דאין כאן ספק כלל דודאי עד ולא עד בכלל משום דטעמא הוי כיון דאז היא במלואה כי נפיא וא"כ אחר כ"ט י"ב תשצ"ג הלכה וחסרה מעיגולה אך משו' הא לא תברא די"ל דהא לדעת הטור משמע דט"ו יום שלמים מהמולד נכון לקדשה כמ"ש המ"א אע"ג דאחר חצי כ"ט י"ב תשצ"ג היא הולכת וחסר אצ"ל דבזמן מועט כזה עדיין לא ניכר חסרונה וא"כ ה"ה לדעת כל גדולי האחרונים הנ"ל מותר לקדשה גם ביום י"ו מה"ט א"כ למעשה אין לסמוך עליהם לקדש ביום י"ו ולברך עליהם בשם ומלכות רק יש לקדשה בלי שם ומלכות אם לא הי' יכול לקדשה מקודם אבל להתיר לקדשה בליל שבת בשעה שעדיין יש שהות לקדשה במ"ש ביום ט"ו מעת המולד לדעת הטור ודאי אין להקל דהא מכח עד ולא עד בכלל אתה רוצה להחמיר כמסקנת ש"ס הנ"ל וזהו חומרא דאתי לידי קולא לקדשה בליל שבת גם ראיתי לעוררו דמ"ש שם הט"ז בסי' תכ"ו ס"ק ב' דאם לא קדשה עד תענית אסתר וכו' וצ"ל דמיירי שהמולד הי' זמן מה קודם ר"ח בענין שאח' ליל י"ד שעה עוברת דאל"כ לא מיקרי שעה עוברת ולעת הזאת תו לא מידי כנ"ל הק' יעקב: