שו״ת שבות יעקב – חלק ג – שאלה ד

שאלה ד ראיתי בט"ז בסימן כ"ה שהעתיק תשוב' אחיו גאון מהר"י לוי וז"ל תשוב' בר"פ התכל' תנן תפלה של יד אינו מעכבת של ראש ושל ראש אינו מעכבת של יד מוכח מזה דשני מצות הן דאי הוי מצוה אחת היו מעכבות זו את זו כדתנן בסוף פ' הקומץ ד' ציצית מעכבת זא"ז מפני שהן מצוה אחת עכ"ל ותמי' גדולה היא זו דא"כ הא במתני' שם תני נמי התכלת אינו מעכב את הלבן והלבן אינו מעכב את התכלת ג"כ צ"ל שהם שני מצות ובאמת לא מצינו בש"ס ופוסקים כלל שהם שני מצות וכל המונים תרי"ג מצות אינם מונים זה רק למצוה אחת וכ"כ הרמב"ם להדיא פ"ק מה' ציצית וצ"ע:

תשובה הנה אף דלכאורה דברים הללו תמוהים מאד אחר העיון נראה דלק"מ דיותר לכאורה יש לתמוה על הרמב"ם שכתב להדיא בפ"ה מהל' תפילין וז"ל תפלה של ראש אינו מעכב לשל יד ושל יד אינה מעכבת של ראש מפני שהן שתי מצות זו לעצמה וזו לעצמה הרי להדיא מבואר מדבריו דלכך אינה מעכבת זה את זה בשביל שהן שתי מצות ובפ"ק דהל' ציצית כתב וז"ל התכלת אינו מעכב את הלבן ואע"פ שאין א' מעכב את חבירו אינו שתי מצות אלא מצוה אחת אמרו חכמים הראשונים והי' לכם לציצית למד ששניהם מצוה אחת עכ"ל ושם נאמר עוד וז"ל וארבע ציצית מעכבת זא"ז שארבעתן מצוה אחת עכ"ל הרי דהרמב"ם גופי' סתר את עצמו בשתים שהן אחת דגבי תפילין כתב דאין מעכבין זא"ז לפי שהן מצוה אחת הרי דכללא כייל במצוה אחת מעכבין ובשתי מצות אין מעכבין ואפ"ה כתב לענין תכלת ולבן שהן מצוה אחת ואפ"ה אין מעכבין זא"ז אלא ודאי דחילוק ידענו ומצד הסברא כל שהוא מצוה אחת ודאי מעכב זא"ז משא"כ בשני מצות דאין מעכבין זא"ז אך בתכלת ולבן אע"ג דהוי מצוה אחת כדכתיב והי' לכם לציצית כמ"ש הרמב"ם בשם חכמים ראשונים מ"מ אין מעכבין זא"ז מכח גזירת הכתוב כדדרשינן שם בש"ס ריש פ' התכלת דף ל"ח וראיתם אותו כל חד לחודי' משמע יע"ש נמצא דאין סתירה בדברי הרמב"ם כלל ודברי מהר"י הלוי נכונים ומ"מ לענין גוף הדין שפסק שם לברך על מצות בחולם לא נהגתי כוותי' רק כדעת הל"ח לברך על מצות בפת"ח וכ"כ המ"א מלתא בטעמא ע"ש וכן נ"ל עיקר וכן פסק בהלכה ברורה הקטן יעקב שאלה ה מושל גדול או דוכס שבא לבה"כ אי שרי להסיר הכובע מעל ראשו כדי לכבדו אע"פ שנשאר עומד בגילוי הראש:

תשובה עיקר הדין ואיסור גלוי הראש אין לו עיקר ומקור ברור בש"ס כי איסור פרועי ראש הנאסר במקדש גופיה זה לא קאי על גילוי הראש רק על גידול שער ראשו כדאיתא בסנהדרין דף כ"ב ע"ב וברמב"ם פ"א מה' ביאת מקדש ע"ש אך ורק הרמב"ם בפ"ה מה' תפלה דין ה' כתב לא יעמוד אדם בתפלה לא בראש מגולה וכתב הב"י בא"ח סימן צ"א וז"ל הכל בו בסימן י"א כתב הר"מ שאין איסור לילך בגילוי הראש כי מה שאמרו בפ' כל כתבי תיתי לי דלא סגינא ד' אמות בגילוי הראש ר"ל מדת חסידות והרי"ף כתב שיש למחות שלא ליכנוס בבה"כ בגלוי הראש עכ"ל ומזה למד הב"י שכתב בש"ע סימן צ"א סעיף ג' וז"ל וי"א שיש למחות שלא לכנוס בבה"כ בגילוי הראש עכ"ל וכיון דאין זה איסור גמור רק ממדת חסידות ומצינו הרבה דברים אסורים שהתירו משום שלום מלכות מכ"ש שיש להתיר כה"ג משום שלום מלכות ועי"ל דמדקדק הרי"ף שלא ליכנס בבה"כ דווקא בשעת הכניסה מחמיר ע"ד שכתב הזוהר שצריך ליכנס בשחר עם טלית ותפילין לבה"כ כדי לקיים אבא ואשתחוה אל היכל קדשך ביראתך כמ"ש בתשובת רדב"ז חלק א' סימ' ל"ו ובתשובת מהר"ם מלובלין סימן ל"ד אבל אם כבר השתחוה בבה"כ אין קפידא כ"כ היכא דאיכא שלום מלכות וגדולה מזו פסק מהרש"ל בתשובה סימן ע"ב דהוא היתר גמור להתפלל ולקרות ק"ש בגלוי ראש וכו' אף שעיקר ראייתו שהביא שם אינו מוכרח כלל שהרי עיקר ראייתו הוא ממדרש רבה פ' אמור פ' כ"ז דף קצ"ז ע"ב אמר ר' ברכיה מלך בשר ודם משדר פרוטגא שלו למדינה מה הם עושין כל בני המדינה עומדין על רגליהן ופורעין את ראשיהן וקוראין אותו אותו באימה וביראה וכו' אבל הקב"ה אומר קראו ק"ש ולא הטרחתי עליכם לקרות לא עומדין ולא פרוע ראש וכו' משמע להדיא דליכא איסור משום פריעת ראש אלא שלא החמיר עליהם עכ"ל מהרש"ל ובאמת משום הא אין ראיה כלל דהלא אי' שם במדרש אמר ר' יהודא ב"ר סימון אמר הקב"ה יו"ד בהמות מסרתי לך שלשה ברשותך ושבעה אינן ברשותך שלשה ברשותך שור שה כשבים שה עזים וז' שאינו ברשותך איל צבי ויחמור ואקו ודישון ותאו וזמר ולא הטרחתיך להתיגע בהרים להביא לפני קרבן מאלו שאינן ברשותך אלא ממה שהן ברשותך א"כ נמי נימא הכי שלא החמיר עליהם אבל מותר להביא מהם קרבן וזה ודאי איכא איסור וכדאיתא להדיא בש"ס דזבחי' דף ל"ד ע"א בקר וצאן אמרתי לך ולא חיה יע"ש ואף דבודאי יש מקום לחלק ולומר דהתם כתבה תורה להדיא בקר מיותר למעוטי חיה משא"כ בק"ש דכתיב בלכתך בדרך מוכח שא"צ לעמוד ה"ה שא"צ להיות פרועי ראש מ"מ מלשון המדרש אין ראיה מוכרחת כלל גם הט"ז בא"ח סימן ח' השיג קצת על מהרש"ל בזה ע"ש ומסיק שיש איסור משום ובחקותיהם לא תלכו ע"ש גם במ"א סימן ב' ע"ש מ"מ הלא התירו חז"ל לספר קומי משום שלום מלכות כדאי' בב"ק דף פ"ג אף שיש בו משום דרכי האמורי א"כ ה"ה בזה וגדולה מזו מצינו בי"ד בש"ע סימן ק"נ סעיף ג' בהגהה דאפילו ישנן ש"ו עליה' יש מקילין בדבר להסיר הכובע לפניהם מכ"ש היכא דליכא חשש זה ודאי דאין חולק בדבר כנ"ל מ"מ אם אפשר להתנצל לפניו לומר לו שיש לנו איסור גדול להיות בגילוי ראש בבה"כ ואולי יתפייס ממנו כמעשה דהאי חסידא פ"ה דברכות דף ל"ג יע"ש ודאי זכור לטוב כנ"ל הקטן יעקב: