שו״ת שבות יעקב – חלק ג – שאלה ג

שאלה ג ממדינה מאיזה קהלה קטנה שאנשים בה מעוטים ודרכם לילך לכפרים על מחייתם ולפעמים איזה אנשים באים לביתם לזמן תפלת ערבית וכבר התפללו בציבור אם רשאים אלו ליקח אצלם עד עשרה להתפלל ערבית בציבור כיון שיש בתוכם מי שעדיין לא יצאו ידי תפלה או לא: תשובה הא מלתא כבר אמורה ומבואר בא"ח סימן ס"ט סעיף א' לענין פריסות שמע דאפילו בשביל א' שלא שמע מותר לפרוס על שמע וכן מסיק שם בש"ע וכתב המ"א שם בס"ק ד' וז"ל וה"ה שמתפללין כל התפלה בשביל א' שלא התפלל אף שמסיק שם דאם אין שם וי"ו שלא התפללו לא יתפלל הש"ץ בלחש ע"ש וכ"כ בכ"ג בשם תשובת רדב"ז ח"א סימן רמ"א ע"ש מ"מ עיינתי בגוף תשובת רדב"ז בסוף מסקנת דבריו מבואר כל שיש שם איזה אנשים שלא יצאו ידי תפלה מותר לחזור ולהתפלל אבל היכא דכבר יצאו כולם ידי תפלה נמצאו ברכה לבטלה עכ"ל ודוחק לומר דלשון כולם דנקט שם בתשובה כוונתו רובם ככולם ע"ש בתשוב' באורך ואפי' נימא שכך כוונת התשוב' מ"מ אינו כן דברי הפוסקים ראשונים ואחרונים שהביא שם במ"א ע"ש ועוד אני אומר דבתפלת ערבית שאין הש"ץ מתפלל בקול רם כלל ולדעת הרמב"ם בפ' יו"ד מה' תפלה פסק בתפלת ערבית אם ספק לו אם התפלל או לא ונזכר באמצע תפלה אינו פוסק כיון דבלאו הכי תפלתו רשות והוא כמו נדבה אע"ג דמסתמות הש"ע שם בא"ח ס' ק"ז סעיף ג' משמ' דהלכה כהראב"ד בזה דלא כרמב"ם וכ"כ שם המ"א ס"ק ג' מ"מ יש לסמוך בזה בצירוף דעת שאר פוסקים שכתבתי כנ"ל הקטן יעקב: