שו״ת שבות יעקב – חלק ב – שאלה צא

שאלה צא בפ' האזינו יזבחו לשדים לא אלוה שכתב הסופר ביו"ד לבסוף אם מותר לגרור אותו או לא גם אי מותר למכור ספרים וס"ת על ידי הכרזה כדרך שמוכרין שאר מטלטלין:

תשובה אף דתיבת אלוה הוא משמות שאינם נמחקין כמבואר ברמב"ם פ"ו מהל' יסודי תורה ובי"ד סי' רע"ו דהוא משבעה שמות שאינם נמחקין מ"מ זה אלוה הוא חול ודאי כדכתיב יזבחו לשדים לא אלוה ודאי דמותר למחוק כולו ואף דבמסכת סופרים פ"ד קחשי' איז' שמו' שהם חול מ"מ אלו שה' ודאי חול א"צ לחשב שם גם הש"ך סי' רע"ו ס"ק י"ב כתב וז"ל בתשובה הארכתי בדינים אלו והעלתי שם דשם של חול אלא שהוא נכתוב כשמות הקדושים כגון והייתם כאלקים וכה"ג מותר למחקו ואף שהסופר אמר שקדשו לשם גמור מ"מ הוי כמקדיש בעל מומין דודאי לא חל עליהם שם הקדש כלל ומותר למחקו ובפרט למחוק היו"ד שלאחריו שיש מי שאומר שאין זה מעיקר השם כמ"ש בתשובת מ"ב והובא בט"ז סי' רע"ו ס"ק ז' יבואר ע"ש א"כ בשם כזה שהוא חול ממש וכן כל כיוצא בזה ודאי דמותר למחקו אפילו כולו דהוי בכלל ואבדת' את שמם ולא תעשון כן ליי' אלהיכם ומה ששאלת אי מותר למכור ספרים וס"ת ע"י הכרזה כדרך שמוכרין שאר מטלטלין לא ידעתי למה לא ימכרם אותם כך ע"י הכרזה ולעלויי בדמים אף שראיתי בתשובת מהר"ץ סימן קכ"ג שכתב פה אמשטרדם יע"א היו נוהגין להכריז בבה"כ כשיש ס"ת למכור וכל אחד מעלה בדמי' כדרך שמכריזין ומעלין בדמי' ומחיתי בשמשים שלא יעשה ככה כדאיתא ברמב"ם פ"ק מהל' עבדים שעבד עברי אינו נמכר בפרהסיא כדרך שעבדים כנענים נמכרין אלא בצנע' ודרך כבוד ע"כ תוכן דבריו שם ואע"ג דרב גובריה הוא מ"מ בזה לא נ"ל דבריו דאין הנדון דומה לראיה דודאי התם איכא ביזוי גדול כשמוכרין עבד עברי לעבדות כדרך כשמוכרין לעבדים כנענים ואין לך בזיון גדול מזה לפרסם שמוכרין אותו מחירות לשעבוד משא"כ זה שמוכר ס"ת לצורך שמותר למכור כגון ללמוד תורה או לישא אשה וכל מקום שהיא היא בקדושה וכבודה הראשונה במקומה עומדת מאי ביזיון איכא כאן כיון שדרכה למכור כן כל מטלטלין החשובים מזהב וכסף א"ט ומרגליות כיון דנהגו כן ולא חששו משום דמגנבי כדאיתא בכתובות דף ק' ע"ב לכן נ"ל דאין לשנות המקרא צווח קנה חכמה כי לקח טוב נתתי לכם וזו היא כבודה שמעלין הס"ת בדמים וגם במנחות דף צ' ע"א הלוקח ס"ת מן השוק וכו' הרי שדרכם היו למכור בשוק כמו שאר מטלטלין לכן נ"ל דאין לפקפק בזה והוא היתר גמור הקטן יעקב: