שו״ת שבות יעקב – חלק ב – שאלה צ

שאלה צ בדבר ס"ת שנמצא בפ' פנחס אחר פסוק ולא תהיה עדת ה' כצאן אשר אין להם רועה בין פסוק ויאמר ה' אל משה פתוחה אם צריכה תקון ואם לא תקון פסולה או לא:

תשובה שאלה זו ממש נדפס מחדש בשאלות ותשובות פנים מאירו' סי' י"ג ומסיק שם וז"ל אבל בנדון הנ"ל ראיתי כמה חומשים דפוס שפתי חכמים ד"א וכן ג' תרגום ד"א ודפוס וינציאה שיש כאן פתיחה וכו' אף אנו נאמר דהני חומשים שנדפסו בודאי מצאו כן בספרים ישנים ולא חיישינן שטעו או עשו כן מדעת עצמן ומסתמא היה כן בספרים ראשונים ע"כ תוכן דבריו שם וחלילה לסמוך עליו בזה מאחר שבכל ספרי הפוסקים ראשונים ואחרונים המונאים כל הפרשיות סתומות נשתקע הדב' ולא נאמר ומה שמאסף לכל המחנות בעל הדפוסים של החומשים אין ראיה כלל שכמה דברים נדפסים בחומשים בטעות ואין דפוס בלא טעות כאשר יעידו ויגידו כל המחברים והמדפיסים ואין צורך לתלות הטעות רק במדפיס הראשון שאחריו נמשכו שאר המדפיסים זא"ז שוב מצאתי בספר אור תורה שהוא הוא המלקט והמאסף לכל תיקני סופרים קדמאי ובתראי וכתב בפ' פנחס וז"ל ויאמר ה' אל משה קח לך את יהושע טעה המדפיס שעשה פה פסקא ואמר שהיא פתוחה כי אין זה תחלת הפרשה לא פתוחה ולא סתומ' בכל הספרי' עכ"ל הרי להדיא כמ"ש דהוא טעות גמור ואגב רציתך לעורר ג"כ מה שמפקפק שם על דברי הט"ז בסימן רע"ה ס"ק ה' במה שהשיג על הב"ח בהבנת כוונת הב"י וכתב הוא שם על הט"ז וז"ל ולדעתי הוציא דברי הב"י מפשטן חדא דכבר כתבנו דא"כ מאי קמ"ל בזה פשיטא דכשרה כיון דעשאה פתוחה כמו לתלמוד שלנו איך יעלה על הדעת לפסול אדרבה על סדור הקדמונים צריכין אנו לדון אם יש לסמוך עליהם נגד תלמודא דידן דכשרה ועוד לפי דברי הט"ז אמאי צריך לנוד מסברא קמייתא היה לו לעמוד בסברתו דהאי סדורא היא סתומה לדידיהו ואם שינה קאי שאם לא עשאה כסדורה שלהם אלא כסתומה שלנו דכשירה אלא ע"כ דפשיטא ליה דזה כשרה א"כ יש קצת סתירה בדבריו עכ"ל שם בתשובה ובאמת המעיין שם היטב יראה שאין כאן אפי' קצת קושיא על הט"ז כי דבריו נכונים ומסתברים ומה שמקשה פשיטא אין זו קושיא כלל דלענין קריאה וכתיבת ס"ת אנו נמשכים הרבה פעמים אחר ספרים חיצונים אף שהוא נגד ש"ס דידן כמ"ש הפוסקים כמה פעמים וקמ"ל דמ"מ אין לפסול בשביל זה ומה שמקשה עוד לפי דברי הט"ז אמאי צריך הב"י לנוד מסברא קמייתא וכו' ואם שינה קאי שעשה כסתומה וכו' זו פשיטא דלק"מ דמדייק הב"י מדנקט הטור ואם שינה ה"לל ואם עשה כסתומ' כשיר' אלא משמע דבכל ענין ששינה בין לסתומה ובין לפתוחה כשרה וע"ז מקשה הב"י לדעת הטור פשיטא דאם עשאה פתוחה פסולה להכי נד מהאי אוקמתא ומפרש דיש בתקון סופרים איזה פרשיות שיש בלשונו פתוחת וסתומת בשלהם היא סדורת ואם שינה מתיקוניהם ועשה כפי שיש בשלנו פתוחת וסתומת כשר ודוק שהוא נכון וברור גם הש"כ כתב שם שדברי הב"ח אינם מוכרחים והנלע"ד כתבתי הקטן יעקב: