שו״ת שבות יעקב – חלק ב – שאלה פב

שאלה פב על מעשה אשר לא יעשה עוד כזאת אשה אחת שילדה בן זכר שבא עליה עדים בערכאות שזינתה ויצא דינה שישרפו אותה ואת ולדה אחר ימי לידתה אם יש למול הבן כמצותו ביום השבת או לא:

תשובה הנה סתמתה שאלתך על מה עיקר ויסוד שאלתך בנויה אי שאלתך כיון שהוא ממזר הנה אף אם האמ' כדבר העדים שנתקבלו בדינם מ"מ הא מבואר בטור י"ד סי' רס"ה דממזר הרי הוא כישראל גמור לכל דבר לענין מילה וכ"כ הרשב"ץ ומהרי"ל והובא בש"כ סי' רס"ו דאפי' ממזר ודאי מלין אותו בשבת ואולי שאלתך כיון שהוא עומד לשרוף כשרוף ואיך יחלל עליו את השבת לענין מילה וגם מצינו לענין עירוכין בסתם מתני' היוצא ליהרג לא נידר ולא נערך וכ"פ הרמב"ם פ"א מה' ערוכין אי משום הא לא תברא חדא דכל זה נאמר ביוצא ליהרג בדיני ישראל דוקא וכן פרש"י שם בעירוכין להדיא דף וי"ו סוף ע"ב ע"ש וכ"כ הרמב"ם להדיא אבל יוצא ליהרג בדיניהם הוא בחזקת חי וכדאי' בש"ס בגיטין דף כ"ח ע"ב בפ' כל הגט ובא"ע סי' קמ"א ותו דאפילו בדיני ישראל הוא בחזקת חי והא דאינו נידר ונערך היינו משום דגזירת הכתוב הוא כל חרם מן האדם לא יפדה וגם אין לו דמים אבל לענין שאר דברים הוא כחי וכ"פ מהרש"ל פ"ק דב"ק סי' למ"ד לענין פדיון הבן דחייבין לפדותו וכה"ג אי' שם בערכין דף ז' ע"א היוצא ליהרג מזין עליו מדם חטאתו ואשמו ופרש"י דלא הוי כחטאת שמתו בעליו כ"ז שלא נהרג כלל הדבר כ"ז שהוא חי חייב בכל המצות האמורום בתורה וחביב מצוה בשעת' ואולי ע"י שיקיי' מצות בוראו בזמנו ואולי זכו' המיל' יעמוד לו שיהא ניצול והרבה רוח והצלה לפניו גם בתשובת שער אפרים סי' א' האריך והעלה מכמה סוגית הש"ס דלא אמרינן כלל כל העומד לשרוף כשרף דמי וכן כל כה"ג ע"ש ובתנא דבי אליהו מצאתי והובא בילקוט סוף פ' בשלח וז"ל אמרו להן המצרים מפני מה אתם מלין אותם ולאחר שעה אנו משליכין אותם ליאור משיבין ישראל ואמרים להם נמול אותם ואח"כ עשו מה שאתם רוצים עכ"ל ולא ימלט שהיה איזה מהם נימולים ביום השבת אף שהיו ישראל שומרים השבת במצרים כדאי' במדרשות אלא ודאי כמ"ש דכל זמן שאדם חי מחויב לקיים מצות בוראו בזמנו וכהלכתו וגדולה מזו מצינו בר' עקיבא אף כשהוציאוהו להריגה קבל עליו עול מלכות שמים יע"ש וכל זה בתנאי כפול אם לא יהיה חשש סכנה בדבר אם ימול אותו כדין דאל"כ אפילו בחול אין למול אותו משום סכנות נפשות וכמבואר בי"ד סי' קנ"ז סעיף א' בהג"ה המתחלת ודוקא אם רוצים להעבירו כנ"ל הקטן יעקב: