שו״ת שבות יעקב – חלק ב – שאלה לא

שאלה לא במקום שהשמן זית ביוקר ושאר כל השמנים בזול כיצד יש לנהוג בנר חנוכה זאת ועוד אחרת דברי מג"א בסי' תרע"ג תמוהי' שכת' בס"ק ב' נ"ל דאפי' לאכול אסור אצל נר חנוכ' וכן משמע ס"' תרע"ח דאם לא כן יקנה נר חנוכה וידליקנה בביתו ויהי ג"כ שלו' בית אלא על כרחיך כל תשמיש אסור והכי נהוג ובאמת הוא עצמו כתב בסי' תרע"ח ס"ק ב' דיקנה נ"ח ויאכל אצלו יע"ש. תשובה נ"ל אע"ג דשמן זית מצוה מן המובחר מ"מ אם הוא ביוקר נראה דעכ"פ ליל ראשון ידליק בשמן זית וכן בכל לילה יתן בנר הנוסף שמן זית ושאר נרות בשאר שמנים שהם בזול כיון דעיקר המצוה הוא רק על נר אחד ושאר נרות הוא רק מצוה מהדרין מן המהדרין בשאר שמנים סגי ומה"ט מי שתפוס בין עכום ואין יוכל להדליק נרות ידליק בכל לילה אחת כתשובת ש"א סי' ל"ט ואין לדמות דבר זה למה שאמרו בגיטין גידוד חמשה מחיצה חמשה וכו' וכיון דכאן עיקר מצוה רק בנר א' גם אין הדבר ניכר כל כך בשעת הדלקה וכל השמנים כשירי' כנ"ל דלא יברך רק על הנוסף בשמן זית שהוא מצוה מן המובחר ודברי המ"א סי' תרע"ג יש לפרש בענין שלא יסתור דברי עצמו כלל דודאי דעת המחבר ורמ"א בסי' תרע"ה שלא כתבו אם אין ידו משגת יקנה נר חנוכה וידליק נ' בביתו בביתו ויצא ידי שניהם אלא ודאי דסביר' דאסו' לאכול אצל נר חנוכ' א"כ שפיר מייתי ראיה בסי' תרע"ג מדעת הש"ע ורמ"א דס"ל ג"כ שאין לאכול אצל נר חנוכה אבל מ"מ לדינא דעת המ"א בסי' תרע"ח נגד דעת הש"ע ורמ"א ולפסוק דאע"ג דאסור לאכול בנר חנוכה מ"מ בכה"ג שאין לו והוי כאי אפשר בענין אחר דהוי כשעת הסכנה שמניח על שלחנו ודי' וזה שכתב המ"א בסי' תרע"ח ואפשר דבזמן הזה וכו' והוא דעת הכרעת עצמו נמצא דדברי המ"א נכונים בלי פקפוק נ"ל הקטן יעקב: