דלג לתוכן הראשי
כוונות

שו״ת שבות יעקב – חלק ב – שאלה כט

שאלה כט באחד שקנה אתרוג בהידור מצוה…

שאלה כט באחד שקנה אתרוג בהידור מצוה ובא אחר והזיקו אם שצריך לשלם לו כל דמי האתרוג מה שנתן בעדו או די מה שמשלם דמי אתרוג שאינו מהודר כל כך גם ע"ד הגשמים שנוטפין עדיין מאילנות בסוכתו אי צריך לילך לסוכה אחרת ביום השני: תשובה הא מילתא כבר אמורה בתשובת מהר"ם מינץ סימ' קי"ג דמי שגנבו או הזיקו אין צריך לשלם כי אם דמי אתרוג כשר אף שאינו מהודר וכדאיתא במרובה דף ע"ח ע"ב גבי עולה אכן כבר השיג עליו בתשובת מהר"צ סימן ק"ך ודבריו נכונים למאי דאיתא שם במרובה ד' ל"ד גבי עולה דאין יכול למכרו כדאיתא בפסחים דף פ"ט ע"ב ע"ש דבריו באורך משא"כ אם אין נמצא מי שהיה לקחו בדמים אלו אף שהוא היה מהדר מן המהדרים והוסיף מדיליה יותר משליש אפי' ואמרינן בריש פ"ק עד שליש משלו מכאן ואילך משל הקב"ה מ"מ בזה שייך לומר וגונב מבית איש דהדיוט ולא לגבוה אבל מה שהיה אפשר למכרו ודאי צריך לשלם דזה הוי היזק ממון הדיוט וצריך לשלם לו כל הזיקו וע"ד הגשמים שנוטפין בסוכתו נ"ל דאם יש סוכה כשיר' סמוך לביתו יש לילך בתוכו אבל אם יש טורח בדבר לא ילך ותמכתי יתידותי על מה שפסק בש"ע סי' תר"מ והוא מת"ה סי' צ"ג מי שכבה לו נרות בסוכה בשבת ויש לו נר בביתו מותר לו לילך לאכול במקום נר וא"צ לילך לסוכת חבירו שיש שם נר אם יש טורח גדול בדבר ע"כ והוא הדין ג"כ בנדון זה והוא פשוט הקטן יעקב:

מקור הטקסט: הספרייה של דיקטה (סריקה ופענוח אוטומטיים, CC BY-SA 4.0; ייתכנו שיבושים). הספר עצמו בנחלת הכלל.

האם התשובה עזרה לך?