שו״ת רבי עקיבא איגר – חלק א – קטע 2

וע"ד הסכסוך עם הגבאים לענ"ד, אף דהרמ"א פסק כהרא"ש דהגבאי יכול לשנות לדבר מצוה, מכל מקום הטעם כיון דאנשי העיר מינו אותו לגבאי יש לו כח כמו הסכמת בני העיר, וכן מבואר במהרי"ק, ואם כן זהו אם מינו אותו לבד לגבאי או שהסכימו כל הגבאים או רובם, אבל במינו איזה גבאי באיזו כח, יכול אחד מהם לשנות על דעתו לבד, וגם כפי הנראה העיקר הי' שהלוה לגבאי צדקה, כי זה תיקון העיר סמוך לבית הכנסת, אלא דאח"כ כשראה שלא ישיג מגבאי צדקה דשם החיוב על החברא קדישא, ובאיזו כח יכול להתפרע מהחברא קדישא מה שנתחייבו ג"צ:

וגם אני מסופק, דמה דהגבאים יכולים לשנות, היינו בגבאי שממונה סתם לגביית צדקות, אבל בגבאי המיוחד לח"ק, א"כ לא נתנו לו כח רק לענין הח"ק ואינו יכול לשנות למצוה אחרת, דלגבי מצוה אחרת אין לו שם גבאי, והועמד רק לתיקון עניני ח"ק, גם יש לדון אולי אח"כ בא לידו ממעות הכנסות מח"ק ונתפרע, ושכח מלכתוב הפרעון, כמ"ש הרא"ש בתשובה (ססי' ק"ג) והביא ראיה מהירושלמי, ועי' בתוס' יבמות (דף קט"ז ע"ב ד"ה אימר אשתלויי) והב"י (סי' ק"ז מחודש י"ז) כתב זה בשם רשב"א דחיישינן שמא פרע ולא מחק הכתב, וכתב הבית יוסף עלה עיין בתשובת הרא"ש (סי' צ"ח) דיכול לטעון על פנקסו, כנראה דרמז דדומה מסתירת דברי הרא"ש עם דברי הרשב"א, או דבא לחלק בין ענין פרעון כההיא דהרשב"א, בין ענין אחר דלא שייך פרעון כההיא דהרא"ש במ"ש הש"כ (ססי' ק"ז) וחידוש שלא הביא הב"י דברי תשובת הרא"ש (ססי' ק"ג) שהמה ממש כדברי הרשב"א ואם כן מוכרח חילוק הנ"ל.

אלא דבאמת לכאורה דברי הרא"ש (בכלל ק"ג) עצמם סותרים זה את זה לדבריו שם בכלל הנ"ל (סי' ב') אע"כ צריכין לחלק דבסי' ב' מיירי שדרכו לכתוב תיכף הכל ואינו שוהה בנתים, ואח"כ באידך תשובה מיירי בדרכו לשהות, ומזה ראיה להש"כ (סי' צ"א) בשם מהריב"ל ולזה אם אינו ברור שדרכו של האיש הזה הי' שלא לשהות כלום, בודאי חיישינן שמא נתפרע ושכח מלמחוק, ואם ברור שדרכו הי' שלא לשהות כלל עדיין צ"ע לדינא, ידידו גיסו דו"ש תמיד : עקיבא במ"ו הרב רבי משה זצלה"ה