שו״ת שאגת אריה – החדשות – שאלה טז, קטע 3

ועוד נ"ל להביא ראיה דאפילו לרבא דם שבישלו אינו עובר עליו שהרי במסכת זבחים ר"פ השוחט והמעלה (דף ק"ו) אמרינן אזהרה לשוחט קדשים בחוץ מנ"ל ויליף לה התם מק"ו ומה במקום שלא ענש הזהיר מקום שענש אינו דין שהזהיר ופריך א"כ לא יאמר לאו בחלב ותיתי בק"ו מנבילה מה נבילה שלא ענש הזהיר חלב שענש א"ד שהזהיר וקאמר רבא מנבילה לא אתיא דאיכא למפרך מה לנבילה שכן מטמא משרצים טמאין מה לשרצים טמאין שכן מטמאין במשהו משרצים טהורין שאיסורן במשהו מערלה וכלאי הכרם מה לערלה וכלאי הכרם שכן אסורים בהנאה משביעית מה לשביעית שכן תופשת את דמיה מתרומה שכן לא הותרה מכללה מכולהו נמי שכן לא הותרו מכללן והרי שקיל וטרי הש"ס טובא לאו דחלב למאי איצטריך עד דמתרץ להאי פירכא דמה לחלב שכן הותרה מכללה כלומר שחלב חיה שרי והרי אכתי איכא למידק לאו דדם למ"ל תיתי בק"ו מכולהו דקא חשיב להו הגמרא דמה הנך שלא ענוש הזהיר דם שענוש אינו דין שהזהיר ובלאו דדם ליכא למפרך מידי דבשלמא בשאר איסורי אכילה שענוש עליהן כרת ליכא למפרך לא יאמר לאוי דידהו ונילוף בק"ו מכל הני דלא ענוש הזהיר היכא שענש אינו דין שהזהיר דהא וודאי לאו קושיא היא שהרי ליכא מידי באיסורי אכילה שענש עליהן כרת אלא טמא שאכל את הקודש והאוכל חלב ודם ונותר ופיגול והאוכל חמץ בפסח והאוכל ביוה"כ כמש"כ ברפ"ק דכריתות ומטמא שאכל את הקודש ונותר ופיגול לק"מ לא יאמר בדידהו לאו ותיתי ק"ו מכל הני דאמרן דהא איכא למיפרך מה לכולהו שכן לא היתה להן שעת הכושר תאמר בטמא ונותר שהיתה להן שעת הכושר קודם שנטמא וקודם שנעשה נותר ובפיגול היה לו שעת הכושר קודם שנעשה פיגול ואע"ג דלאו דנבילה חשיב לה הש"ס לא היתה לה שעת הכושר במסכת חולין פרק העור והרוטב (דף ק"כ) דקאמר לא לכתוב רחמנא בחמץ ותיתי מהנך כלומר מחלב ונבילה מה להנך שכן לא היתה להן שעת הכושר ופירש התוספות דנבילה כמו שהיא עתה מתה לא היתה לה שעת הכושר א"נ מחיים היה בה איסור אמ"ה ואפילו למ"ד לאו לאברים עומדת היה בה איסור שאינה זבוחה ע"כ והרי פיגול אינו אלא בד' עבודות של דם כדאיתא בכולי מסכתא זבחים ומנחות וכיון דפגול חל בזריקה א"כ לא היה לו שעת הכושר דקודם שחיטה היה בה איסור שאינה זבוחה או אמ"ה ולאחר שחיטה אסורה קודם זריקה משום קדשים דכ"ז שלא נזרק דמן אסורים באכילה משום שנאמר ודם זבחיך ישפך והדר והבשר תאכל כדאמר בפסחים בפרק כיצד צולין (דף ע"ז) וכן לתי' קמא של התוספות פיגול דמי לנבילה שהרי כמו שהוא עתה פיגול לא היה לו שעת הכושר מ"מ לפי מה שפירש התוספות עוד טעם דמחיים היה בה איסור שאינה זבוחה איכא למימר דה"ט חשיב לה לנבילה לא היתה לה שעת הכושר משום דאותו איסור שהיה לה מחיים דהיינו איסור שאינו זבוחה אכתי השתא נמי רכיב עלה אבל איסור פיגול דניתק מאיסור לאיסור דמחיים היה בה איסור שאינו זבוחה ואמ"ה ולבתר שחיטה פקע האי איסורא ורכיב עלה איסור אחר ואחר זריקה פקע האי איסורא נמי ורכיב עלה איסור חדש דפיגול שלא היה עליה עד עכשיו איכא למימר דזה מיקרי היה לו שעת הכושר הואיל והיה לו שעת הכושר מאיסור פיגול דאיכא עליה עכשיו ועוד דאפילו לתי' ראשון של התוספות י"ל דהתם פריך שפיר מה לנבילה שכמו שהיא עתה לא היתה לה שעת הכושר תאמר בחמץ כמו שהוא עתה חמץ היה לו שעת הכושר ולא דמי לנבילה אבל הכא אע"ג דפיגול דמי לנבילה בהא מילתא דלא היה לו שעת הכושר מעת שחל עליו (נראה שכאן חסר קצת):