שו״ת שאגת אריה – החדשות – סימן ה, קטע 4

ולענין פלוגתא דפרק מקום שנהגו אי אמרי' תרי מקצת יום ככולו או לא איכא לספוקי כמאן מינהו קיי"ל והנה לפי רהיטא דשמעתא משמע דקיימא לן כמאן דאמר אפילו תרי מקצת היום ככולו אמרינן ודלא כרבינא אלא כרבא דמשני בגליל שנו שלא עשו מלאכה כלל כל יום י"ד דאילו ביהודא שהי' עושין מלאכה בו ביום עד חצות בי"ד נמי דינא הכי ושרי' לי עומר דהאי שתא משום דאפילו תרי מקצת היום ככולו אמרינן וע"כ הא דשני רב ששת אקושיא והאיכא לילה דאתיא כב"ש וכן רב אשי דשני לפי שאין דרכן של בני אדם לנכש בלילה ע"כ נמי כרבא סבירא להו דבהשרשה תרי מקצת היום ככולו אמרינן דאילו סבירא להו כרבינא דתרי מקצת היום ככולו לא אמרינן מאי קשיא להו דהא איכא לילה הא מכל מקום כיון שעבר עליו מקצת לילה קודם ששתלה הוי להתרו מקצת היום ככולו ואין עומר מתירו ובע"כ צריך למתני המנכש בי"ג דליהוי תרי יומא שלימא ארביסר וחמיסר ואיכא נמי מקצת י"ג והכי משמע לי נמי מדברי רש"י שכתב רבינא אמר לעולם ביהודא ודקשי' לך לתני' בארביסר ובהשרשה חד מקצת אמרינן תרי מקצת לא אמרינן לענין השרשה (חד מקצת היום ככולו אמרינן) אם היו מנכש בין השמשות של כניסת הוה אמרינן דקלטה בי"ד שלם ובט"ו שלם ומקצת ט"ז אבל תרי מקצת כגון דמנכש בי"ד דמיבעי לן למימר תרי מקצת לא אמרינן ע"כ סבירא ליה ז"ל דאי מנכש בליל י"ד הוה ליה תרי מקצת היום ככולו דמקצת הלילה שעברה קודם הנכוש נחשב למקצת והנותר מן הלילה עם כל יום י"ד הוה נמי מקצת היום דכל הלילה וכל היום נחשב ליום אחד ואם נחסר אפילו מקצת מן הלילה תו לא חשיב הנותר אלא למקצת היום משום הכי פירש אם הי' מנכש בין השמשות דכל ליל י"ד עברה עליו אחר הניכוש הוא דחשבינן ליה י"ד ליום שלם אבל אם הי' מנכש בתחלת ליל י"ד כיון שעברה עליו מקצת מן הלילה קודם הניכוש תו לא חשיב כל יום י"ד אלא למקצת היום והוי לי תרי מקצת היום ככולו דלא אמרינן להו לרבינא וכיון דרב ששת ורב אשי קיימי, בשיטת רבא דאפילו תרי מקצת היום ככולו אמרינן הלכתא כוותייהו לגבי דרבינא דרבים נינהו ועוד דבכל דוכתא פסקו הפוסקים כרב אשי לגבי רבינא וכיון דבהא ע"כ לפירש רש"י פליג רב אשי אדרבינא מדאצטריך לשנוי' אקושיא דהא וליכא לילה לפי שאין דרכן של בני אדם לנכש בלילה ואלו לרבינא אם הי' מנכש בלילה אין עומר מתירו דהוה לי תרי מקצת היום ככולו דלא אמרינן ליה לרבינא הלכתא כרב אשי ואפילו תרי מקצת היום ככולו אמרינן אבל למאי דפירשתי דהלילה אינה עולה מן החשבון ואי איכא כולו יום בלא לילו חשבינן לי' ליום שלם ואם כן המנכש בליל י"ד אפילו לרבינא הוה ליה חד מקצת היום ככולו ואמרי' ליה ולדידי' נמי תקשה לי והא איכא לילה וע"כ צריכים אנו נמי אליבא דרבינא לשנויא דרב ששת ורב אשי ואם כן איכא למימר דרב ששת ורב אשי נמי כרבינא סבירא ליה בהא דאמר בהשרשה חד מקצת היום ככולו אמרינן תרי מקצת היום ככולו לא אמרינן אע"ג דבהא דמוקי לה רבינא לעולם ביהודא לא ס"ל רב ששת כוותיה דהא מוקי לה כבית שמאי דאסרי לעשות מלאכה אפילו בליל י"ד ואלו ביהודא היו עושין מלאכה אפילו ביום י"ד עד חצות מ"מ בעיקר דבריו דס"ל תרי מקצת היום ככולו לא אמרינן סבירא ליה כוותיה שהרי לדידי' נמי איכא לאקשוי' הא איכא לילה כמו לרבא והש"ס קבעי לשנוי' דלרב ששת ורב אשי לגבי שנוי' נמי דשני רבא בגליל שנו משום דגם לדידי' נמי קשיא והא איכא לילה וכיון דשנוי' דרבא קדים קבע הש"ס להאי קושיא דרב ששת ורב אשי עלי' ואינהו אפילו תימא דס"ל לרבינא אפילו הכי הוכרחו לשנוי' דידהו כיון דאפילו לשיטת רבינא נמי קשה והא איכא לילה וכהנה רבים דהש"ס מסדר שנוי' דאיכא אמורא על דברי אמורא הנאמר בתחלה אע"ג דהאי שנוי' צריך נמי לשנוי' לדברי אמורא שסידר הש"ס את דבריו לבסוף ותדע לך שע"כ שנויא דרב ששת לאו על דברי רבא דווקא נאמרה. שהרי רב ששת קדים לרבא טובא אלא וודאי לרב ששת בדורו נמי היה קשה לו הא איכא לילה אלא שלא ידענו כמאן סבירה ליה אי כרבינא דסבירא ליה תרי מקצת היום ככולו לא אמרינן או כרבא שהרי לשיטת שניהם קשה דהא איכא לילה והש"ס קבעי לשנוי' דידי' אצל דברי רבא הנאמר בש"ס קודם דברי רבינא ואשנוי' דרבינא נמי קאי וכדפרישית והכי נמי איכא למימר בשנוי' דרב אשי וכיון דלפי זה אינה מוכרח לומר דרב ששת ורב אשי כרבא סבירא להו הוה לפלוגתא דרבא ורבינא אי אמרינן תרי מקצת היום ככולו או לא והלכתא כרבינא לגבי רבא דבתראי הוא וקים לן מאביי ורבא ואילך הלכה כבתראי וא"כ תרי מקצת היום ככולו בהשרשה לא אמרינן וכן נראה לי עיקר דיום בלא לילה כולו יומא איקרא לגבי השרשה ואין לילו מעכב בו וכמו שמקצת לילה לא הוה ככולו בסופו אע"ג דביום הוי מקצתו ככולו וכמו שכתבתי למעלה דאם לא כן לא איכא בין למאן דאמר קודם קצירת העומר בין למאן דאמר קודם הבאה ה"ה נמי בתחלתו מן לילה נחשב לאחד עם היום ולמימר דאם היום כולו בלא לילו מקרי מקצת היום ולא שייך כאן הא דרבא (בפרק קמא דר"ה דף י') דקאמר ומה נידה שאין תחילתה עולה לה בסופה סוף היום עולה לה בתחלתה דלית לך למילף מהתם לא תיובתא ולא סיעתי' לנידן דידן וגם מדברי רש"י דנקט אם היה מנכש בין השמשות של י"ד אין ללמוד אם היה מנכש תחלת ליל י"ד תו אינה עולה לו המותר מיום י"ד ליום שלם אלא למקצתו דרש"י מלתא פשיטתי' נקט ולאו דווקא דרש"י לא נחית לזה באותו סוגיא כיון שאין שום נ"מ לפירושו דסוגי' זו וכן דרך רש"י במקומות רבים בפירושו דאינו מדקדק מה שמוכח ממקום אחר רק יהיה הסוגיא מתפרשת במקומה על נכון ואל תדחה את דברי אלה בקש ותאמר דהא דפליגי הני אמוראי בפירושא דמתניתין ואם השרישו קודם לעומר אי פרושו קודם קצירת העומר או קודם הבאת העומר דמיירי דנזרע במקום הגריד דאין ממהר להשריש בכדי שיעור השרשה כדאמר ר' יהודא שותלה במקום הטיט ואינה שותלה במקום הגריד משום דבמקום הגריד אינו ממהר להשריש בג' ימים ותאמר דבמקום הגריד בהשרשה לאו ביומא תליא מילתא דשייך למימר מקצת היום ככולו ואפשר להיות נשרש בין קצירת העומר להבאה וא"כ אזדא לה כולה מילתא שכתבתי בזה אשיבך לו יהבינא לטעותך דבמקום הגריד לאו ביומא תליא מילתא דהשרשה. מ"מ אי אפשר למיקם אהא מילתא דהשרשה במראית עין כל אחד על פי המסורת שמסרו לנו רז"ל. לר' יהודא כדאית ליה ג' ימים להשרשה ולשאר תנאים כדאית להו עד שלר' מאיר הוי זמן קליטה שלשים יום כדאמרינן (בפ"ק דר"ה דף י') וה"ה להשרשה בתבואה נמשך זמנה שוה לקליטה כמ"ש לקמן בס"ד. הרי לר' מאיר נמשך זמן קליטה והשרשה עשר ידות כמו לר' יהודא דלמר ג' ימים ולמר שלשים יום ובמאי פליגא בפלוגתא רחוקה כל כך נחזי אנן או נשאל לעובדי אדמה לאימת נקלט ונשרש אלמא אפילו תנאי לא הוי להו אפשר למקום על בירור הדבר במראית עין לפיכך נחלקו על פי מסורות שבידם כל אחד ואחד מרבותיו כל שכן שאי אפשר לאמוראי לעמוד על דבר זה במראית עין אם נשרש ונקלט כבר או לא ואין בידינו אלא מנין הימים שמסרו לנו חכמי המשנה ובמנין הימים ע"כ אמרינן מקצת היום ככולו א"כ הושבו דברי על כנס וזה ברור: