ספר העיטור – חלק ב – שער שלישי

שער שלישי כתובה אע"פ שנכנסה לחופה אסור לבעול עד שיכתוב לה כתובה דקי"ל כר"מ דאמר אסור לשהות עם אשתו אפי' שעה אחת בלא כתובה ותו ר' אמי (יב) שרי לכתחלה למבעל בשבת אמרו ליה רבנן והא לא כתיבא כתובתא א"ל אתפסוה מטלטלין ש"מ בעי' חופה וכתובה ותנן (יג) נמי בראשונה היו כותבין לבתולה ר' ולאלמנה מנה והיו מזקינין ולא היו להם נשים עד שבא שמעון בן שטח והתקין שיהא כותב כל נכסי אחראין וערבאין לכתובתה ואותן שנהגו לברך ברכת נשואין שחרית קודם כתובה ומכניסין אותה בבית החתן אינו מנהג שאסור להתייחד בלא כתובה ומנהג שלנו שלא לברך ברכת נשואין עד שעת כתיבה ונותנין כתובתה ואח"כ מברכין וכך מנהג ספרד ואין לשנות המנהג ודייקינין נמי מדגרסינן בפרק נערה המאורסה הואיל וברשותו נכתבין: