ספר חרדים – פרק א

פרק א מל"ת מד"ק ומד"ס התלויות בלב ואפשר לקיימם בכל יום:

א אל תשמח ישראל אל גיל כעמים וגו' ואם יקרה לך דבר שמחה כגון חופות חתנים וזולתם אין לשמוח כשאר העמים כי הם לא עזבו אלהיהם ואת זנית מעל אלהיך ועבדת אלהי העמים לכן יש לך להתאבל על זה ולא לשמוח בשום שמחה כמו שעשו דור המדבר אחר שהוכיחם מרע"ה על דבר העגל שנאמר וישמע העם את הדבר הרע הזה ויתאבלו הרד"ק ז"ל: (ב) נם אל כל הדברים אשר תשמע אל תתן לבך אשר לא תשמע עבדך מקללך אמר החכם אם תרצה למצוא מנוחה אל תתן לבך לכל דברי בני אדם אפי' מקללך ואפי' הוא עבדך כי אם תתן לבך ל לדבריהם תכעיס ויחשיך אור חכמת הנשמה הראב"ע וילמוד אדם מהלל הזקן שלא כעס מעולם כדאיתא במסכת שבת פ' במה מדליקין: (ג) אל תתייאש מן הפורעניות דתמיד יש לאדם לחשוב שמא ימות או ימותו בניו או יבא עליו חולי או עוני או עלילה דכתיב אשרי אדם מפחד תמיד ולאדוניו ית' יתחנן: (ד) אל תהי בז לכל אדם לא גדול ולא קטן לא כותי ולא ישראל (ה) אל תהי חכם בעיניך: (ו) אל תאמין בעצמך עד יום מותך כי היצר שונאיך ומבקש להדיחך מעל ה' בכל מיני תחבולה השמר מאד פן יצוד אותך ברשתו בדיבור או חטא כיונה פותה והיינו דכתיב בני אם יפתוך חטאים וגו' והוא יצה"ר דכתיב יתמו חטאים כי חנם מזורה הרשת: (ז) אל תדין את חבירך עד שתגיע למקומו: (ח) אל תעש תפלתך קבע כמשוי עליך מתי תשליכנו אלא תחנונים לפני ה' ית': (ט) בנפול אויבך אל תשמח ובהכשלו אל יגל לבך אין גומרים הלל כל ז' ימי הפסח לפי שנהרגו המצריים וטבעו בים ולכך נאסר נח בתשמיש המטה בשנת המבול: (י) אל תהיו כסוס כפרד אין הבין פירש הרשב"י דעל עת יחוד האדם ואשתו מזהיר דאל יהיו כבהמות אלא יכוונו לשם מצוה בצניעות ובקדושה: (יא) הקנאה והתאוה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם סתם כולל העה"ז והעולם הבא: (יב) אם למדת תורה הרבה אל תחזיק טובה לעצמך כי לכך נוצרת: (יג) אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס: יד) מוסר ה' בני אל תמאס ואל תקוץ בתוכחתו וגו': (טו) אל תצר צרת מחר כי לא תדע מה ילד יום: (טז) א"ר הושעיא כל המתיהר נופל בגיהנם שנאמר זד יהור לץ שמו עושה בעברת זדון, תנחומא: פרק

ב מל"ת מד"ק ומד"ס התלויות בעין:

א אסרו חכמים להסתכל באשה פנויה דרך זנות הרי הוא אומר בריתי כרתי לעיני מה אתבונן על בתולה סמ"ג: (ב) וכן אסור להסתכל בבגדי צבע ישנים קצת של אשה שהוא מכיר ואפי' שטוחי' על גבי הכותל ואם נתכוון להסתכל לישא אותה אם תישר בעיניו מותר וגם חייב לעשות כן דאסור לאדם לקדש אשה עד שיראנה סמ״ג: (ג) ולא יסתכל בבהמה חיה ועוף כשנזקקין זה לזה: (ד) לא יסתכל בראש הגויה שלו ואם יעשה כן לא יוליד וכ״ש בשל אחר: (ה) ואסור להסתכל בקשת הנראה בענן מפני כבוד השכינה דכתיב כמראה הקשת וגו'. וכן אסור להסתכל בלבנה ורבינו מאיר הלוי היה מזהיר מאד על הדבר כן כתב בספר שושן סודות: (ו) אסור להסתכל בידי הכהנים בנשיאותם לברך את העם כי אימת השכינה שורה בהם ואפי' בזמן הזה כדאיתא בזוהר: (ז) ואסור להסתכל בפני אדם רשע והמסתכל לסוף יכהו עיניו שנאמר ותכהן עיניו מראות וכ"ש פני עכו"ם מגילה פרק בני העיר: (ח) אין מסתכלין בפני האוכל ולא במנתו שלא לביישו רמב"ם פ"ז מהלכות ברכות: (ט) אסור להשתמש לנר חנוכה ואפי' תשמיש קל כגון להרצות מעות אפי' תשמיש מצוה ר"נ פ"ב דשבת י) מליצות ומשלים של שיחת חולין ודברי חשק אסור לקרות בהם משום ובמושב לצים לא ישב הרא"ש בשם הרב רבינו יונה: