קיצור ראשית חכמה – פרק כו, קטע 2

שבע ש' ג' מאות כנגד מלוי אלהים ביודי"ן שהוא בפנים בבינה ע"ב כנגד מלוי הוי"ה ביודי"ן שהוא בפנים החכמה וכיון שהם פנים בפנים הרי שבע ההפך רע"ב כי ה' הוא אלהים באחור של בינה ע"ב פשוט כפול משולש מרובע אחור של חכמה וצרוף האחוריים רע"ב:

כל מכבדי שבתות וי"ט עליהם נאמר לא תקח האם על בנים שאין שכינה זזה מהם לעולם דכתיב כי הוא חייך בעוה"ז ואורך ימיך לעוה"ב שכולו ארוך לשבת על האדמה זה עולם הנשמות בג"ע התחתון וינוחו מכל הגלגולים:

שבת הפוכו בשת כטעם בראשית ירא בשת ולא תחלל שבת שקדמה לעולם, כל מי ששומר שבתות וי"ט כראוי עליו נאמר ותבא אליו היונה לעת ערב זהו ע"ש יונה זו שכינה דכתיב בה ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה אצל מחללי שבתות:

כמה צריך האדם להשתדל לענג את יום השבת שהוא ז' לימין וסימנך זי"ן משמעו מזון ומשמעו כלי זיין שכל המרבה במזון ביום זיי"ן ניצול מכל כלי זיין לפיכך צורת הזיין היא דומה לחרב ודומה לשבלת של חטים וכל המוסיף מוסיפין לו נשמה יתירה ורוח הקודש, בואי כלה בע"ש טוב לאמרו ג"פ ולכוון בכל פעם שם י"ה והוא שם מלאך י"ה י"ה י"ה ומקורם ג"פ אהי"ה אם לא יאמר בואי כלה לא תבא נפש יתירה עד שיאמר ברוך ומקדש השבת ואז ודאי זוכה בה דלא גרע בא"י בא"י בגימ' כ"ו כחשבון שם הוי"ה לכוון ליחוד השם והאומרו ג"פ יכוון יהו"ה אחד כי פועל אדם ישלם לו כאן רמוז מאמר ז"ל שהקב"ה אמר לישראל על ענין הוצאות שבתות וימים טובים בני לוו עלי ואני פורע וזו פוע"ל נוטריקון למפרע אות למ"ד לוו ואני פורע א"ת יעק"ב סופי תיבות שבת שבזכות שמירת שבת ירדה שכינה עם אבותינו למצרים כדי שבשבילה יזכו לגאולה אמן כן יהי רצון: תושלב"ע. הנהגות והדרכות ישרות להיות כי קשה התעניתים מצדי צדדים וכן שאר ענינים הצריך לתשובה מהראוי לפרט הדברים אשר בכח לעשות.

א) למעט הדיבור בכל מה דאפשר, ויזכור במורא הש"י ומטעם זה ישמור מאוד מאוד הדיבור:

ב) להעביר על מדותיו, ועיין בשם רמ"ק ז"ל ובשם ר"י ז"ל:

ג) עניות אמן יהא שמי' רבא בכל כחו:

ד) צדקה,

ה) ג"ח,

ו) ענוה איגרת הרמב"ן:

ז) לשמור מאוד מכעס, ובעבור ענו' "תתן "אל "לבך "תמיד...

ח) מקנאה,

ט) ללמד זכות וסנגוריא על ישראל:

י) להיות מסייע ללימוד תלמוד תורה עם נערים אם תהי' זוכר בזו הימים מה טוב:

לחשוב תמיד שהוא מוכן למס"נ בד' בחי' וסתם, לקיים מצ"ע של וקדשתם בתוך בנ"י, ובכל דברי הנו"א בצעטיל קטן:

לקבל כל אדם בסבר פנים יפות מטעם שהוא נברא מהש"י: לעיין

בהנהגת תפלה למשה:

רבש"ע תזכינו למדת הענוה והכנעה שאהי' שמח ביסורין המבזין והמכעיסין אותי ונפשי כעפר לכל תהי': עצות

לשים תמיד נגדו דברי רמ"א באו"ח סעיף א' על כל רגע ורגע:

למס"נ ובפרט בשעת ק"ש, לקבל ע"ע ואהבת לרעך, ובצדק [תשפוט], ולקבל עליו עול יר"ש, ועיין תניא מ"א היטב:

לכוון תפלה, ללמוד הפי' וללמוד פי' כל תפלה, ולזכור אפי' בשעת הלימוד:

לזכור תמיד עיקר ג' מי"ג:

לצייר צורת רבו:

להתפלל יומם ולילה להסיר ממנו היצה"ר:

צריך להתחיל מיראת העונש:

להאמין כי תשובה היא רפואה ולא יתייאש מן המחילה, וכמו שנאמר ובם אנחנו נמקים, וע"ז הי' התשובה:

לעורר לבבו הצער העולם וכל צרתם.. ולומר.. כמו שמאריך לק"א:

ולהסתכל בג' דברים:

ולזהר מתפלה, וצריך להיות יגמר בדעתו אף והגם שיהי' איך שיהי'... אולם בזו הרגע או ברגע אפשר לעשות נח"ר, וכל רגע יש לכל אדם חיות חדש:

דברי של"ה עם דברי לק"ע מה"ב עם לק"א להרגיז על היצה"ר ולהיות שמח: ונשמרתם מאוד

א) סדר התנהגות היום, הווידוי בפה ועכ"פ בלב תמיד, ועל שכנס ח"ו מחשבה לא טובה, וכנוס הודוי: ב)

ההכנעה מעיקרי תשובה, ולהדר ללמוד בכל יום (חסר תיבה אחת):

אחר שום ענין בלבול הדעת חלילה יזכור לפקדו בריש דברי רמ"א או"ח שויתי וכו':

הלימוד העיקר יהי' בהלכות תפלה וברכות, וביותר בה' שבת, ובדיני מוקצה:

ג) להיות נזהר משחוק ולצנות מדברים בטלים, מדברי רוח ואל יהי' הפלא הגדול לטבע ח"ו רק יתמרמר ויחזור תמיד הימים והלילות השוי"ט:

השפלות אשרי אדם מפחד תמיד, השמחה והדאגה מסותרת בפחד כמש"כ באגרת:

ד) לשעבד כל החיות אל נפש השכלית, ואתה מושל בכל ואתה מחי' את כולם, להעביר הזוהמא בתו"ת, לזכור תמיד החסדים:

ה) בטח בד' ועשה טוב, הרב רבינו בחיי:

ו) לב טהור עיין ס"נ הלא עיניכם רואות את גודל הבושה והיראה שאדם מתבייש ומתיירא להתקרב אל אדם גדול מפורסם בתורה כו' כו' אמור מעתה ק"ו ב"ב של ק"ו הוא ביראה הרוממות מלכו של עולם:

ושמעתי בשם דודי מוהר"ג ז"ל שפי' כן לך אמר לבי בקשו פני, את פניך ד' אבקש, היינו לך אמר לבי בקשו פני ע"י שאני רואה איך העולם (הם) בגודל האימה מבקשים פני, מזה אני אקח לימוד איך לירא ולפחד ואיך את פניך ד' אבקש, וכמובן וכנ"ל, וזה תמיד:

להיות זוכר תמיד שלא יהי' אחר עשיות המצו' או אחר שום תפלה בשום ענין התנשאות ח"ו רק שפל ונבזה ולב נשבר כמו שידעת שאי אפשר שתוכל להיות שמוח בשמחה, ולא עוד אלא אפי' על אופן בעזרת השמים וברוב רחמנות מהמרחם על כל הבריות אף על הבריות הנפסדות עכ"ז אם תתן רשות לעצמך לחשוב איזה דבר עבורך תוכל חלילה לנפול ולבוא לידי מל"ט, ראה והזהר תמיד בכל עשיות הן מקום והן בשעת עשיות המצו' והן אח"כ רק עבור כבוד הש"י, וזה צריך הרבה עיון ושקידה שאתה תשגיח ע"ע ע"ז, ואם אין אני לי מי לי, אוי, אוי:

עיין ס"ה לר"ת י"ג וז"ל וצריך להרגיל נפשי להיות תפלתו בכוונה גדולה, ואם "לא "יוכל "לפנות "לבו "מן "המחשבות "יבקש "עצה כגון שיחשוב בעת תפלתו כי הבורא נצב כנגדו ומביט מוצא שפתיו כמו שנאמר ממכון שבתו השגיח אל כל יושבי הארץ, וכשיאמין אדם בזה הדבר אז יחרד ויפנה לבבי, וצריך שיסגור עיניו בתפלתו כי זה יעזור על הכוונה, ובכל עת יהי' בגדיו לבנים ויתכוין להיות גופו טהור ונקי מכל טומאה כו', ויתכוין בתפילתו להיות מן הבאים ראשונה והיוצאים באחרונה ותהי' תפילתו בנ"ר ובלב נשבר, ואל יהי' כמו עגור המדבר ולא יודע מה אמר רק צריך שישמור המילות היוצאות מפיו ויתכוון לבו לעניניהם ואל תהי' תפלתו גוף בלא נפש כי המילות הם כמו הגוף והענינים אשר בם כמו הנפש וכשלא ישית המתפלל עליהם הם כמו גוף בלא נפש והנפש אשר באדם לא תקרב לבורא במלים ריקם כ"א במלים חזקים, וצריך שיהי' בתפלתו כמלאך מתעטף בציצית ותפלין ע"כ:

לזכור לקבל עליו ועל זרעו וזרע זרעו עד כו' ד' בחינות וסתם וכל מיתות אכזריות ומשונות עבור קדושת שמו ית', הגם,, "וישום "אל "לבו "גודל שפלותו וישום אל לבו דבריהם דע לפני מי.... ועיקר ההכנעה ותשובה מעומקא דליבא על מ"מ..... ובפרט במזוזת השנה וש"ק ויו"ט ובכל רגע, ולא ידאוג כלום עבורו רק עבור החיות דקדושה:

שים ענין הנופל צריך לדעת שזאת, וצריך לדעת שהוא עומד מצידי צדדים בים זועף, אך מן המצר קראתי, וקודם התפלה יזכור ואני ברוב כו' ויתחנן ויבקש בזכות האבות, ובזכות כל ישראל כי מה הם עשו, ע"ד ואלה [הצאן] כו' וכל ישראל נפש אחת שבעים נפש, ובהצדק מעשיו, וח"ו..... וכמבואר בחרידים, ובש"ס, לעולם [יראה]......... ובמסל"י דח"ו מקלקל העולם, ובהיות טוב משמח... ויזכיר במיחושיו במיעוט הכחות שנתמעטו כ"כ ובחולש ר"ל בזו הימים ובזה יהגה בעיון גדול, ומזה נראה כמה גבר כח השקר, שיודע היטיב ואינו נדבק זכירה זו עמו, שיהי' נכנע ברתת וזיע ופחד וחיל ורעדה, כמו שצריך להיות באמת מזה בשומו על לב, אבל הצדיקים זכו בכל יום מסתכלין בלבייהו כאילו היום מסתלקין מעלמא היינו מסתכלין כמו שאמר עקביא ע"ז הסתכל, והיינו הסתכלות דהיא באמת נגד עיניו כאשר רואה ברוב ההסתכלות, ודע והבן זה:

ועוד נראה לי ע"פ שראיתי בזוהר שוב יום אחד לפני מיתתך והיינו דבכל יומא מסתכלין בלבייהו היינו בכל עת ק"ש ותפלה הן מכינים ע"ע שיהי' להם כלות הנפש באמת לאמיתו:

יזכור תדיר במה שכ' בזכרון לבנ"י דף כ"א ד"ה עוד אני מזהיר כו' כמו שיש עושין חשבון ימיהם בכל יום ויש בכל שעה לומר למה החיינו בוראי שעה זו ומה תועלת הי' לו ממני ואין כאן ספק שאם החיינו אינו אלא כדי לעשות רצונו, מי שיחשוב בזה ודאי לא יאבד אפי' רגע אחת לבעלה מימיו ע"כ:

ליזהר מאוד מאוד היטיב היטב בשבע חקירות בפרט על הימי רצון הבע"ל, לשקוד ולעיין בכל מאמצי כח ויותר מהאפשרי על רעיונות והמחשבות שהוא כל העיקר........... ומראשית תן אל לבך דברי חובת הלבבות בסוף משער יחוד המעשה.........

הראוי וחיוב החזק מוטל עליך לשים אל לוח לבך היטב היטב היטב כשבא ח"ו מחשבה לא טובה שידוע לך שהיא שקר וכוזב, ולא די שאין להגיד גודל החטא מהרהור שקשה כו' אבל מחיוב עתה להיות חרד ופחד על המחשבה, ויהי' נותק ממך שום זכרון מענינים הנוגעים ח"ו להרהר במעשה, בין תבין ותהי' מלא פחד ורתת וזיעה ולבך יהי' נשבר כעין כלי חרס על כמה שברים ובזה נטהרו ודו"ק: תושלב"ע