דלג לתוכן הראשי
כוונות

קיצור ראשית חכמה – פרק ד'

פרק ד' כל היד המרבה לבדוק באנשים…

פרק ד' כל היד המרבה לבדוק באנשים תקצץ לפי שפוגמים בה' חסדים וה' גבורות הרמוזים באצבעות הידים ומתישים כח השם ע"י כ"ח פרקים והרי זה דומה לחלול שבת בהוצאה מרשות יחודו של עולם לרה"ר באר כרה נכרים מאי תקנתייהו יכוונו להגדיל כח השם ע"י פ"ד צומות וזה כי שם ב"ן ד' במילוי מלאו יש בו כ"ח אותיות ובכל א' מהצומות יכוון להעלות אחד מן האותיות הנזכרות למקומם ככה יעשה ג' פעמים לפי שכח השם מושפע למלכות מג' אבות ואלה הכ"ח אותיות הם שקיו דאילנא לכל א' מהם ויתקיים עם זה מקרא דכתיב ושב ה' אלהיך את שבותך כביכול השם עצמו שב למקומו, ואם נתלש רוקו מפיו לסייע בעבירה יכוון תיקון אותיות הגרון שהם אחה"ע בגימ' פ"ד ויכוון בצום הא' לאות האל"ף ובח' ימים אחריו חלק א' בכל יום מאות חי"ת ובה' ימים אחרים חלק א' בכל יום מאות ה"א וטעם קדימת חי"ת לה"א מפורש בזוהר פ' משפטים (דף קכ"ג) ובע' ימים חלק א' בכל יום מאות ע' כי בעונו נחר גרונו וגברו עליו הדינים שהם ג"פ אלהים בגימ' חר"ן והיינו נחר והוא מספר גרון ג"כ הנכלל בדינים ע"כ יכוון בתיקון אותיות כאמור עוד בכל מקום שהוא זקוק לפ"ד צומות יוכל ג"כ לכוון בשם ע"ב שהוא בכתר ובו ד' יודי"ן שהן במלואן כמספר פ' ועם ד' אותיות השם פשוט הרי פ"ד ובהעלות מחשבתו אל הכתר שהוא שורש המוח יהפך הזדון לזכות וכ"ש אם ירבה במצות ובפרט באותן שיש בהן תיקון נשמתו במכ"מ והן צדק לעניים ולבעלי תורה להחיות נפשות בעוה"ז ולגדל יתומים בביתו וללמדם תורה ומצות וירבה עמהם בענג שבת, ובפרט בסעודה ראשונה שהיא לכבוד מדת לילה שהיתה בחול עניה סוערה מתפלש בעפר ובשבת צריך לשמחה לזווג עם בעלה בכל מיני עדון ודע כי עון זה דומה להשלכת יוסף הבורה שהוא רזא דיסוד חי עלמין שממנו זרע למלכות בעד כל היצורים עליונים ותחתונים והרי סלקוהו מעל באר מים חיים דמכיפיה מיבריך לקראת צדיקו של עולם בסוד בנימין שהוא ואמו מעלים טפייתה לקראת טפה אחד היורדת לה מרזא דיוסף והורידו לבור ריק אין בו מים אלא נחשים ועקרבים פירש נחש הוא סוד לילית נקבה ועקרב הוה מעי"ק רב ועצות סוד הזכר דמחי בתר דמחי עד שגורם להפסיק את התפלה בהסתלק הגאולה ואחרי כן כשמכרוהו לישמעאלים היה עונם מעין נשג"ז וסימן ותשא אשת אדוני את עיניה אל יוסף ות"אמר ש"כבה בגימ' תתקע"ד שכל הקליפות שירדו בשבירת הכלים היו נאחזות עמה והכתוב מכריז עוד יוסף חי ששמר בריתו והשביע אחיו להעלות עצמותיו לארץ עם עצמותיהן ונתקן בזה קצת לו ולהם:

מקור הטקסט: הספרייה של דיקטה (סריקה ופענוח אוטומטיים, CC BY-SA 4.0; ייתכנו שיבושים). הספר עצמו בנחלת הכלל.

האם התשובה עזרה לך?