קיצור ראשית חכמה – פרק ח'

פרק ח' פרק זה יהיה בביאור בכמה ענינים ראוי שנתייחד האהבה אל השכינה אם מצד שאנו נקראים בנים כשיש לנו נשמות מאצילות ואנו נקראים עבדים כשיש לנו נשמה מצד השכינה ומי שהוא רוצה לידבק בשכינה צריך לעולם לעורר מעשה אליה או תורה או מצות כדי לעורר אליה מיין נוקבין. והשכינה אינה מתייחדת בסוד אהבת הזווג אלא ע"י נשמותיהן של צדיקים עיין בזוהר פ' ויחי (דף רמ"ה). הנה כיון שהדבר תלוי בהם ראוי שיזדרזו ליקשר באהבתה כדי לעורר האהבה העליונה ובזה הם בקשרים בשכינה ואפי' בזמן שב"ה קיים אחר גמר עשיית הקרבן היו ישראל במועדם ולויים בשירם וזמרם באופן שלעולם היא ההתעוררות עולה כ"ש עתה בעוה"ר בגלות הגדול המר הזה שאין לשכינה התעוררות מעשה קרבן אלא סמך מעט ע"י מעשה הצדיקים שצריכים הם לסמוך אותה מעט מנפילתה שהיא סוכת דוד הנופלת שכל יום נופלת יותר מהיום הקודם וכל זה בעונותינו כאומר ובפשעכם שולחה אמכם כי ע"י העונות נופלת וע"י המעשים תזקף ויהיה לך סמך כמש"כ בזוהר פ' שמיני ע"ש א"ט לפי זה כיון שהשכינה מבקשת מישראל בניה שיסמכוה שסמיכתה ודאי תלוי בידינו דהיינו ע"י היחודים בתפלתינו ותורתינו שהוא סעד וסמך לה אע"פ שאין זווג בגלות צריכין אנחנו לסמוך אותה ע"י היחוד כי ע"י זה יבא להן הארה קצת. וע"ז אמר בתיקונים (דף רמ"ה) ז"ל אלא בודאי כד שכינתא איהי בגלותא כל מאן דעביד מצוה לאקמא לה מן גלותא כאילו אוקיר לקוב"ה דהוה ליה כו' ע"ש. וזהו חפץ השכינה שנייחד אותה לעולם בין בתפילה בין בעסק מצוה כגון ג"ח ושאר מצות בין בעסק התורה וכל בחינות אלו נתבארו בזוהר פ' ויקהל (ד' ר') ופ' כי תצא (דף רפ"א) ובתיקונים קמ"ה, איזהו חסיד המתחסד עם קונו ביארו בר"מ (דף רכ"ב) שהתורה נתנית בימין שהוא חסד והעוסק בתורה ליחוד נקרא חסיד מתחסד עם קונו, וזהו הג"ח שהיה עושה אאע"ה לגמול חסד עם השכינה וזה בב' דברים הא' שתהיה כלולה מכל המדות הטובות והב' לקושרה בחסד והי' ביתו פתוח לרוחה לגמול חסד ופי' שתהיה כלולה מכל מדות טובות כתב בתיקונים ז"ל שהשכינה כל ו' ימי החול אזלא מנדדת ממקום למקום אם תמצא צדיק שבו תדבק ואמר אח"כ ומי הוא הצדיק אשר תדבק מי שיהיה מרכבה לצדיק חי עלמין אותו שהוא כלול מכל המדות הרי בפי' נאמר שצריך שיהיה כלול מכל המדות הטובות שבעשר מדות כדי שתקבל השכינה ממנו חוזק והארה מכל מדה ומדה כי היא אינה מקבלת אלא ע"י צדיק ולכן צריך שיהיו כלולות בו. בענין עסק התורה לייחד השכינה נתבאר בתיקונים באורך ע"ש ומתוכו תתבאר גודל החיוב על לומדי התורה שיהיה כוונתם לייחד השכינה ולא יהיה כוונתם לתועלת עצמו להשיג החכמה או לשכר העוה"ב שעל זה מתרעמת השכינה ואומרת וכל חסדו כציץ השדה כי ע"י העוסק בתורה השכינה מתייחדת למעלה וע"י יתעורר היחוד ואהבה בינה לבין הקב"ה ועסק התורה הוא העיקר אל התעוררות מיין נוקבין כמבואר בזוהר ויקרא (דף כ"ב) כי השכינה מתתקנת ע"י התורה יותר מכל המצות ולימוד התורה איננה מצוה ממצות התורה אלא שהיא כוללת והיא פנימיות מכל השאר שהלמוד מביא לידי מעשה שיקיים כל שאר המצות: