קיצור ראשית חכמה – פרק ה'

פרק ה' ו' יש הרבה דברים שמהם חייב האדם לאהוב את הש"י והא' מצד נשמתו שברא ונטע בו שהוא חלק אלוה ממעל, ועוד שחפץ הש"י להתדבק עמו ויאמר בלבו הראוי אני בן אדם קרוץ מחומר עפר ואפר שהקב"ה ששמי השמים לא יכלכלהו והוא רוצה לדור עמי ומה אני שיבא המלך העליון לדור בביתי ראוי שאעשה לו דירה נאה שיבא לדור עמי ע"ד שאמר דהע"ה מתי תבא אלי כדפי' לעסוק בתורה. וכאשר העוסק בתירה יודע מה שפי' הרשב"י ע"ה כי ת"ח הפורשים מנשותיהם כו' ימי החול לעסוק בתורה זווגא עלאה אזדווג בהו ולא מתפרסא מנייהו וכו' והיא השכינה ראוי שתתלהב לבם לאהבה אותה כאהבת לחשוקתו ויעשו לו דירה נאה בלבו כדי שימצא השכינה מקום לנוח שהיא אינה שורה על מקום פגום עוד כשתבחין בענין המזון שהקב"ה מזמין לך פרנסתך בכל יום תוסיף לו אהבה ותראה עוד כי הוא מהחסד אל באדם בענין מזונו הוא לתת שכל ובינה ויודע להמציא פרנסתו ע"י אומנות ותחבולות. ועוד מענין הבחנת המזונות ונעתיק לשונו בשער הקדושה, ומשם יבחן כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על מוצא פי ה' יחיה האדם ובזה יתיישב כך מה שאנו רואים כמה בעלי תשובה מתענים ג' ימים וג' לילות ויש שמתענים ו' ימים ולא מתו ולפי דרך הטבע יאמר הרופא כי יסתכן בנפשו וכיוצא מעניני הסיגופים שעושים בעל תשובה והם בריאים הכל עזר אלהים להם והטעם שהשכינה היא יורדת להביא קל לבניה ולכל חד נחתא ליה מזונא כדקא יאות ליה למאן נחתא מזונא דאורייתא דאיהי מזונא דנשמתא למאן נחתא מזונא דגופא לכל חד כפום רעותיה: עוד ראוי שיחשוב כמה נסים עשה הקב"ה עמו ומכמה סכנות מיתה הצילו שהרי כמה חולים יגיעו לשערי מות ויתרפאו וכן כמה שעומדים עליהם לסטים ואינם הורגים אותם ולפעמים יעשה הקב"ה עמו נס ואינו מכיר בו, ומהדברים שצריך האדם לבחון בדעתו שהוא מהשגחת הקב"ה על האדם הוא ענין החלום כי בו יבחן האדם מעשיו כי כפי מעשיו כך יורו לו בחלום והדבר הזה נראה בחוש כי כפי מהות האדם צודקים חלומותיו. ולפעמים יראה מראות בעולם העליון וידבר עם המתים ויכירם ויגלו ענין ג"ע, וגיהנם כמו שאירע בזמננו כמה מעשים ולכן אז"ל שהאדם שיושב ז' ימים בלא חלום שנקרא רשע והטעם לפי שאין נשמתו עולה למעלה לכן לא יבא נו חלום שהוא נמשל לרוח הבהמה היורד למטה לארץ. עוד מהדברים שצריך אדם לבחון בשכלו הוא השגחת הש"י על ישראל בענין החכמה הנתונה ממנו ית' ליריאיו כמ"ש ז"ל הרואה חכמי ישראל מברך ברוך שחלק מחכמתו ליריאיו וכבר נראו בצפת שבגליל העליון חכמים שהיו ראוי לברך עליהם ברכה זו והיו מכירים בחכמת הכרת הפרצוף לומר לאדם כל מה שעשה אם טוב ואם רע ואלו ודאי שלא זכו אל החכמה הזאת הנפלאה שהיא קרובה לרוח הקודש אלא מצד מעשיהם וחסידותם, עוד מסוג הבחינה זו היא חכמת הקבלה במעשה השמות הקדושים שפועלים כמה פעולות בשם ב"ן מ"ב ע"ב ועם היות שהאמת הוא שאין ראוי לכל אדם להשתמש בשמות הקדושים כי מי הוא ראוי להשתמש בשרביטו של מלך אלא מי שהוא קרוב אל המלך אבל ידענו בודאי בלי ספק שהיודע להשתמש והוא ראוי לכך שיפעול פעולות נוראות כמו שראיתי וכן שמעתי מפי מי שפעל בהם, עוד מענין הבחינה אשר יעורר האדם לדעת יוצרו ולעשות תורתו ומצותיו הוא בהבחנת ענין המות שאין המות באדם כמו שאר הב"ח, כי המות בשאר הב"ח אם ימותו מיתת עצמם הוא מצד איזה חולי כטרפה או מאפיסת הכחות מצד הזקנה, אין כן המיתה בישראל בפרט שהרי מצינו המיתה בקטנים וכן בבחורים שכחם שלם והם בתוקפם וגבורתם וימותו מיתה פתאומית בלי סבת חולי שקדם להם כלל, ובפרט בחולי מכת המגפה אשר היא שלוחה מאתו ית' בעוה"ז מזמן לזמן אשר ימות נער וזקן טף ונשים בלי סבה וראוי שתדע כי המות לישראל בפרט הוא חסד עליון להם לתקן נפשם ולכך נאמר בו וחסיד בכל מעשיו כי מעשיו העיקרים הם הנשמות שהם מעשי ידיו ממש כהש"י רואה שהגוף הזה שנבנה משותף מאיש ואשתו כי יש בהם בשר מצד הקליפה אין בו תועלת תיקון המצות מבטל הויתו להועיל לתיקון חלקו שהיא הנשמה שאם לא היה תיקון מה תועלת להש"י להמיתו ולבטל הוייתו מן העולם ומתחלה למה בראו אחר שאחר כך*) שנים ימיתיהו אלא ודאי סוד הגלגול שהורונו רז"ל אשר בזה עמקו מחשבותיו כי חושב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח והש"י מביא את הנשמה בעוה"ז לראות אם תטיב מעשיה ומניחה עד אשר תעשה לתקן אותו הדבר ששולחת בו לתקן ואם לא תקן כורתין אותו שהוא אילן שאינו עושה פירות. ולעולם כוונת האלהות היא לתקן הנשמות באופן הנאות להם שאם לא היה כוונת האלהות לענין המיתה לתיקון הנשמות יקשה וכי ראוי שאומן שיעשה מלאכה מתוקנת ואחר תשלים עשייתה שטרח בה יעלה בדעתו לבטלה הלא נקהה את שניו ונאמר שאינו שלם בדעתו אם לא שיאמר שבטולה מבפנים היא לעשותה בפנים משונות יותר מעולות. וכן הענין באומנות הזה שעשה הש"י שאם לא היה תיקון בביטולו והיותו מן העוה"ז לא היה ממיתו והכל מתנהג כפי מה שיתנהגו התחתונים אם התחתונים מכשירים מעשיהם, השכינה הנקראת גלגל שעל ידה מתגלגלים הנשמות מכרעת לצד ימין והעולם נתקן ואם לאו ח"ו מכרעת לצד שמאל כדפי' בזוהר פ' משפטים (דף צ"ה) בסבא. ולכן *) בד"א כתוב "כמה'' במקום "כך". השב בתשובה עושה חסד עם נפשו וגופו ועם כל העולם שמכריע לכף זכות ועם הקב"ה עם נפשו שמסלק מדין גיהנם ושאר החשבונות והדינין ומדין שהוא קשה לנפש ומגופו שלא יכרת במיטב ימיו ויתבעו ממנו למה לא תקנת את מעשיך ושמא היה לך בן מורה הוראה בישראל ועם הקב"ה שאינו מטריח להקב"ה שיעשה בו דין מיתה וגלגול שאין חפץ הקב"ה במיתתן של רשעים כי אם בשובם מדרכיהם הרעים כי הגלגול קשה מאוד לנשמות והקב"ה הוא רחמן ודרכו להטיב עם בריותיו ובפרט בנשמותיו הקדושות שהם חלק ממנו ית' ואינו רוצה לעקור הנשמה ממקום אשר ממנה חוצבה ממחצבת הראשון ששם מצב חיותם והוא כמי שעוקר אילן ממקום נטיעתו הא' ומשרשיו שהיה חי בהם ושותלו במקום אחר ומטעם זה מאריך הקב"ה לרשעים אולי ישובו כי הבחירה בידם וכאשר ריאה שלא שבי אז עוקרם כדי לשותלם במקום אחר ולכן אמר שלהע"ה לב חכמים בבית אבל. הרשב"י פ' בזוהר שיר השירים שא' מן הדברים שאדם נותן חשבון בפטירתו הוא אם חקר וידע למה נשמתו באה לעולם ימה בא לתקן. בענין תיקון המיתה לאדם שהוא תיקון נפשו האריך הרשב"י פ' תרומה (דף ק"צ) ע"ש וקצר כוונתו לענין זה הוא כי בחטא אדה"ר האדם מלובש בגוף החומר העב אשר מונע הנפש מלהסתכל ברוחניות העליונות וע"י המיתה פושט הלבוש הזה ומתלבש בלבוש רוחני ממעשה התורה והמצות שעסק בעוה"ז ועי"ז זוכה להסתכל ולהתעדן באור החיים העליונים וע"ש. נמצא היות המיתה תיקון לאדם הצדיק שע"י כך זוכה להתלבש בלבוש הרוחני ההיא ולרשע שמפחד המיתה ישוב בתשובה:

עוד מהדברים הגורמים ומעוררים האהבה הוא כאשר יסתכל במה שהבטיח הקב"ה ע"י הנביאים ומדברי רוח הקודש בטוב העוה"ב שעתיד להנחיל לצדיקים וע"ש כי לא רציתי להאריך ועיין בזוהר פ' בראשית (דף ד') כי זכאה איהו מאן דעל הכא בלא כיסופא כי הבושה אפשר להיות בא' מב' פנים האחד יהיה לו בושה ליכנס בהיכל המלך מצד מעשיו הרעים כי זו היא הבושה המשגת בני אדם כאומר נשכבה בבשתנו וכו' כי לה' אלהינו חטאנו הלא יבוש ויכלם בזמן שיראו פנקסי מעשיו הרעים לפני כל החסידים והצדיקים שבג"ע הב' גם ישיגהו בושה אם לא פסק בתורה כראוי, כן פי' הרשב"י בפ' פקודי (דף רמ"ז), עוד מבחינות החסד הוא שיקבל ית' את האדם בתשובה אחר שחטא כאומר ימינו פשוטה לקבל שבים והיינו שיתפשט החסד עד הקליפה לעלות הנחמה משם, וכמה פרטים אחרים האריך בח"ה מחסדי האל עם האדם אם בבריאותו מאין ליש אם בתיקון איבריו היו כולם שלמים אם בהשלמת שכלו וכיוצא שהכל חסד עליון עם היותו מחויב חן הדין מצד עונותיו, ואפי' כשיהיה חסר אבר מאבריו יקבל היסורין מאהבה כמ"ש עוד שצריך לקבל היסורין מאהבה: