קיצור ראשית חכמה – פרק יד

פרק יד צריכים ישראל לתקן את השכינה ומה היא תיקונה שיעבירו יצה"ר מלבם כי בהעביר האדם יצה"ר מלבו כן מתעבר מהלב העליון ומפני שתיקון המדה הזו היא ביראה שמצדה עיקר היראה אמר משה לישראל תהיו כולכם ביראה אחת ופי' ענין היראה שכשם שהוא יחידי בעולם שהוא עילת כל העילות יחיד הנעלם מופלא ומכוסה שאליו עיקר היראה כך תהיה עבודתכם שהיא השכינה מייחדת בלי לערב בה קליפה כלל שנאמר יראת ה' טהורה שתהיה השכינה הנקראת יראה טהורה מכל הסיגים ומכל הקליפות ומכל המחשבות הזרות בעת היחוד והעבודה, (סוד כוונת היחוד) והטעם שכל מציאות היחוד שאנו מייחדים הוא לייחד המאצילה שיהיו כולם אחדות אחת והשכינה שהיא השוכנת עמנו להעלות אותה שתהיה מיוחדת למעלה ע"י תפלתינו ועבודתינו ואם תהיה העבודה ההיא או במצוה ובעבודה חלק ליצר נמצא החיצוני תופס בה ואינה יכולה לעלות ואינה טהורה ולכך פי' בתיקון (דף ק"א) ובההוא זמנא דצריך בר נש לייחדא לקוב"ה בשכינתיה צריך להפשיט מניה כל מחשבין דאינון קליפין דאיתמר בהון רבות מחשבות בלב איש ולסלקא שכינתא לגבי' במחשבתא חדא הה"ד ועצת ה' היא תקום עכ"ל לשונו, צריך האדם שלא יירא ולא ייבוש בדבר שהיא עבודת ה' כמ"ש עז כנמר לעשות רצון אביך שבשמים אבל מ"מ צריך האדם להתבושש מבני אדם בדברי העולם בדבר שאינו נוגע לעבודה. צריך לירא מת"ח שנאמר את ה' אלהיך תירא לרבות ת"ח, צריך לירא ממקום שיש בו קדושה כגון בית הכנסת וכיוצא כמ"ש יעקב אע"ה מה נורא המקום הזה אין זה כי אם בית אלהים וגו' ולא היה ראוי שאישן בו: