קיצור ראשית חכמה – פרק א'

פרק א' בביאור מלת ענוה. מלת ענוה נגזרה מלשון עני. וענין שהכוונה היא ההכנעה כי עני פירושו נכנע וכן עינוי תענית כיוצא בו, והנה ההכנעה והענוה נמצא בבורא יתברך שעם היותו רם על כל רמים וגאה על כל גאים כמש"ה ה' מלך גאות לבש מתכנה בו הענוה כמ"ש דהע"ה וענותך תרבני, שאז"ל וכי יש עניו מן הקב"ה אדם אומר לחבירו בא לקשט כלות לבקר חולים לקבור מתים לנחם אבלים והוא אומר לו אני גדול ועשיר ואני הולך, אבל הקב"ה ויבן את הצלע וירא אליו ה' ויקבור אותו בגי וירא אלהים אל יעקב, ואמרו עוד כל מקום שאתה מוצא גדולתו של הקב"ה שם אתה מוצא ענותנותו וכו'. ואמר רב יוסף לעולם ילמד אדם מדעת קונו שהרי הקב"ה הניח כל הרים וגבעות והשרה שכינתו על הר סיני והניח כל אילנות טובות והשרה שכינתו בסנה עכ"ל, מתוך המאמרים שמדברים על ענין הענוה מפוזרים בגמרא מגלה ובסוטה נראה כי ימצא ענוה למעלה בג' ראשונות וקב"ה ועוד בשכינה כמו שיתבאר שהרי מקום הגאות היא בג' ראשונות כדפי' בר"מ (דף רכ"ג) ועליהם אמר דהע"ה כשהגיע לג' ספירות פתח ואמר ה' לא גבה לבי ולא רמו עיני וגו'. ועוד כמ"ש במסכת סוטה שילמד אדם מדעת קונו שלא השרה שכינתו וכו' הרי ענוה בהקב"ה וכל מציאות ענוה ימצה יותר במדה התחתונה שהיא שכינתו של הקב"ה, ונקראת לבנה ולבנה נפרצת לעתים שנתמעטה אורה ואמר בחולין שאמר לה הקב"ה צדיקים יקראו על שמך יעקב הקטן שמואל הקטן דוד הקטן ודוד מפני שהיה מרכבה למדה זו היה מקטין עצמו והיה אומר צעיר אנכי ונבזה מפני שלכך לפעמים הלבנה חסרה ולפעמים היה מגדיל עצמו נאם הגבר הוקם על כו' ועיין בזוהר פקודי (דף רל"ב) ותראה משם כי העניים נקראים כלים של הקב"ה שהקב"ה חפץ בהם כמו דכתיב ואת דכא ושפל רוח, ולכך העניים שלבם נשבר ונדכה הם מרכבה למדה זו כמו שפי' בזוהר ויקרא (דף ט"ו). וכן אמר במדרש על פסוק זבחי אלהים רוח נשברה כל מה שפסל הקב"ה בבהמה הכשיר באדם פסל בבהמה עורת או שבור או חרוץ או יבלת והכשיר באדם לב נשבר ונדכה והקב"ה כלי תשמישו הם שבורים שנאמר קרוב ה' לכל קוראיו הרופא לשבורי לב והכלל הוא כי בכל האצילות ימצא הענוה כל מדרגה כפי בחינתה ועיין בתקונים (דף ו') שפי' ענוה על השכינה:

עוד ימצא ענוה בכתר פי' מדות הענוה הם להיות האדם עובר על מדותיו ומרחם וכיוצא בהם שהם י"ג מדות שאנו מזכירים אל רחום וחנון ארך אפים וכו', וכן מי אל כמוך נושא ק ועובר על פשע לשארית נחלתו שפי' הרשב"י שהם י"ג מדות ש רחמים באריך הרי בכל מקום שאתה מוצא גדולתו אפי' למעלה שהוא מקום הגאות שם ימצא הענוה, לכן צריך האדם לדמות ליוצרו להיות עובר על מדותיו ושאר המדות הנזכרות בהקב"ה בי"ג מדותיו מה הוא רחום אף אתה כן מה הוא חנון וכו' ושמעתי משם הגאונים כי על כוונה זו אמר במסכת ר"ה על ויעבור ה' על פניו ויקרא אר"י אלמלא מקרא כתוב א"א לאומרו מלמד שנתעטף הקב"ה כש"ץ והראהו למשה ואמר לו כל זמן שישראל יעשו לפני כסדר הזה אני מוחל להם עכ"ל, והדבר קסה שהרי אנו רואים שכמה פעמים אנו מזכירין י"ג מדות ואינם נענים אלא אומרים הגאונים כי כוונת יעשו לפני כסדר הזה אין הכוונה לבד על עטיפת טלית אלא שיעשו סדר המדות שלמד הקב"ה למשה שהוא אל רחום וחנון דהיינו מה הוא רחום אף אתה תהיה רחום וכו' וכן לכל י"ג מדות: כתב החכם קורדואיר"ו כי מלבד בחינת י"ג מדות של רחמים שהיא בחינת י"ג תיקונים דיוקנא שפי' שהם מורים על הענוה גם כל שאר תיקוני אריך אנפין המתכנין בשם ראש מצח עין חוטם פה וכו' כולם מורים על ענותנותו הגדולה עם הנבראים ממדת הראש היא הענוה שכך אמר שפל ברך וקל לראש והיינו שאדם משפיל ראשו כנגד מי שגדול ממנו כך מדת הכתר משפיל עצמו נגד עילת עילות והוא נקרא אין להיותו מחשיב עצמו לאין נגד המאציל והוא משפיל ראשו להשגיח ולהשפיע בתחתונים שכלם פונים לינק ממנו, וכן ראוי לאדם שיחשוב עצמו לאין נגד גדולתו ית' שאין לו סוף ותכלית. ועז"א מרע"ה ונחנו מה וכן אפשר לומר שמטעם זה נקראת החכמה מה כדפי' בזוהר מה שמו ומלבד הטעם הנודע שהוא סוד השם שעולה מ"ה והוא אדם אפשר שלטעם הנזכר תקרא מ"ה שהיא חושבת עצמה לבלימה נגד מאצילה והוא כענין וכל דיירי ארפא כלא חשיבין, וכמו שהכתר אין פגם מצד התחתונים ימנעהו מלהשפיע שפעו שלא יפסק לעולם וגם האדם אפי' אם יחטאו כנגדו לא מפני זה ימנע מלהיטיב כמו שנצטוונו לא תקום ולא תטור וכבר נודע מה שפירשו ז"ל בענין הנקמה והנטירה נמצא כפי דין התורה חייב אדם להיות עניו שלא יהיה בלבו שום טינא על חבירו, גם במוח צריך שיפנה מחשבתו מכל טינוף וגיעול ושיהיה דבק בתורה כעין שהמחשבה דבוקה למעלה לינק וע"ז היו נזהרין הרשב"י ע"ה וחביריו שלא היו פוסקין מחשבתן אפי' רגע כנודע, עוד במצח צריך שלא יעיז מצחו כמו שנ' ומצח אשה זונה היה לך וגו' אלא ימשוך משך רצון לכל אדם כמו שהמצח העליון נקרא מצח רצון שעל ידה מתרצים הדינים שבעולמות התחתונים כך לא יתעורר ממנו קטטה ומחלוקת לשום אדם קטן וגדול אלא הכל יתרצו ממנו אפי' הנכרים. גם בעינים צריך שיהיה עיניו פקוחות לרחם על העניים ולהשגיח עליהם כמו שהעין העליון עליו נאמר הנה עין ה' אל יריאיו למיחלים לחסדו וכן הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל שהוא שומר ומשגיח ומרחם לעולם ואפי' אם יחטאו התחתונים לא יסלק השגחת רחמיו מהם. צריך ג"כ שיהיה נדיב וותרן בממונו ושיתן בעין יפה ושיהא טוב עין שלמעלה בעין העליון נאמר טוב עין הוא יבורך והזוכה למדה זו יאריך ימים כמשז"ל שאלו לר' במה הארכת ימים אמר וותרן בממוני הייתי והטעם כי כל המקפיד מורה על קמיטו שהוא הדין בסוד שברים אבל מי שהוא וותרן מורה על החסד שהוא נותן ומוותר אפי' למי שאינו ראוי, וכל מדות אריך מורות על החסד הגמול ועל הוותרנות בלי הקפדה כלל ושם מקום אריכות הימים ולכך מאריך ימים מכמ"מ וכן צריך שיהיה שח עינים כמדת עין העליון שהיא שח ושפל להשפיע לעולם ועיין בשער הקדושה ע"ה, באזנים יהיו אזניו פקוחות לשמוע קול תורה וקול תפלה וקול העניים לרחם עליהם אבל לא ישמע בהם קול לה"ר ושאר הדברים הפוגמים כדפי' בשער הקדושה ואם ישמע חרפתו לא ישיב שהרי הקב"ה מעלים אוזן מחובות בני אדם ואינו משלם להם כמדתם, וע"ז נקרא הקב"ה מלך עלוב. בחוטם ידמה למדת חוטם העליון שעליו נאמר ותהלתי אחטם לך לבלתי הכריתך שהיא ארך אפים וממנו השפעה והרקת חיים ושפע לכל הנבראים כן ידמה למדתו ית' ולא יצא ממנו חרון אף לשום אדם, בפנים ידמה למדות הנקראות פנים שעליהם נאמר יאר ה' פניו אליך ויקבל את כל האדם בסבר פנים יפות ולא יעיז פניו ח"ו נגד שום אדם כמו שיתבאר עונשו, בפה ידמה למדת פה העליון ולא יוציא מפיו קללה ונדויים וחרמות ודבר עזות וקושי ודבר גנות דריב"ל היה משתבח שלא החרים אדם מימיו כדאיתא בירושלמי, ומזה ילמוד האדם לבל יוציא קללות וגדופין מפיו אלא יהיה לשונו רכה לכל כקטן כגדול. והמרבה בשתיקה בדברי העולם מאריך ימיו מפני שהוא מדמה פיו למדת פה העליונה ועיין בש"ק פי' י'. עם היות שפי' שצריך האדם להתנהג במדת יוצרו לענין ענוה לפעמים יצטרך ג"כ להתנהג במדת הדין כנגד הרשעים כמ"ש דהע"ה הלא משנאיך ה' אשנא ובתקוממיך אתקוקט תכלית שנאה שנאתים, ואסור לרחם על הרשעים שנאמר ורחמי רשעים אכזרי וכן לפעמים יצטרך לגעור במי שצריך גערה כמש"ה תחת גערה במבין וגו' וכן לייסר לבנו ולתלמידו כמש"ה חושך שבטו שונא בנו ואהבו שחרו מוסר, אבל צריך שיהיה בישוב הדעת שלא יכעוס אלא שיחשוב בדעתו שההכאה ההוא מכה לבנו ולתלמידו גמילות חסד עושה עמו כדי לקרבו אל הקדושה ולהכניע ממנו הקליפה וכן אמרו כמה פעמים לקה עקיבא בן יוסף ע"י ולא הוסיף בי כי אם אהבה לקיים מה שנ' הוכח לחכם ויאהבך וכן אם כועס הוא על חבירו שעשה עמו שלא כדין יזכור לו איזה טובה שעשה עמו כדי שיתרפה ממנו רוגזו וילמד ממדת קונו. וזו היא מדה מי"ג מדות של רחמים שהזכיר הנביא במי אל כמוך שא' מהם יכבוש עונותינו שהכונה הוא שאע"פ שמן הראוי הי' שיצאו בעלי הדין ליפרע ממי שעשה אותו העון הקב"ה כובש אותם תחת ידו וזוכר לו איזו טובה שעשה כן יתנהג האדם עם חבירו ויזכור לו טובה ויכבוש העון שעשה לו. עוד ממדות הענוה הם ג' דברים ששנינו במס' אבות כל מי שיש בו ג' דברים הללו מתלמידיו של אאע"ה עין טובה ורוח נמוכה ונפש שפלה וכו' ורוב המפרשים הסכימו בו עין טובה הוא ההסתפקות במה שיש לו ואע"פ שיהיה לחבירו ממון יותר ממנו אינו מתקנא מהם אלא המעט שלו בעיניו הרבה ושל אחרים מעט בעיניו ויחפוץ שיהיה להם יותר ממה שהיה חפץ לעצמו והפכו עין רעה במה שיש לחבירו ושלו עם היותו הרבה יראה לו מועט ושל חבירו אפי' מועט יראה לו הרבה וזוהי קנאה שמקנא במה שיש לחבירו ועינו רעה במה שיש לו והי' חפץ שיהיה לו מעט ובלבד שיהיה לחבירו יותר מעט. רוח נמוכה היא הענוה הגדולה והפכו הגאוה שהוא רוח גבוה ומצינו הגאוה נקראת רוח כאומרו והעולה על רוחכם. נפש שפלה הוא התרחק מן התאוה ואינו רודף למלאות תאותו בעניני המאכלים והעריות ונפש רחבה היא הפכה הוא הרודף תאותה כאומרו וגם הנפש לא תמלא והרודף אחר התאוה במאכלים ושאר דברים לבו מתגאה כדכתיב פן תאכל ושבעת ורם לבבך ושכחת את ה' אלהיך, אלו הג' מדות הנזכרות ימצאו במדותיו ית' ויתעלה למעלה באצילות הקדוש והטהור עין טובה היא הנתונה בוותרנות ובשופע. וכבר פי' בחינה זאת לעיל שמדה יש שנקראת טוב עין הוא יברך ויתכנה כנוי זה לג' ראשונות מפני שהשפעתם ברחמים וותרנות שהרי נודע דאימא נקרא אוצר מתנת חנם, רוח נמוכה היא המדה הנקראת רוח והוא מפורסם ואומרו נמוכה שכן מצינו קרוב ה' לנשברי לב ואת דכאי רוח יושיע, נפש שפלה במקום הנפש ששם מקום השפלות והעניים השפלים שאינה רודפים אחר התאוה וכאן מקום העניים והשפלים שנתן להם לקט שכחה ופאה שכל דבריהם מועט ב' עומרים שכחה וג' אינם שכחה הרי ג' אלו כוללים כל המדות העליונות, ומי שנשלם באלה המדות, יפתחו לו ג' שערי ג"ע כי בשרו ישכון לבטח בקבר ונפשו השמור כמש"ה בהתהלכך תנחה אותך ומי שיש לו ג' מדות של בלעם הרשע יפתחו לו ג' שערים בגיהנם כי אלה הג' נאצלו לישראל מספירת הטהרה ושל א"ה מד"ה להפך: