שו״ת דברי חיים – חלק א – קטע 69

וגם (ראינו) [ראוי] לכתוב כהן קודם דאתקרי דאל"ה הי' משמע שהי' נקרא כהן ובאמת גם עתה הוא נקרא יהודה כהן ולזה שייך שפיר בו יהודה כהן דמתקרי ארי' דאתקרי יהודא ליב: סימן סא עוד בענין זה רב שלום לידידי הרב הגאון שלשלת היוחסין מופ"ה כש"ת מו"ה דוב בעריש מייזילס נ"י האבד"ק קראקא והבד"צ דשם יצ"ו:

מכתבם לנכון הגיעוני ולא ידעתי ידידי למה לא מצאו דברי חן בעיניכם הלא מבואר לעין כל ששם אתקרי יותר על שעבר כמבואר בבית אפרים שהוא פשוט למאוד ורק שהב"א חידש לומר שכוונת רמ"א ז"ל עפ"י סד"ג שאתקרי הוא לשון הוה כמו הלוך והכות ולזה מילת מתקרי משמע שלפעמי' נופל ממנו השם ותיבת אתקרי משמע שמקרי בו וגם שהי' נקרא בו ולזה כ' הסד"ג והרמ"א ז"ל [סי' קכ"ט סעי' ט"ז] שלשם שמורגל יותר יכתבו דאתקרי שמשמעו יותר שמורגל בו כן תורף דברי הב"א בתשו' והנה כ"ז באינו כותב רק יהודה (דמתקרי) [דאתקרי] יהוד' ליב הי' משמעות דלישנא שגם שעיקר השם הוא יהודה מ"מ שם המורגל הוא יהודא ליב אך בנ"ד שכתב יהודה דמתקרי יהודה ארי' הרי שזה עיקר שמו דמתקרי יהודה ארי' הרי שגם לפעמים נקרא בשם יהוד' ארי' וע"כ נהי שזה הוא מחמת שהוא שם הקודש כאשר כתבו מעכ"ת עכ"ז כיון שודאי שנקרא ביותר יהוד' לחוד שכן הקדימוהו יהודה לחוד ובתורה במקום הכתיבה נקרא בשם יהודה ארי' [הרי] דנקרא לפעמים כן וא"כ מה דאתקרי יהודא ליב הוא רק שהי' נקרא כן דבודאי אינו שם המורגל וא"כ כ"ע מודו לכתוב דאתקרי וז"ב ובפרט עינינו רואים דמנהגא דכל ישראל לכתוב בכל הגיטין דמתקרי וא"א כדברי הב"א דאין ט"ס ברמ"א [סי' קכ"ט סט"ז] והלא רוב שמות הכנוי' המה ברגיל בו כמו אברהם דמתקרי אבא וכיוצא בהם הרבה ומ"מ לעולם כותבין דמתקרי ולא כותבין דאתקרי רק בשעת הדחק אלמא דסוגי' דעלמא כדברי הג"פ [ס"ק פ"ג שם] דט"ס בהרמ"א ועל שם שאינו מורגל כותבין דאתקרי וזה ברור ונכון וא"כ באתרא דרמ"א ז"ל ראוי לעשות כדבריו בלא ט"ס ואם יבא אלי' ויאמר חולצין כו' אין שומעין לו שכבר נהגו כן ה"נ אין אחר המנהג כלום גם מה שכתבו כ"ת להכחיד תחת לשון הגט שם יהודא ליב תמי' מאד הלא זה עיקר שם אביו והאיך יוכל הבן לשנות שם אביו וידוע דיותר יוכל האב בעצמו להחזיק שמו והבן אינו יכול לשנות שמו בשום אופן וא"כ איך יפיל הבן עיקר שם אביו יעויין בג"פ דבגווני דנ"ד לא מקרי אשתקע כלל פי לפעמים נכתב ונקרא כן לפני הש"ץ בהתפלל עליו כאשר רמזתי בתשובתי הראשונה ומבואר בג"פ דכה"ג יכתוב רק שם הנשתקע דלא מקרי נשתקע יע"ש ס"ק צ"ב בסופו ומ"ש דיוכל להיות שנשתקע שמו שלשים יום אתפלא ידידי הלא החזיק שלשים הוא [רק] אם רצונו להשאר כן בשם החדש שמחזיק עצמו אבל לא אם ממילא לא עלה בתורה ולא חתם עצמו למ"ד יום וזה ברור לכל מבין. ומה שכתבתם בשם אביו (ויש) [יש] מכשירים להשמיט הכינוי גם אני רמזתי מזה בתשובה ואך אין נכון ולכמה פוסקים הוא פסול ויעויין ביש"ש נראה מדבריו להכשיר אם כתב שם שנשתקע לגמרי מ"מ בכה"ג [חסר] ולכן ידידי על משמרתי אעמודה שהגט צריך להכתב כאשר כתבתי אולם לאשר עמכם החכמה עשו כטוב בעיניכם ונא שתמסרו הגט הנשלח מאז ותיכף בחזרת השליח לכאן אסדר הגט כרצונכם בלא איחור ועיכוב כלל ורק שר' איצק ישלם שכר שליחות דבר מועט והי' שלום ממני ידידכם דו"ש הק' חיים הלברשטאם: סימן סב שוי"ר להרב המאה"ג מו"ה מנחם מענדיל אבד"ק דובעצק.

מכתבו הגיעני ע"ד השאלה שאחד שנשתנה שמו מחמת חוליו ונקרא ישראל דוד והחזיק בשם זה לקריאת התורה כמה פעמים למ"ד יום וגם בחתימתו הי' ישראל דוד וגירש אשתו בשם הראשון דוד לבד בודאי הגט פסול וא"צ לראיות והוכחות כלל ומה שמסר הבעל מודעא מקודם גם ע"ז יש לדון הרבה אך הפלפול יתרבה למאד בזה ואינו מהצורך כי די לפסול מטעם הראשון ששינה שם מחמת חולי ולא כתבו כלל דודאי הוא פסול לרוב ראשונים ואחרונים. והי' שלום כנפש ידידו דו"ש בלונ"ח. הק' חיים הלברשטאם: סימן סג

שאלה א' שמו בשעת מילתו יחזקאל פייביל בן ציון ונשתנה שמו [לשם] אלטיר ונקרא כן בפי כל אלטר ושם יחזקאל פייביל בן ציון נשתקע ורק כשהוא מתברך מחכם שבדור נקרא בשמו המובהק ולס"ת לא נקרא רק איזה פעמים כי עדיין רך בשנים ולא נודע מהות קריאתו אז והוא בעצמו לא ידע כלל אם שמו יחזקאל וכאשר נשא אשה ובא לבית חמיו אמר ששמו פייבל וקרא אותו החזן שרגא פייבל והנה לא איתדר לי' עם אשתו וגירשה בעירה וכתבו שרגא פייביש דמתקרי אלטר והנה כשנתוודע הדבר לאנשי עירו וערערו על הגט כי קצת המשפחה יודעים שנקרא ע"ש זקינו אשר שמו הי' יחזקאל פייביל וכתבו גט אחר בשם יחזקאל פייבל בן ציון המכונה אלטר והנה גם ע"ז יש עוררין דנשתקע שם זה ולא ידעו מזה רק קצת מבני המשפחה ולא נקרא בשם זה מעולם וא"כ גרע מה שכתבו דהוי כאלו נכתב בשם אחר דלא ניכר בשם זה כלל כן הוא תורף השאלה לפי זכרוני כי נאבדה ההעתקה: תשובה

הנה אם נתחזק שם בעיר חמיו רק בשם שרגא פייבל לקריאת התורה והוחזק בשלשים יום ג"פ בתוך השלשים ולא ידעו שם משם אחר ודאי כשר דהנה מבואר בש"ס גיטין ל"ד ב' א"ר אשי והוא דהוחזקו בתרי שמי ומפרש רש"י ז"ל שם וז"ל והוא דאתחזק אבל לא אתחזק כאן שיש לו שני שמות א"צ לכתוב וכל שום שיש לו ואפי' נודע לאחר זמן שיש לו שם אחר הוי הגט כשר שאין לנו אלא שם שקרא הוא לעצמו בפנינו והוחזק בו עכ"ל אלמא כל היכי דלא ידעי משם אחר ודאי כשר והגם שסה"ת וסייעתו וכן התוס' ז"ל נדו מפירש"י ז"ל מ"מ היינו דאם כתב במקום אחד ומקום הנתינה במקום אחר לא מהני לדידהו מאי דלא ידע במקום הכתיבה שם מקום הנתינה אבל באם הכתיבה והנתינה במקום א' אם יש לו איזה שם במקום אחר לא בעי כלל לכתוב השם שבמקום אחר ורק לכתחלה מחמיר הירושלמי ומביאו התוס' ז"ל לפרש כל השמות אבל בדיעבד כשר לכ"ע ובלא נודע אין חולק בדבר דכשר כשהכתיבה והנתינה במקום אחד וכתבו השם שנודע ולא ידעו מעולם משם אחר בזה כ"ע מודים דכשר כמבואר בב"י [סי' קכ"ט] ובס"ש בארוכה ולכן אם נתחזק תלתא זימני בשלשים יום בשם שרגא פייבל דהוי הוחזק ולא נודע להם בשם אחר ודאי כשר הגט הזה הגם שמבואר ביש"ש ז"ל בשם אהובי' דאין נקרא הוחזק מה שהחזן קוראו כי אין מדקדק בזה וקורא כפי מה שנראה לו וכ"כ שם גבי גרשון וכ"כ הגאון מהר"ש ז"ל מביאו בס"ש לענין אלי' וגם גבי גרשון מבואר כן בשם ד"א בסה"ש מ"מ צ"ל דלא כתבו כן רק לענין השמות דדומים קצת כמו אהובי' בחד יו"ד או בשני יודי"ן או גרשם במ"ם או בנו"ן או אלי' בלא וא"ו בסופו אבל בשמות מוחלקין ממש ודאי אין לנו אלא שם שנקרא בו ואין לומר שהוחזק בטעות שסבר שכן הוא שמו וקביעות בטעות לא הוי כהוחזק שמו ודוקא גבי שמו יוסף וקורין אותו שמעון ששינה מחמת איזה סיבה כמבואר בראשונים ואחרונים אבל בטעה בשמו לא מקרי הוחזק כלל זה ליתא כמבואר בירושלמי [פ' השולח] הגע עצמך הוי שמי ראובן ואפיק שמי שמעון ומפרש בתשובת הרא"ש [כלל ט"ו דין ד'] דכוונתו דהטעה בכוון מ"מ אמר ע"ז בירושלמי דאין לנו אלא השם שהחזיק עצמו מכ"ש בהוחזק עצמו לקראו כן מחמת שסבר שזה הוא שמו בודאי מקרי הוחזק ויעוין בר"ן ז"ל וכן משמע בהדי' בתה"ד בפסקיו [סי' קל"ח] גבי שינו שם אביו לנתן ונתנאל יעו"ש ולפע"ד שבודאי כשר בגט זה אם הוחזק שם שלשים יום בג"פ כנ"ל ואי משום שהמקומות קרובים ויודעים ששמו יחזקאל אין לנו ליתן הדבר לשיעורין רק במקום כתיבה ונתינה תליא הן אמת דבשו"ת פ"י מחלק בין מקום דירתה בין אם דעתו לחזור למקומה וכן ראיתי לפע"ד בס' מכתב אלי' אבל אין ענין זה לנ"ד דהאשה קבועה במקומו ומקום הבעל אינו מקום הכתיבה כלל לא איכפת לן במה שבמקומו הי' לו שם אחר ולכן נ"ל דכשר זה הגט אך כ"ז באם הוחזק ג"פ בשלשים יום אבל אם לא הוחזק ג"פ בודאי הגט בטל דהא כתב בשם אחר מה שלא הי' לו מעולם ואך בגט השני שפיר לפע"ד שכשר דמבואר בס"ש כל הדיעות רוב שיטת הפוסקים שכתבו דזה לא הוי נשתקע כיון דיש לו שם הקודש ודידעינן דאלטר אינו שמו המובהק וא"כ לדעת מהרי"ק ז"ל כשר בשם יחזקאל פייבל לחוד וכן נראה מתשו' מהר"ם מינץ עכ"פ דצריך לכתחלה למכתבי' דאל"כ הוי לעז לאנשי המשפחה דידעי ששמו יחזקאל ג"כ וכן רוב הפוסקים הסכימו כן ורק רבינו הב"י גבי חיים בובאנט כתב דהוי ספק אם נשתקע שם חיים ולפ"ד הש"ס שם כשר בדיעבד יעו"ש וכ"נ מדברי מהרי"ל ז"ל באחד שאמר שמו שמרי' המכונה זלמן שצוה מהרי"ל ז"ל לילך על ציון זקינו לראות מה שמו משמע שאם הי' זקינו נקרא בשם אחר לא הי' כותב שמרי' או עכ"פ שהי' מצרף גם שם הקודש שנקרא זקינו גם שנשתקע ולא ידעו מזה כלל ולכן נלפע"ד דבדיעבד כשר בגט השני אך לרווחא דמילתא יתן עוד גט באלטר לחוד דאז כשר לכ"ע דאם נשתקע שם יחזקאל גם שם פייבל נשתקע ואם לא מקרי נשתקע א"כ כשר בגט השני ולכן בגט הג' בשם אלטר לחוד אליבא דכ"ע כשר. והנה התיקון שמביא בטיב גיטין לכרוז ושיקבע כן שמו לא יתכן בעיני בזמן הזה מחמת כמה טעמים ולכן לפע"ד כשר בגט שלישי אליבא דכ"ע כן נ"ל: סימן סד

שאלה באחד שקראוהו לס"ת נתן זאב וכן חתם עצמו לפעמי' וגם במכתבים כותבים לו קרוביו נתן זאב ורק העולם קוראין אותו רק נטע והוא נתן גט במקום אחר לאשתו וכתבו בגט נתן המכונה נטע מה דינו:

תשובה הנה מעכ"ת כתב להקל מחמת דברי הש"ע [סי' קכ"ט ס' ט'] דאם לא כתב כלל שם אביו בגט כשר וזה הוי כלא כתב שם נתן זאב דכשר והוכיח זה מכח דברי מהראנ"ח והמכתב אלי' דע לך ידידי כי אין דברי מכתב אלי' ומהראנ"ח בתשו' הזאת נוגעים לדינא ומחמת שבעוה"ר רבים אינם בקיאים בהל' גיטין ורק מה שרואין באחרונים ולקוטי' וגם כי עיקר הספרים מגדולי האחרונים המדברים בזה כמו ס' שמות וספ' עזרת נשים ושו"ת מגדולי המורים אינם מצוים ולכן אכתוב בקצרה שורש הדבר. הנה במשנה (גיטין ל"ד ב') בראשונה הי' משנה שמו ושמה שם עירו ושם עירה התקין ר"ג הזקן שיהא כותב איש פלוני וכל שום שיש לו אשה פ' וכ"ש שיש לה מפני תה"ע עכל"ה וכתבו המפרשים והר"ן ז"ל דמתחלה הי' כותב השם של מקום הכתיבה וכשאשה באה להנשא הי' ב"ד גובים עדות שכך שמו שם והי' סגי בזה ובודאי (שהי' כשר בין) [אף] ששלח הגט ליהודה וכתב שמו שבגליל הי' כשר וכן באמת ס"ל להרא"ש ז"ל דבאמת לדינא נמי באם אין יודעין במקום הכתיבה שם שיש לו [שם אחר] במקום נתינה סגי בשם של מקום הכתיבה אפי' האידנא וכ"כ הרמב"ם ז"ל דדוקא שינה שמו [לשם] שאין בו [אז הגט] בטל אבל אם כתב שם שאינו רגיל בו בין שכתב וכ"ש או לא כשר מה"ת יעו"ש בדבריו [פ"ג מה' גירושין הל' י"ד] והטעם דבתורה לא כתב כלל שיכתוב שמו דוקא בגט ולהכי דעת הרב במרדכי [בר"פ כל הגט] להכשיר גט בעמ"ס בלא שום שם מה"ת ורק דהרשב"א והר"ן ז"ל [בפ' המביא ב' דף כ' ע"א גבי האי גברא] כתבו דבלא כתב שמם פסול מה"ת דבעינן ספר כריתות שיהא בהספר הוא הגט מבואר שהבעל כורת לאשתו פלוני' ואם אינו כותב שמם הגם שעמ"ס יודעים שמסר לו כתב שכתב בו הרי את מגורשת ממני מ"מ בכתב אינו מבואר דבר ואינו כריתות כלל וא"כ כ"ז באם אינו כותב שום שם כלל אבל אם כותב אחד משמותיו א"כ הרי מבואר בזה שכורתה ונהי דהמון עם ורובא דעלמא אינם בקיאים בשמותיהם אין לנו בזה וכי מה יעשה מי שכותב גט לאשתו במקום דלא אתחזק כלל כגון במקום סכנה דכותבין אעפ"י שאין מכירין א"ו דאין לנו בידיעת העולם ורק שבאמת כן שמם כמו שכתוב בגט הרי הוא ספר כריתות שהרי מבואר בו אני פ' מגרשך פ' ונתוודע לנו שכן שמם ואם עדי חתימה והסופר צריך שיכירו [אותם] היא אריכות הדברים בזה לדינא באחרונים אבל מה"ת ודאי כשר אעפ"י שאין מכירים ולכן מה"ת כשר אפילו בשם טפל ורק בשינוי פסול מה"ת לדעת הרמב"ם [שם] וכן נראה שהסכים הר"נ ז"ל בהשולח אך כ"ז מה"ת אך ר"ג תיקן שיהא כותב אני פ' שביהודא וכ"ש שיש לי בגליל ולפי כ"א מהמפרשים בזה ר"ת ורש"י והראב"ד ז"ל ועדיפי רבנן לתקנתא שיהא הגט בזה פסול ותצא מזה ומזה כמבואר בהזורק [דף פ' א' וע"ש בתו' ד"ה שינה] ואך כשלא נודע שלא עברו על תקנת ר"ג חזר הדבר לד"ת וכשר באיזה שם שכתב ומשום חשש לעז אין הגט פסול וכן העלו המג"ש ז"ל והט"ז בתשובת פ"י וגם בט"ז [סי' קכ"ט ס"ק ה'] מובא תשובתו והנה כ"ז ביש לו שני שמות אחד בגליל ואחד ביהודא דאז שייך תקנת ר"ג אבל בהוחזק בב' שמות בעיר אחת קצת קורין לו באחד וקצת באחר בין שכתב הטפל או העיקר כשר דבזה לא תיקן ר"ג רק בשני מקומות ולכן רק לכתחלה צריך שני השמות מרים דמתקרי שרה אבל בדיעבד כשר ואם בעינן כ"ש או דגרע כ"ש תלי' בפי' הב"י והטור והמפרשים בדברי הרא"ש ז"ל והעלו הט"ז והמג"ש דכיון דר"ג לא תיקן בחד מקום כשר אך כ"ז לשיטת הרא"ש ז"ל אבל ליתר הראשונים אם חשש לעז פסול בכל גווני והנה מהראנ"ח ז"ל תשובה ל"ג איירי בנידון אשה ששמה קודם נישואין שבתי ובעלה קרא לה שבתולה באופן שהי' חילוק בין שמה הקדום לשמה שקרא לה הבעל וקצת אנשי העיר קורין לה בשם שקרא לה הבעל וקצת קראוה בשם הקדום ולזה אמר הראנ"ח דטעם שצריך להזכיר מרים דמתקרי שרה שבהש"ס הוא כיון שיש לה בעיר הזאת ב' שמות מקצתם קורין לה כן ומקצתם קורין לה בשם אחר אם כותב אחד מהם הוי חצי השם את"ד דברי מהראנ"ח ז"ל בתשו' הנ"ל וע"ז שפיר השיגו המכתב אלי' שזו הסברא לא נזכרת בשום אחד מהפוסקים כיון דבאמת כל שם נקרא בפ"ע יש קורין כך ויש כך אבל כל אחד הוא שם שלם ולמה יקרא זה חצי השם ולכן לפע"ד שפיר תמה עליו המכתב אלי' ז"ל ולא שייך תי' כ"ת דמה"ת צריך שני השמות וזה הוי כאלו לא נכתב כלל כן תורף דברי מעכ"ת ואין לדברים אלו שום פירוש למה יהי' כלא נכתב הרי נכתב כפי מה שקורין אותו מקצת אנשי העיר ומה"ת אפילו בטפל לבד כשר לכ"ע כאשר הוכחתי לעיל לבד הש"ג שצ"ע בדבריו מאד ואולם מעכ"ת הבין שמהראנ"ח והמכתב אלי' מיירי בגווני שקורין אותה בשמות כפולים וכתב חצי השם אך זה אינו דהם איירי רק בכל אחד מתקרי בפ"ע לחודא וכנ"ל ובזה שפיר תמה המכתב אלי ז"ל דלמה נקרא חצי השם הלא הוא שם שלם בפ"ע שקורין לו ב"א בעיר הזאת ולמה יקרא חצי שם. ולהליץ בעד מהראנ"ח ז"ל י"ל דס"ל ביודעים כל אנשי העיר שיש קוראים אותו כך וקצת קוראים אותו כך וא"כ הוי כחצי השם אך זה צ"ע בהרבה מקומות וכבר האריך בזה במכתב אלי' וביתר התשובות מהאחרונים אך עכ"ז אין מזה שום שייכות לנ"ד דאיירי בשמות כפולים אך בתשובה אחרת למהראנ"ח בסי' י"א כתב דין זה בשמות כפולים כמו ראובן שמעון וכתב ראובן לחוד וכתב דזה הוי כחצי השם וע"ז לא משיג שום אדם ואדרבה הב"ש והג"פ ויתר אחרונים וכ"כ בהדי' בשו"ת מאיר נתיבים לפשיטות דשמות כפולים וכתב ראובן דהוי ככותב חצי שם והוי כשם אחר לגמרי יעו"ש וא"כ לפ"ז בנ"ד הוי שינה שם אביו דמעולם לא נקרא נתן רק נתן זאב או נטע אבל נתן לא נקרא ובגט זה כתב נתן המכונה נטע משמע דעיקר שמו נתן בודאי שייך לעז דהקורין יאמרו שאין זה המגרש דהמגרש הי' שם אביו נתן לחוד לעיקר והכינוי נטע וזה שיודעין בו בעל האשה המתגרשת הי' שם אביו נתן זאב ולכן בודאי יאמרו שזה גט אחר הוא ובודאי אילו הי' בעיר אחת שני ב"א שמותם שוים ואחד הי' שם אביו נטע ואחד שמו נתן זאב הי' סגי בהך סימנא כמבואר בכל הפוסקים וא"כ איכא לעז טובא ואין להקל רק מטעם דשם אביו הוא דבר שאינו צריך גם השינוי אינו פוסל בו וזה פסול לרוב הפוסקים וכמעט כולם באם לא אתחזק בשם האב עכ"פ בשם אחר כמבואר כ"ז בב"י וגם בשינוי שם אביו אפילו בהחזיק שמו לאביו רוב האחרונים פסלוהו והרשב"א ז"ל מסופק והרא"ש ז"ל פסלו וכן פסק הש"ע וסי' קכ"ט סעי' יו"ד] ולכן בלא אתחזק ודאי פסול ואך יש מקום להקל ולומר כיון דהוחזק נטע בפי כל והוי כחניכה שהכל קורין בו דבזה ודאי כשר אפי' לכתחלה בשם אביו לא כאשר דחק מעכ"ת לדייק מג"פ ורק שכן מבואר במהרי"ק וביתר אחרונים אפי' לכתחלה לעשות כן ועכ"פ בדיעבד ודאי כשר בחניכה וא"כ י"ל דלא שייך לעז דיאמרו שזה המגרש הוא בעל האשה הזאת ונטע מסתמא שם הקודש שלו נתן ויאמרו מה שלא נכתב שם נתן זאב הוא לקיצור אך זה בודאי ליתא דע"כ לא מכשרי רק בחניכה שהכל קורין בו אבל זה איפכא שאין קורין אותו (נטע) [א"ה צ"ל נתן] וצ"ל שיוכיחו זאת מסתמא כן הוא שם הקודש שלו לפע"ד זה לא מיקרי חניכה שהכל קורין אותו בו וגם כי מפני שאנו מדמין נעשה מעשה ולכן דע לך ידידי שהגט הזה פסול ואפשר שבטל מה"ת וידעתי בעוה"ר שהלומדים חורגים שאינם בקיאים במקור דינים אלו ימצאו מקום להכשיר שלא עפ"י אמת רק בהקדמות כוזבות מדברי האחרונים שיבינו לפי הבנתם מחמת שאינם בקיאים בדינים אלו ומש"כ הוא ברור לפע"ד ואתה ידידי עשה הטוב בעיניך ונפשי הצלתי ואשר עלה ע"ד השיבותיו וידע כי אחות המגרש היתה מתגרשת פה וסדרנו שני גיטין באחד בת דמתקרי נטע ובשני בת נתן זאב דמתקרי נטע ובזה כשר לכ"ע וכן ראוי לעשות. דבגט אחד ולכתוב נתן זאב דמתקרי נטע לא סגי לכתחלה לפי מה דהגידו לנו דהי' חותם עצמו נתן וואלף א"כ לא נזכר שם החתימה לזה נראה לנו לסדר עוד גט בשם בת דמתקרי נטע כעין שפסק מהרי"ט בח"ב חלק אה"ע סי' י"א] הגם שגמגמו בזה בשו"ת שבס' עזרת נשים מטעם שעכ"פ לא ידעו שם העיקר מ"מ העלה לבסוף דברי מהרי"ט ז"ל והביא ראי' לדבריו ובפרט שם אבי האשה ודאי כשר לכתחלה לעשות כן והגמי"י שהביא הט"ג והג"פ לא שייך בכאן וכתבנו דמתקרי כי נטע שם הקודש לרוב אחרונים כמבואר בס"ש יעו"ש ולדעתי נכון לעשות כן לצאת לדברי הכל והיה שלום: סימן סה