שו״ת דברי חיים – חלק ב – קטע 77

ועכ"ז אני נבוך הרבה הגם דכה"פ הסכימו דאם כתב שניהם בפירוש [כמ"ש הרמ"א בסי' קכ"ט ס"ב] אין חילוק אך באם כתב המכונה ע"ש העיקר ושם הנשתקע נכתב לעיקר צ"ע מאד בעיני: לכן לדעתי יתן שני גיטין באחד יכתוב אברהם המכונה אדאלף ובשני יכתוב אדאלף לחוד דהוי שם הרגיל בו ביותר בחתימה ובקריאה בין מריעיו כנ"ל. ולתת שני גיטין אין שום חשש כלל כאשר הקדמתי למעלה והרואה בספרי שו"ת אחרונים מהגדולים לרוב נתנו שני גיטין מחשש קל כידוע לבקי בדבריהם. ובג"פ מבואר זה הרבה ובס"ש מחליט לדינא בכעין זה ליתן ב' גיטין כנלע"ד ומעכ"ת יעיין וכאשר יראו דברי בעיניו כן יעשה ובאם לאו כאלו לא אמרתי כי כבר הודעתי שאין הכרעת כמוני מכרעת וה' הטוב יאיר עינינו בתורתו לכוין האמת:

אחר כותבי זאת ראיתי בספר ג"פ ובספרו עז"נ [באות ב' בילא] כמהרי"ק (וא"כ) דמי שנקראת בשעת לידה שרה ואח"כ משום גדולה ושררה או געגוע כ"ע קרו לה בולא כותבים בגט שרה המכונה בולא יעו"ש: אך לפע"ד כ"ז הוא שלמד מתשו' מהרי"ק הנ"ל כמבואר בדבריו בעז"נ דהכל יודעים דשם בולי אינו שם העצם עכ"ל. וא"כ בנ"ד יש להסתפק אם אולי בין האנשים הללו אולי יש שמעריסתם נקראו כן אדאלף בלא שום שם קודש ולתורה אינם נקראים בשם וא"כ יש חשש לרואים דהרואה כתוב שם אברהם יאמר שאין זה שם בעל המתגרשת כי הוא לא נקרא מעולם אברהם דלא שייך סברת מהרי"ק הנ"ל דכ"א יש לו שם הקודש הא לדידהו יש שאין להם שם הקודש כלל ולכן נכון יותר לתת שני גיטין:

סימן קנג

להרב כו' מו"ה יעקב מאיר אשכנזי האבד"ק בערלאד במדינת מאלדאווא יע"א.

שאלה בענין אשה שמעריסתה נקראת חי' ולשם געגועין קראוה לסימן טוב באבא כדרך שמכנין אלטר לס"ט ונשתקע שם חי' רק בכתובה כתבוהו אבל לא יפקד שם חי' והנה המסדר לאשה זו השמיט שם באבא ולא כתב רק חי':

תשובה הנה ראש המדברים בזה הוא מהרי"ק ז"ל בתשובה [שורש פ"ו] ופוסק כיון דאין קורין בשם כינוי כזה (גליבו) [באלי] לבד רק עם שם קודש כשר בשם אלי' לחוד הנכתב בגט אפי' נשתקע שם אלי' משום דהכל יודעין שכן מסתמא הי' לו שם עקרי זולת הכינוי דכן נוהגין כל העולם לצרף לשם כינוי גליבו שם הקודש א"כ הכל יאמינו דשמו הוא אלי' דע"כ יודעין שיש לו שם עקרי זולת הכינוי של גליבו וכן גבי גר שנשתקע ממנו שם גיות כתב במהרי"ק ז"ל שם] להכשיר משום טעם זה דע"כ יודעין שהי' לו שם אחר ורמ"א ומחבר [בסי' קכ"ט ס"ו] פסקו כוותי' בדיעבד וכן הט"ז ז"ל והג"פ ז"ל פסק כן גבי אשה בס"ק פ"ד גבי ריבוסא ובעזרת נשים גבי שם בולא כתב וז"ל באות ב' בולא דע דשם זה של בולא אינו שם העצם אלא כל אשה יש להם שם העצם ד"מ שרה או רבקה ואין ד"א לקרות' בשם העצם לחוד ולכן כשקורין אותם מצרפים שם בילא לשם העצם וקרי לה בילא שרה בולא רבקה וכיוצא ויש מקומות דאומרים דונא במקום בולא כמ"ש המעיין בת' הרא"ש כלל ק"ה סי"ג דקרי לנשים דוניא ויליידא דוניא לידייסי יעו"ש וכשם דגבי המגרש ואביו אין כותבין פ' בן ר' פלוני אלא כותבין פב"פ לחוד כמ"ש מור"ם סי' קכ"ט ס"ז ה"נ גבי שם האשה אין כותבין בולא שרה או דוניא שרה אלא כותבין שם האשה לחוד שרה בת פ' וז"ב אמנם יש נשים דמתוך גדילתן נשתקע להם שם העצם דקרי להו משעת העריסה וכ"ע קרי להו בילא בכה"ג יש להסתפק איך כותבין בגט וכ"כ ס"ש ד' ע"ד ב' דמהרי"ט נסתפק בזה יעו"ש ויראה דהן אמת דמי שנשתקע שם א' וכ"ע קרי לי' בשם ב' קיי"ל דכותבין שם ב' וי"א דכותבים ב' גיטין א' בשם ב' וגט ב' בשם א' כמ"ש כ"ז בסי' קכ"ט סי"ח ובחיבורי ס' ג"פ ס"ק צ"ז באריכות יעוי"ש ומ"מ יראה דהיינו כשהשינוי הוא שינוי השם ממש דהיינו דמעיקרא קרו לה שרה והשתא קרו לה רבקה אבל שינוי שם זה מעיקרא קרו לה שרה וכשנתגדלה קרו לה בולא שרה וכשנתגדלה יותר כ"ע קרו לה בולא ונשתקע ממנה שם שרה מ"מ לא חשיב נשתקע שם העצם דכ"ע ידעי דשם בולא אינו שם העצם ולכינוי של גדולה ושררה כמו דיש אנשים רבים דיש להם שם העצם בשעת מילה אברהם או יצחק וקרו לי' משום גדולה או געגוע באלי או גילובי דכותבין שם העצם תחלה ואח"כ המכונה באלי או גילובי כמ"ש מהרי"ק שפ"ו דכותבין אליא המכונה באלי וכ"כ הראנ"ח ח"א סי' ל"ה ועיין לעיל בשם באלי ובשם גילובי וכ"כ הרח"ש בתשו' סי' יו"ד על האשה שנקראת גראסיוזא בשעת לידתה ואח"כ קרו לה הכל שבתולה ע"ש שנולדה בשבת מסיק הרב דיכתוב בגט גראסיוזא המ' שבתולה יעו"ש וא"כ דון מינה ואוקי באתרין דמי שנקראת בשעת לידה שרה ואח"כ משום גדולה ושררה או געגועין כ"ע קרו לה בולא כותבין בגט שרה המ' בולא כנ"ל וכ"ז כשידעי' דבשעה שנולדה נקרא' שרה אבל אם א"י איזה שם קראו לה בעת לידתה אם שרה או רבקה וא"י רק דהי' לה שם העצם וברוב הזמן לא ידעו מה הוא וכ"ע קרו לה בולא יראה לענ"ד דבכה"ג יכתבו בגט אנת אנתתי המ' בולא או דמתקרי' בולא ודומה לזה כתב מהרי"ט בשם אביגלא ועיין לעיל בשם אבגלי ואם א"י דהי' לה שם העצם או שיודעים דבשעת לידה קראוה בולא יכתבו בגט אנת אנתתי בילא לבד כנ"ל עכ"ל וכן מהרח"ש ז"ל כתב בסי' יו"ד ועשה מעשה כן וז"ל שם אמנם בספק האחר יראה כפי שהגיד שבעיר אינדרינופלא הוא מפורסם שכל הנולדי' בשבת קורים לה בשם זה ע"ש שנולדו בשבת אך שמם תחלה היא כשם זקנתה אלא שמכני' אות' בכך ע"ש היום שנולדה ואף לאנשים הנולדים בשבת קורים שבתולה אך בשעת המילה קורין להם בשם אחר שהוא שם העצם והכא ג"כ לזאת הבחור' בעת הקנינים שעשו נשבע הארוס שלא יקדש לשום אשה זולת גראסיוזא בת יושיע באופן דיראה ודאי דהכי ליכא שום שינוי השם אלא שם העצם שלה גראסיוזא אלא שכינו אותה שבתולה ע"ש שנולדה בשבת ושם שבתולה אינו שם העצם אלא שמכנין אותה כן ע"ש דבר שאירע שנולדה בשבת ונראה שדומה למה שרגילות לכנות לקצת אנשים שנתאוו לאביהם ולאמותם בשם קונפראדו שיש להם שם העצם שקורין לו בס"ת אלא שיש להם אות' הכינוי ע"ש דבר דודאי יראה ג"כ שכותבין בגט שם העצם שעולה לקרות בתורה המ' קומפראדו וה"נ דכוותה וגם הרב מהר"א כתב בסי' הנז' דשם בלי שהוא שם לקוח מהישמעאלי' ושם מלקי ושם אחר שיש לכתוב המ' בלי וכו' וא"כ הכא יראה שיש לכתוב גראסיוזא המ' שבתולה אחר שכל הנולדות בשבת מכנים להן בכך מלבד שם שיש להן וקרוב להיות כמו חניכא וכינוי משפחה וגדולה מזאת כתב מהרי"ק בשפ"ו על מי שנקרא אליהו בעת מילתו ושוב נקרא באלי לכ"ע פשיטא דלכתחלה יש לכתוב אלי' דמתקרי בלי או המ' בלי וכתב שי"ל זה אפי' לא היו מכירים כלל בשם אלי' במקום שנכתב הגט והוא כששם בלי אין רגילות ב"א להיות נקראים שם כלל לעיקר השם אלא כינוי בעלמא ואפי' יקראו לו ב"א בל"י הכל יודעים שיש לו שם אחר וכשנכתב אלי' הוא גילוי שנגלה לנו מה שמו אשר נקרא לו בשעת נכנסו לברית כו' יעו"ש וכ"ש הכא שהוא מפורסם שיש לו שם העצם אלא שכל הנולדות בשבת מכנין להם בכך ע"ש היום שנולדו בו וכך עשינו מעשה וכתבנו גט א' והוא גראסיוזא המ' שבתולה עכ"ל וכן כ' מהראנ"ח ז"ל סי' ל"ה: ולכן נראה ודאי דצריך לכתוב בנ"ד חי' המכונה באבא ובמקום עיגון כשר בשם חי' לחוד דכן המנהג הפשוט בכל גלילותינו ששם אלטר או באבא אינו בלתי שם עיקר ולכן אם גם במדינתכם כן המנהג הדין הוא כמש"כ לכתחלה לכתוב חי' המכונה באבא ובמקום עיגון להכשיר בשם חי' לחוד: ומ"ש כ"ת דהוי שם הנשתקע כבר רמזתי לו הנך הארבעה גאונים מהרח"ש ומהראנ"ח והע"נ ומהרי"ק ז"ל כולם כתבו דזה ל"ד לנשתקע: גם מ"ש לומר דזה הוי שם החולי ז"א דשם הטעם משום ששם הנשתנה מקרע גזר דין כמבואר בג"פ ז"ל [שם סקצ"ג] אבל זה אדרבה אינו שם כלל דהרי נותנים לו תיכף מעריסה שם רק שמסתירים השם לס"ט ולכן כתב הע"נ דלא הוי שם כלל רק כינוי וכן הרח"ש והראנ"ח ז"ל כולם כאחד אומרים דלא הוי זה שם וז"ל הע"נ בשמות גיטין גבי קונפרדא וז"ל דע דשם זה אינו שם העצם לאנשים דכל איש ואיש יש לו שם בשעת מילה כגון אברהם ויצחק וכיוצא והוא עיקר שמו לעלות לס"ת אלא משום שנתאוו לאביהם ולאמותם קרו לי' קונפרדו לכינוי בעלמא כלו' קנוי ויש מי שמתו לו בניו כשנולד לו בן אחר באות השכנות וקונים אותו כדי שיחי' ולכך קרו לי' קונפראדו כלו' קנוי וכיון דאינו שם העצם אלא יש לו שם אחר שעולה לס"ת כתב הרא"ש בתשו' סי' יו"ד דכותבין ד"מ אברהם המ' קונפראדו ואין כותבין דמתקרי כיון דשם קונפראדו אינו שם העצם אלא כינוי בעלמא יע"ש עכ"ל:

גם מ"ש בשם מכתב אלי' ז"ל הן אמת דהמ"א ז"ל חולק על הש"ע והניח דברי הב"י ז"ל בצ"ע אבל במחכ"ת בטלה דעתו נגד כל הני רבוותא ובפרט הב"ש והט"ז והתו"ג שהמה גדולי מדינתנו וגם הג"פ והרח"ש והראנ"ח גדולי ספרדים כתבו כן בודאי בתר רבים נלך ועוד לפע"ד לא ידעתי מה הרעיש העולם בספר מ"א הנ"ל דהנה ידוע דשם האיש אינו כתוב בתורה ורק הטעם דבטל מה"ת בלא כתב שמותיהם להר"ן והרשב"א ז"ל [גיטין ד"כ] משום דאינו ספירת דברים אם אינו כותב שמותם ואם שינה שמם לא נכתב לשם המגרש כלל יעוי"ש בדבריהם והנה אם יש לו שני שמות אפי' אם כתב המיעוט כשר מה"ת דהוי ספירת דברים ובפרט בכעין נ"ד שכותב שם העצם בודאי כן הדרך בין אנשים שיש להם שם עצם מגלה אותו בעת עשותו דבר עקרי כגון כתובה או גט ובודאי דהוי ספירת דברים ולא פסול רק מתקנת ר"ג משום לעז ובכה"ג דיודעין ודאי שיש לו שם אחר ליכא לעז כלל דהכל יודעין שהוא מסתמא עיקר השם ולכן דברי מהרי"ק ז"ל ברור דקונפרדא הוי ממש כמו באבא או אלטר ואפ"ה הסכימו כולם לכתוב המכונה קונפרדא. יום ד' יו"ד מנחם תרכ"א:

סימן קנד

לידידי ב"נ הרב המאה"ג החריף החסיד המפורסם ירא ושלם וכו' מו"ה בעריש פרענקיל נ"י האבד"ק צעשונב יע"א:

נידון הגט באשה שנקראת מעריסה סימא פרימט אך עתה אין קורין אותה רק פרומט עכ"ז בכתובה ובהכרזה לנשואין פירשו שתי שמותי' כמו מעריסה וגם כשמצלאין עלי' במי שבירך פורשין שתי שמותי' כמו מעריסה והשבתי לאחיו הרב המאה"ג מהר"י נ"י שיכתוב לו בשמי שצריך גט אחר כי מחמת פשטות הדברים ובפרט שכן מבואר בט"ג אמרתי מחמת טרדותי להשיב בקצרה. אולם עתה. במכתבו שנית אמרתי להשיב מפני הכבוד:

הנה זה פשוט דשני שמות שיש לאשה כמו מעריסה קורין שרה ועכשיו רובן מרים ופורתא שרה כותבין מרים דמתקרי שרה כי אין שם העריסה מכריע שם הרוב כמבואר בג"פ ס"ק פ"ז וכ"מ במהרח"ש ז"ל וגם מבואר במהרי"ק דמי שנקרא ראובן וניכר בו אם כתב ראובן שמעון אפי' אם שמו מ"ח ראובן שמעון הוי כשם אחר כמבואר שם בתשו' שהרי לא ניכר כלל בשם זה וכ"פ הרמ"א ז"ל [בתשו' הובא בב"ש סי' קכ"ט סקכ"ד] וא"כ הוי ממש סימא פרומט דקרו לה פורתא ופרימט לחוד דקורין לה רובא הוי ממש דינא דש"ס דרובא מרים ופורתא שרה דאזלי' בתר רובא וכותבין מרים דמתקרי שרה א"כ ה"נ בנ"ד כתבינן פרימט שם הרוב דמתקרי סימא פרומט שם המועט והנה זה אין לומר דשם סימא פרימט הוי נשתקע דזה ודאי אינו דכיון דמשתמשים בו בעת שמיחס אותה בשמה העצם כגון בכתובה ונשואין ומי שבירך ולהמתפללים בודאי אין זה נקרא שם הנשתקע וכ"כ בס"ש באות... וא"כ בודאי כותבין פרימט דמתקרי' סימא פרומט אולם בט"ג [בל"ש ס"ב וט"ו] המציא לומר דשם אחד משתי שמות הוי רק כקיצור השם דא"צ לכתוב ודבריו תמוהים מאד דאדרבה מבואר במהרי"ק דהוי תרי. שמות ממש וכבר הארכתי בקונטרסי [בד"ח בל"ש מט"ג סק"ג]:

אולם עכ"ז מי אנכי להכריע בחומר א"א ולכן לכתחלה ראוי לכתוב שני גיטין וכמבואר שם במ"ג בליקוטי שמות בכללים ס' ט"ו וז"ל מי ששמו מעריסה שאסיה טובא ועתה כמעט כל בני העיר קורין אותה טובא לבד אך קצת ב"א ומבני ביתה ומשפחה קורין אותה עדיין בשני השמות יחד לכתחלה יש לכתוב שני גיטין בא' שאסיה טובא דמתקרי' טובא ובשני טובא דמתקרי' שאסי' טובא כו' עכ"ל אבל להכשיר בשעת הדחק בשם פרומט לחוד צ"ע הרבה ואין זה דומה לחניכה שהכל קורין בו דכשר כמבואר בר"ן בהשולח דמסופק בזה ועיין במהר"י בן לב לכן דברי הרב שעומד על דעתו ואינו רוצה לתת גט אחר יחוש לעצמו אם הוא ירא השם ואם כי אינני מכירו עכ"פ נראה לפ"ד מהרא"י ז"ל [בהמ"כ המובא משמו ביש"ש פ"ד דגיטין סי' ל"ב אות ג' ובט"ג בשם גרשון ע"ש] ראוי לו שלא יהא לו עסק בגיטין והי' שלום כנפש ידידו דבש"ת בלונ"ח יום ה' ח"י מנחם תרכ"א לפ"ק:

סימן קנה

שלום רב לידידי הה"ג כו' מו"ה יצחק משלם זלמן אבד"ק נאחראל:

מכתבו הגיעני והאריך בפלפול אולם ידע מעכ"ת כי בדבר חמור כזה אין מפלפלין מתוך ספרי אחרונים כפורח ממקום למקום אך נראה שורשי הסוגי' מדברי הש"ס וגדולי הפוסקים:

והנה זה כבר ידוע דצריך לכתוב כל השמות שיש לבעל ולאשה אפי' שיש להם שם במקום אחר כמבואר בירושלמי מובא בתוס' בהשולח [דל"ד] והר"ן ז"ל וגם אם לא נודע במקום כתיבה משם אחר דעת רש"י והרא"ש ז"ל להקל דאין לכתוב [רק] שם שנתחזקה בו והוא פירושם בגמ' והוא דאתחזק בתרי שמא אך שיטת הסמ"ק ז"ל דלא כפירושם לכן לשיטת הסמ"ק וסה"ת אפי' בלא ידוע כלל שמם צריך גט אחר בנודע לאח"כ משם אחר והגם שי"ל שסה"ת וסמ"ק לא פליגי רק בפירוש הסוגי' לא לדינא מ"מ רבו המפרשים דפליגי סמ"ק וסה"ת ארש"י וס"ל לסה"ת וסייעתו דאפי' בלא ידע פסול הגט אם לא כתבו דמתקרי ובש"ע לא מוזכר כלל החילוק בין ידעו הב"ד משם השני אם לא ובג"פ ז"ל רוצה להעמיס בדברי הש"ע זה החילוק אך אעפי"כ מחמיר לדינא יע"ש [בסי' קכ"ט סקט"ז] ולכן ודאי לכתחלה בלא עיגון צריכה גט אחר עם שני שמות וכן העלה במג"ש ח"ר בתשו' להט"ז ז"ל שוב יש לחקור מהו מקום הכתיבה והנתינה לפי מאי דמבואר שם במג"ש עיקר הוא מקום דירת האשה והבעל וכ"כ בשו"ת מהרמ"מ ז"ל [ע' בד"ח בשער שינוי השמות אות ט"ו] הגם שבט"ג [בש"נ אות מ"ם סק"ז] משיג עלי' מ"מ המעיין יראה דאין לדחות גברא דכוותי' בדברים בעלמא ותו דבאופן זה שבאים במקרה בעלמא לאיזה מקום להתגרש ודאי כ"ע מודו דאין זה מקרי מקום כתיבה ונתינה ושפיר שייך טעם התקנה דר"ג שחיישינן ללעז שם מקומה ומקומו כמבואר לכל משכיל:

שוב קיי"ל דשם הנשתקע אין כותבין אך אם בני משפחה קורין בשם זה או מעוט בני העיר או שחותמת לפעמים שם זה לא מקרי נשתקע כידוע מכל מסד"ג הראשונים וא"כ לפ"ד נראה בנ"ד שלפ"ד הרב מצעשנוב בשינאווא מפורסם הדבר לכל בני העיר ששמה סימא פרומט וגם מסתמא (חתמה עצמה) בערכה בקשתה ליתן לה רשיון חתמה מסתמא בב' שמות כי ידוע דכך כותבין ברשיון שם שחתמה עצמה בה וגם מסתמא בהמעטריקל נכתבה כן דהרשיון ניתן ע"ש חתימתה ואם רואין שכן נכתבה המעטריקל והמעטריקל נקרא בכל שנה או שלשה שנים ובין העכו"ם ודאי נקראת כן ולכן לדעתי זה לא נקרא נשתקע כיון שקראו אותה כן תחת החופה וגם בהכרזה וגם חתמה עצמה כן וידוע בבירור אם תרצה לגרש בערכאות כפי נימוסיהם שיכתבו סימא פרימט והאיך יעלה על הדעת שזה נקרא נשתקע ולכאורה אדרבה לדעת הט"ג ז"ל [בל"ש ס"ב] שם זה עיקר דחד שם הנקרא בפי עולם הוא רק קיצור ועיקר שם העריסה ולפ"ד אינו כשר אם כתב פרומט דמתקרי סימא פרומט רק במקום עיגון יעו"ש. אך באמת בעזה"י העלתי בקונ' שלא כדבריו [ע' בד"ח בל"ש מט"ג סק"ג] אבל עכ"פ לכתחלה ודאי צריך לכתוב שניהם ואם שלא נודע במקום הכתיבה משם השני כבר כתבתי דלדעת הש"ע אין מכשירין בזה וכל האחרונים אין מכשירין רק במקום הדחק בפרט דזה אינו נקרא כלל מקום כו"נ. ולכן בודאי צריכה גט שני לכתחלה ובפרט לפי מה שכעת נתרבו שנותנין קוויטליך לצדיקים כותבין עיקרי השמות ידרוש נא מעכ"ת יראה בודאי שבנתינת קוויטל שכותבת שני השמות ולכן בודאי לא מקרי נשתקע כמבואר במסדר"ג גבי אם לא נשתקע בפי המצלאיו יעי"ש ולכן לא אדע למה לא ימנע מעכ"ת מלכתוב עוד גט אחר כי ח"ו אינו זילותא כלל כי כ"ע ידעו שלא ידע מר משם האחר וכמ"כ מבואר בת"ה דלא שייך בכה"ג זילותא כלל יעו"ש בפסקיו ותמה אני על גברא מפורסם לירא השם להקל בענין איסור חמור כזה ושלא במקום דחק כלל ואמת כי בתשובתי כתבתי לזלזל בכבוד המסדר כי לא כתבו לי זאת שהמסדר לא ידע אך עתה שכ"ת לא ידע מזה חף הוא מפשע וכבודו במקומו ורק נא שלא להקל רק לכתוב גט אחר והממעט כבודו לשם כבוד שמים כבודו מתרבה והי' שלום וברכה ויכתב לחיים טובים בספר כנפש ידידו דוש"ת בלונ"ח. אלול תרכ"א:

והנה לדעת הט"ג צריך לכתוב בגט הב' שני שמות ודמתקרי פרימט ולדידי לפי מה שהעליתי בקונ' [ע' בד"ח בשער שינוי השמות דין ט"ז] צריך לכתוב שם הנקראת בפי הרוב ודמתקרי ע"ש שניהם ומעכ"ת יעשה בזה כפי אשר יבחר דבדיעבד כה"ג כשר:

עוד בזה להרב הנ"ל

מכתבו הגיעני והנני להודיע בהקדמה כי לפי הנראה מהשאלה הי' שהאשה נכתבה במעטריקל שני שמות וכן חתמה עצמה וכן ניתן לה הרשיון והכריזו עלי' בב' השמות כי כן המנהג בכל מדינתנו שלא להכריז רק עפ"י התנאים הנ"ל וא"כ לפ"ז מהנראה בחוש שגם במקום לידתה לא נשתקע שם [זה] ובמקום הבעל בודאי עיקר שם זה לפי מעשה הנ"ל ולכן מה שהלכה לעיר אחרת דרך מקרה לקבל גט זה לא מקרי מקום כתיבה ונתינה לכ"ע לפי שיטות פשטות כל ראשונים וכ"כ בהדי' המג"ש [בח"א סי' י'] ומהר"ם מינץ ז"ל [בסי' ס"ד ע' בד"ח שער שינוי השמות דין ט"ו] ועל אחרונים אין לסמוך בזה כלל ולכן הגם שמהג"פ [ע"ש בסי' קכ"ט סק"ה וסקט"ז] לכאורה נראה כהט"ג [הנ"ל] אך יראה המעיין שאינו מוכרח ודברי הנ"ב צ"ע למאד:

ולכן לדינא דברי המג"ש ומהר"ם נכונים והי' צריכה אשה זו גט אחר כיון שלא נכתב שם מקומה ומקום הבעל ורק בדיעבד אם נישאת כשר מחמת שלא גרע מחניכה שהכל קורין בה ובאמת בכה"ג גם הט"ג ז"ל מודה אך לדעתי הקלושה אין משגחינן בזה על האחרונים רק מה שנראה בגוף הסוגי' ות"ל אתי קו' בזה הרבה אך לפמ"ש כ"ת המעשה א"כ נשתקע לגמרי השם השני ורק הבעל הכריז בעירו עפ"י טעות אבל לא נחזקה גם שמה בשם זה א"כ לא הי' צריכה גט אחר אולם הרב המאה"ג דק' צעשנוב הגיד לי שלא נשתקע שמה במצלאין במי שבירך א"כ צריכה בודאי גט אחר ואל יקל בעיני מעכ"ת איסור חמור רק יכתוב עוד גט: