חידושי רבי חיים הלוי על הרמב״ם – קטע 87

ובאמת דעיקר הך דינא דאשתני דינא אשתני קטלא, דהוא דבר הנאמר בהלכה שיחול דין פטור אח"כ להפקיע ממנו חיובו, הרי לא מצינו זאת רק לגבי חיוב מיתה ולא בשאר חיובים, וליכא למילף מלקות מינה. ועיין בסנהדרין דף ע"א דפריך שם הגמ' על הך דינא דאשתני דינא אשתני קטלא מסיפא דמתני' דאם משנגמר דינו ברח ואח"כ הקיף זקן התחתון חייב, ומשני הגמ' נגמר דינו קאמרת נגמר דינו גברא קטילא הוא, וברמב"ם שם בהל"ט ז"ל שכל מי שנגמר דינו הרי הוא כהרוג ואין לו דם עכ"ל, הרי דאי לאו הך טעמא דמיחשב כגברא קטילא גם בהקיף זקן אחר שנגמר דינו הי' מיפטר בזה, ואע"ג דכבר נגמר חיובו בגמ"ד, והרי הך דינא דגמ"ד עושה אותו לגברא קטילא הרי לא שייך רק במיתה, אבל במלקות לא חייל בי' שום דינים ע"י שנגמר דינו למלקות, וא"כ הרי אם נימא גם במלקות הך דינא דאשתני דינא אשתני קטלא, הרי צריך להיות פטור גם באשתני דינו אחר גמ"ד, וא"כ הא הו"ל להרמב"ם למינקט בהדיא הך דינא דאשתני דינא לענין מלקות, משום חידוש דין שבו דמיפטר גם לאחר גמ"ד, אלא ודאי דבמלקות ליתא כלל להך דינא דאשתני דינו, דהוא זה פטור האמור רק בחיוב מיתה לבד, וממילא דבהקיף זקן אח"כ הרי הוא בחיובו למלקות, ומיושבים היטב דברי הרמב"ם, וכמש"כ.