שו״ת בית הלוי – חלק א – סימן נב

סימן נב

בטור יו"ד סי' של"א כ' דתרומת מעשר של דמאי א"צ ליתנו לכהן בחנם רק מוכרו לו והקשה על זה בשעה"מ מהא דבחולין דף קל"א אמרינן תשעה נכסי כהן כו' תרומה כו' ודמאי כו' לאו להוציאו בדיינים ולהטור היאך הוי ס"ד דלהוציאו בדיינים קאמר כיון דחשיב שם גם דמאי. עוד הקשה מהא דרפ"ב דערלה איתא דדמאי עולה בק"א וצריך להרים והרי הא דצריך להרים הוי רק משום גזל השבט. והנראה לישב כל זה דהנה לדידי קשה ג"כ על הטור מהא דב"ק דף קט"ו תני הרי שהיה לו עשר חביות של טבל טמא וראה א' מהן שנשברה או נתגלתה אומר ה"ה תרומת מעשר על תשעה חברותי' ובשמן לא יעשה כן מפני הפסד כהן ומוקמינן לה שם כר' נחמי' ופריך והא"ר נחמיה אף מן הטמא על הטמא לא התירו לתרום אלא בדמאי ומשני הכא נמי בדמאי והרי תני דבשמן לא יעשה כן מפני הפסד כהן ומוכרח להדיא דלא כהטור שוב מצאתי קושי' זו בגליון המשניות להגאון רע"א ז"ל זיע"א בפ"א דדמאי וע"כ נראה לישב דבגמ' שם פריך מ"ש שמן ומ"ש יין דביין איכא נמי הפסד כהן דאע"ג דהוא טמא ראוי לזילוף ומשני בחדש חדש נמי ראוי לישנו אתי לידי תקלה ותקלה עצמה תנאי היא דתניא חבית של יין של תרומה שנטמאת ב"ש אומרים תשפך ובה"א תעשה זילוף והקשו התוס' הרי הא דקיי"ל גידולי תרומה תרומה הוי רק משום חשש תקלה ולא פליגי ב"ה עלי' ותירצו בתי' השני דשאני שם דמשום חששה דתקלה תיקנו דיהי' תרומה דלא מפסידינן לי' לגמרי אבל הכא אם נאמר תשפך תפסד לגמרי וס"ל לב"ה דמשום חשש תקלה לא מפסידינן לי' לגמרי. והנה בסוטה ד' מ"ח כתב רש"י להדיא דמחויב ליתנו לכהן בחנם וכ' הטעם הא דלא אמרינן בו המוציא מחבירו עליו הראיה כמו במעשר דמאי משום דתרומת מעשר יש בו חשש מיתה וחיישינן דלמא כי משהי לי' גביה אכיל לי' וא"כ הא דגם הטור ס"ל כסברא זו דמש"ה הוי צריך ליתנו לכהן רק ס"ל דזה תלוי בפלוגתא דב"ש וב"ה דלב"ה דס"ל דלא חיישינן לתקלה להפסיד לו לגמרי א"כ הא אין לומר דמשום תקלה יתנו לכהן בחנם. דהא מפסידים הבעלים לגמרי וא"כ ניחא מה שהקשינו בב"ק דהרי הך בריית' דאסרה ליין לישנו וחששה לתקלה גם להפסידו לגמרי מש"ה ס"ל דמשום תקלה צריך ליתנו לכהן בחנם וע"כ קאמרה דבשמן לא יעשה כן משום הפסד כהן אבל הטור ס"ל להלכה כב"ה ומיושב ג"כ הסוגי' דחולין דהוי ס"ד להוציאו בדיינים דהוי ס"ד דהך ברייתא אתי' ג"כ כר' ישמעאל בר' יוסי דאוסר שם בב"ק בחדש ובשדה לישנו וכב"ש וכן הך דערלה דצריך להרים אתי' כוותי' ובזה יש לישב דעת הרמב"ם דפסק בפ' י"ב מהלכות מעשרות דחביות של יין תרומה שניטמא דתשפך כב"ש וכתב הכ"מ הא דפסק כב"ש משום דהא חזינן דחששו לתקלה מהא דגידולי תרומ' תרומה וזה דחוק קצת דהא כבר תירצו זה ןהתוס' וגם דקשה לומר דב"ה יחלקו על הא דגידולי תרומה תרומה דהא הוי מי"ח דבר והודו להם אבל לדברינו ניחא דהרי מהך משנה דערלה דתנן דצריך להרים גם בדמאי וכן מסוגי' דחולין דהוי ס"ד להוציאו בדיינים מוכרח דס"ל דצריך ליתנו בחנם ומוכח דגם להפסידו לגמרי חיישינן לתקלה וכב"ש והרמב"ם אזל לשיטתו דפסק בפרק ט' מהל' מעשר דדמאי נותנין לכהן בחנם וע"ש במל"מ: אמר

המחבר הנה כי לא נתנני הזמן להדפיס כעת חידושי השייכים לשו"ע אה"ע ולא הדפסתי רק השייך לשו"ע או"ח עכ"ז יען היה עם לבי זה כמה להדפיס תשובות ממרן אא"ז הגאון הגדול בדורו מוהר"ר ר' חיים מוואלזין זצללה"ה זיע"א וכעת נאבדו ממנו כמה קונטרסים אמרתי להדפיס זה המעט שנמצא תחת ידי ואבקש מכל מי שנמצא תחת ידו איזה תשובה ממרן אא"ז זצלל"ה שישלחם לידי וצדקתו תעמוד לעד אמן: