שו״ת בית הלוי – חלק ג – סימן כח, קטע 2

וע"ד חלה מעיסה שהשליכו לתנור ונדבקה לקדירת חרס העומדת על הגחלים שרצה להתיר בהגעלה שלשה פעמים לא נראה דאע"ג דהש"ך כ' בסי' שכ"ג ס"ק ד' כן להדי' דבחלת חו"ל סגי בהגעלה ג' פעמים בכלי חרס וכמו דמצינו בתרומה דרבנן, מ"מ הא לא מצינו שהקילו גם בדרבנן דבר שע"פ דין צריך ליבון שיהי' סגי בהגעלה. ועיין בפמ"ג ה' יו"ט סי' תק"י שהביא דברי הלבוש שכתב בדם פליטה שהוא דרבנן סגי בליבון קל, והפמ"ג פקפק על זה אבל הגעלה ודאי נראה דלא מהני, ותדע דהרי דעת בעל העיטור הובא בטור י"ד סי' קכ"א דבכל האיסורים גם של תורה מהני הגעלה וגם לכלי חרס אחר ששהה מעל"ע ויליף מהא דמהני הגעלה בכ"ח גבי תרומה הרי דס"ל דגם איסור דאורייתא אחר מעל"ע אינו חמור מאיסור דרבנן והרי זה ברור דגם אחר מעל"ע לא מהני הגעלה במקום דצריך ליבון ומשנה שלמה שנינו את שדרכו ללבן ילבן אע"ג דסתם כלי עכו"ם אב"י, ובסוף מס' ע"ז דתני' וכולם שנשתמש בהם עד שלא ילבן ועד שלא יגעיל מותר ומוקים לה כמ"ד נו"ט לפגם מותר ואפ"ה הא מצריך ליבון, ועכ"פ לדעת בעל העיטור הא מוכרח דגם בתרומה דרבנן צריך ליבון דוקא: