משנה תורה · ספר עבודה · הלכות בית הבחירה

רמב״ם הלכות בית הבחירה פרק ח

12 הלכות · כסף משנה – בלחיצה

לתשומת לב: לימוד ההלכה מן המקור; למעשה יש לשאול רב. מדיניות העריכה

1. הלכה א׳

   שְׁמִירַת הַמִּקְדָּשׁ מִצְוַת עֲשֵׂה. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין שָׁם פַּחַד מֵאוֹיְבִים וְלֹא מִלִּסְטִים. שֶׁאֵין שְׁמִירָתוֹ אֶלָּא כָּבוֹד לוֹ. אֵינוֹ דּוֹמֶה פַּלְטֵרִין שֶׁיֵּשׁ עָלָיו שׁוֹמְרִין לְפַלְטֵרִין שֶׁאֵין עָלָיו שׁוֹמְרִין:

   כסף משנה (3)

   שמירת המקדש מצות עשה וכו' אינו דומה פלטרין שיש עליו שומרים וכו'. בספרי זוטא פרשת קרח על

   פסוק וארבע ועשרים עדה וכו' והיכן וזר לא יקרב:

   היו שומרים וכו' עד סוף

2. הלכה ב׳

   וּשְׁמִירָה זוֹ מִצְוָתָהּ כָּל הַלַּיְלָה. וְהַשּׁוֹמְרִים הֵם הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יח ב) "וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ לִפְנֵי אֹהֶל הָעֵדֻת". כְּלוֹמַר אַתֶּם תִּהְיוּ שׁוֹמְרִים לוֹ. וַהֲרֵי נֶאֱמַר (במדבר יח ד) "וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמֶרֶת אֹהֶל מוֹעֵד" וְנֶאֱמַר (במדבר ג לח) "וְהַחֹנִים קֵדְמָה לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד מִזְרָחָה משֶׁה וְאַהֲרֹן וּבָנָיו שֹׁמְרֵי מִשְׁמֶרֶת הַקֹּדֶשׁ":

3. הלכה ג׳

   וְאִם בִּטְּלוּ שְׁמִירָה עָבְרוּ בְּלֹא תַּעֲשֶׂה שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יח ה) "וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמֶרֶת הַקֹּדֶשׁ". וּלְשׁוֹן שְׁמִירָה אַזְהָרָה הִיא הָא לָמַדְתָּ שֶׁשְּׁמִירָתוֹ מִצְוַת עֲשֵׂה. וּבִטּוּל שְׁמִירָתוֹ מִצְוַת לֹא תַּעֲשֶׂה:

4. הלכה ד׳

   מִצְוַת שְׁמִירָתוֹ שֶׁיִּהְיוּ הַכֹּהֲנִים שׁוֹמְרִים מִבִּפְנִים וְהַלְוִיִּם מִבַּחוּץ. וְכ"ד עֵדָה שׁוֹמְרִין אוֹתוֹ בְּכָל לַיְלָה תָּמִיד בְּכ"ד מָקוֹם. הַכֹּהֲנִים בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת וְהַלְוִיִּם בְּכ"א מָקוֹם:

   כסף משנה (2)

   מצות שמירתו וכו'.

   בספרי הפרק. בפירקא קמא דתמיד פרשת קרח על פסוק (דף כ"ה:) ובפירקא קמא דמדות אתה ובניך אתך לפני אהל מועד: (משנה א'):

5. הלכה ה׳

   וְהֵיכָן הָיוּ שׁוֹמְרִים. כֹּהֲנִים הָיוּ שׁוֹמְרִים בְּבֵית אַבְטִינַס וּבְבֵית הַנִּיצוֹץ וּבְבֵית הַמּוֹקֵד. בֵּית אַבְטִינַס וּבֵית הַנִּיצוֹץ הָיוּ עֲלִיּוֹת בְּנוּיוֹת בְּצַד שַׁעֲרֵי הָעֲזָרָה וְהָרוֹבִין הָיוּ שׁוֹמְרִים שָׁם. בֵּית הַמּוֹקֵד כִּפָּה וּבַיִת גָּדוֹל הָיָה מֻקָּף רְבָדִין שֶׁל אֶבֶן וְזִקְנֵי בֵּית אָב שֶׁל אוֹתוֹ הַיּוֹם הָיוּ יְשֵׁנִים שָׁם וּמַפְתְּחוֹת הָעֲזָרָה בְּיָדָם:

   כסף משנה

   ומ"ש והרובין. מפרש בגמרא פ"ק דתמיד (דף כ"ג) דהיינו נערים שלא הגיעו לעשות עבודה כגון פחותים מי"ג:

6. הלכה ו׳

   לֹא הָיוּ הַכֹּהֲנִים הַשּׁוֹמְרִים יְשֵׁנִים בְּבִגְדֵי כְּהֻנָּה אֶלָּא מְקַפְּלִין אוֹתָן וּמַנִּיחִין אוֹתָן כְּנֶגֶד רָאשֵׁיהֶן וְלוֹבְשִׁין בִּגְדֵי עַצְמָן וִישֵׁנִים עַל הָאָרֶץ. כְּדֶרֶךְ כָּל שׁוֹמְרֵי חַצְרוֹת הַמְּלָכִים שֶׁלֹּא יִישְׁנוּ עַל הַמִּטּוֹת:

   כסף משנה

   ומה שכתב ומניחים אותם כנגד ראשיהם. הוא כאוקימתא דרב פפא בר״פ בא לו (יומא דף ס״ט) דהכי מסיק גמרא דכנגד ראשיהם היו מניחים אותם לא תחת ראשיהם כי היכי דלא ליתהנו מבגדי כהונה ואע״ג דבתר הכי משמע דבגדי כהונה ניתנו ליהנות מהם איכא למימר דההיא דרך לבישה דוקא ועל מה ששנינו (תמיד דף כ״ח) העמידו עושי חביתין לעשות חביתין פריך בגמרא למימרא דחביתין הוו קדימי והתניא מנין שאין דבר קודם לתמיד של שחר כו' אמר רב יהודה להחם חמין לרבוכה ופירש״י דמותר להחם חמין לעסוק בה ומשמגיע זמן הקטרתה לאחר שיקריבו איברי התמיד יקטיר כמו כן את החביתין ואיני יודע למה קיצר רבינו מלבאר זה:

7. הלכה ז׳

   אֵרַע קֶרִי לָאֶחָד מֵהֶן. הוֹלֵךְ בַּמְּסִבָּה שֶׁתַּחַת הַקַּרְקַע שֶׁהַמְּחִלּוֹת הַפְּתוּחוֹת לְהַר הַבַּיִת לֹא נִתְקַדְּשׁוּ וְטוֹבֵל וְחוֹזֵר וְיוֹשֵׁב אֵצֶל אֶחָיו הַכֹּהֲנִים עַד שֶׁנִּפְתָּחִין הַשְּׁעָרִים בַּבֹּקֶר יוֹצֵא וְהוֹלֵךְ לוֹ:

8. הלכה ח׳

   וְהֵיכָן הָיוּ הַלְוִיִּם שׁוֹמְרִים. עַל חֲמִשָּׁה שַׁעֲרֵי הַר הַבַּיִת. וְעַל אַרְבַּע פִּנּוֹתָיו מִתּוֹכוֹ. וְעַל אַרְבַּע פִּנּוֹת הָעֲזָרָה מִבַּחוּץ שֶׁאָסוּר לֵישֵׁב בָּעֲזָרָה. וְעַל חֲמִשָּׁה שַׁעֲרֵי הָעֲזָרָה חוּץ לָעֲזָרָה שֶׁהֲרֵי הַכֹּהֲנִים שׁוֹמְרִים עַל שַׁעַר הַמּוֹקֵד וְעַל שַׁעַר הַנִּיצוֹץ. הֲרֵי שְׁמוֹנָה עָשָׂר מָקוֹם:

9. הלכה ט׳

   וְעוֹד שׁוֹמְרִים בְּלִשְׁכַּת הַקָּרְבָּן וּבְלִשְׁכַּת הַפָּרֹכֶת וַאֲחוֹרֵי בֵּית הַכַּפֹּרֶת:

10. הלכה י׳

    וּמַעֲמִידִין מְמֻנֶּה אֶחָד עַל כָּל מִשְׁמְרוֹת הַשּׁוֹמְרִים. וְאִישׁ הַר הַבַּיִת הָיָה נִקְרָא. וְהָיָה מְחַזֵּר עַל כָּל מִשְׁמָר וּמִשְׁמָר כָּל הַלַּיְלָה. וַאֲבוּקוֹת דְּלוּקוֹת לְפָנָיו. וְכָל מִשְׁמָר שֶׁאֵינוֹ עוֹמֵד וְאוֹמֵר לוֹ אִישׁ הַר הַבַּיִת שָׁלוֹם עָלֶיךָ נִכָּר שֶׁהוּא יָשֵׁן חוֹבְטוֹ בְּמַקְּלוֹ. וּרְשׁוּת הָיָה לוֹ לִשְׂרֹף אֶת כְּסוּתוֹ עַד שֶׁהָיוּ אוֹמְרִין בִּירוּשָׁלַיִם מַה קּוֹל בָּעֲזָרָה קוֹל בֶּן לֵוִי לוֹקֶה וּבְגָדָיו נִשְׂרָפִין שֶׁיָּשַׁן עַל מִשְׁמַרְתּוֹ:

11. הלכה י״א

    בַּשַּׁחַר קֹדֶם שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר סָמוּךְ לוֹ יָבוֹא הַמְמֻנֶּה שֶׁל מִקְדָּשׁ וְיִדְפֹּק עַל הַכֹּהֲנִים שֶׁבְּבֵית הַמּוֹקֵד וְהֵן פּוֹתְחִין לוֹ. נָטַל אֶת הַמַּפְתֵּחַ וּפָתַח אֶת הַשַּׁעַר הַקָּטָן שֶׁבֵּין בֵּית הַמּוֹקֵד וּבֵין הָעֲזָרָה וְנִכְנַס מִבֵּית הַמּוֹקֵד לָעֲזָרָה וְנִכְנְסוּ אַחֲרָיו הַכֹּהֲנִים וּשְׁתֵּי אֲבוּקוֹת שֶׁל אוּר בְּיָדָם וְנֶחְלְקוּ לִשְׁתֵּי כִּתּוֹת. כַּת הוֹלֶכֶת לְמִזְרָח וְכַת הוֹלֶכֶת לְמַעֲרָב. וְהָיוּ בּוֹדְקִין וְהוֹלְכִין אֶת כָּל הָעֲזָרָה עַד שֶׁיַּגִּיעוּ שְׁתֵּי הַכִּתּוֹת לִמְקוֹם בֵּית עוֹשֵׂי חֲבִיתִין. הִגִּיעוּ אֵלּוּ וְאֵלּוּ אוֹמְרִין שָׁלוֹם הַכּל שָׁלוֹם. וְהֶעֱמִידוּ עוֹשֵׂי חֲבִיתִין לַעֲשׂוֹת חֲבִיתִין:

12. הלכה י״ב

    כַּסֵּדֶר הַזֶּה עוֹשִׂין בְּכָל לַיְלָה וְלַיְלָה חוּץ מִלֵּילֵי שַׁבָּת שֶׁאֵין בְּיָדָם אוּר אֶלָּא בּוֹדְקִין בַּנֵּרוֹת הַדְּלוּקִין שָׁם מֵעֶרֶב שַׁבָּת:

    כסף משנה

    ומ"ש רבינו חוץ מלילי שבת וכו' ואע"ג דקיימא לן דאין שבות במקדש משום דכהנים זריזים הם וטלטול נר בשבת אינו אלא שבות שאני הכא דאפשר בנרות הדלוקים מערב שבת:

עוד: ספר עבודה · משנה תורה – כל הספרים · רמב״ם יומי