משנה תורה · ספר עבודה · הלכות בית הבחירה

רמב״ם הלכות בית הבחירה פרק ה

17 הלכות · כסף משנה – בלחיצה

לתשומת לב: לימוד ההלכה מן המקור; למעשה יש לשאול רב. מדיניות העריכה

1. הלכה א׳

   הַר הַבַּיִת וְהוּא הַר הַמּוֹרִיָּה הָיָה חֲמֵשׁ מֵאוֹת אַמָּה עַל חֲמֵשׁ מֵאוֹת אַמָּה וְהָיָה מֻקָּף חוֹמָה. וְכֵפִין עַל גַּבֵּי כֵּפִין הָיוּ בְּנוּיוֹת מִתַּחְתָּיו. מִפְּנֵי אֹהֶל הַטֻּמְאָה. וְכֻלּוֹ הָיָה מְקֹרֶה סְטָיו לְפָנִים מִסְּטָיו:

   כסף משנה (3)

   הר הבית והוא הר המוריה וכו'. בפרק שני דמדות (משנה א') הר הבית היה חמש מאות אמה על ת"ק אמה.

   ומ"ש והיה מוקף חומה ומ"ש וכיפין ע"ג כיפין היו בנויות מתחתיו וכו'. בפ"ג דפרה (משנה ג') הר הבית והעזרות תחתיהם חלול מפני קבר התהום ומשמע לרבינו שהיה כיפין ע"ג כיפין כמו ששנינו בפרק הנזכר גבי כבש פרה.

   ומ״ש וכולו היה מקורה . ומ״ש סטיו לפנים מסטיו. בפ״ק דפסחים (דף י״ג:) ובפרק לולב וערבה (סוכה דף מ״ה) ופירש״י האצטבא סביב סביב מקפת ובתוך אותו היקף עוד אחר:

2. הלכה ב׳

   וַחֲמִשָּׁה שְׁעָרִים הָיוּ לוֹ. אֶחָד מִן הַמַּעֲרָב וְאֶחָד מִן הַמִּזְרָח וְאֶחָד מִן הַצָּפוֹן וּשְׁנַיִם מִן הַדָּרוֹם. רֹחַב כָּל שַׁעַר עֶשֶׂר אַמּוֹת וְגָבְהוֹ עֶשְׂרִים. וְיֵשׁ לָהֶם דַּלְתוֹת:

   כסף משנה (2)

   ומ"ש וה' שערים היו לו אחד מן המערב ואחד מן המזרח וכו'. בפ"ק דמדות (משנה ג').

   ומ"ש רוחב כל שער י' אמות וגובהו עשרים ויש להם דלתות. בפרק שני דמדות (משנה ג'):

3. הלכה ג׳

   לְפָנִים מִמֶּנּוּ סוֹרֵג מַקִּיף סְבִיב גָּבְהוֹ עֲשָׂרָה טְפָחִים וּלְפָנִים מִן הַסּוֹרֵג הַחֵיל [גָּבְהוֹ] עֶשֶׂר אַמּוֹת. וְעָלָיו הוּא אוֹמֵר בַּקִּינוֹת (איכה ב ח) "וַיַּאֲבֶל חֵל וְחוֹמָה" זוֹ חוֹמַת הָעֲזָרָה:

   כסף משנה (2)

   ומ"ש לפנים ממנו סורג וכו' עד גובהו י' אמות בפרק הנזכר ופירוש סורג מקלעות עצים ארוגות זו על גבי זו באלכסון כלשון מסרגין את המטות וכתב הרא"ש שהסורג נעשה לטלטול שבת ולזה היה גבוה י' טפחים כדין כל מחיצה דהיקף הר הבית לא מהני דהוי הוקף ולבסוף פתח דלא מהני.

   ומ״ש ועליו הוא אומר בקינות ויאבל חל וחומה. בפ' כיצד צולין (פסחים דף פ״ו):

4. הלכה ד׳

   לְפָנִים מִן הַחֵיל הָעֲזָרָה. וְכָל הָעֲזָרָה הָיְתָה אֹרֶךְ קפ"ז עַל רֹחַב קל"ה. וְשִׁבְעָה שְׁעָרִים הָיוּ לָהּ. שְׁלֹשָׁה מִן הַצָּפוֹן הַסְּמוּכִין לַמַּעֲרָב. וּשְׁלֹשָׁה מִן הַדָּרוֹם סְמוּכִין לַמַּעֲרָב. וְאֶחָד בַּמִּזְרָח מְכֻוָּן כְּנֶגֶד בֵּית קֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים בָּאֶמְצַע:

   כסף משנה (4)

   לפנים מן החיל העזרה וכו'. בפ"ה דמדות (מ"א):

   ומ"ש וז' שערים היו לה שלשה מן הצפון וכו' עד ואחד במזרח. בפרק קמא דמדות (מ"ד)

   ומ"ש בשערים שבצפון ושבדרום סמוכים למערב. שם בפ"ב (מ"א) ובשקלים פ"ו.

   ומ״ש ואחד במזרח מכוון כנגד בית קדשי קדשים באמצע. בפ' הרואה (ברכות דף נ״ד) שנינו לא יקל אדם ראשו כנגד שער המזרח שהוא מכוון כנגד בית קדשי הקדשים:

5. הלכה ה׳

   כָּל שַׁעַר מֵהֶן הָיָה רָחְבּוֹ עֶשֶׂר אַמּוֹת וְגָבְהוֹ עֶשְׂרִים אַמָּה. וְהָיוּ לוֹ דְּלָתוֹת מְחֻפּוֹת זָהָב. חוּץ מִשַּׁעַר מִזְרָחִי שֶׁהָיָה מְצֻפֶּה נְחשֶׁת דּוֹמָה לְזָהָב. וְשַׁעַר זֶה הוּא הַנִּקְרָא שַׁעַר הָעֶלְיוֹן וְהוּא שַׁעַר נִיקָנוֹר:

   כסף משנה (2)

   ומ"ש כל שער מהם היה רחבו י' אמות וכו'. בפ"ב דמדות.

   ומ"ש ושער זה הוא נקרא שער העליון. ומ"ש והוא שער נקנור. בפ"ק דמדות (מ"ד):

6. הלכה ו׳

   הָעֲזָרָה לֹא הָיְתָה מְכֻוֶּנֶת בְּאֶמְצַע הַר הַבַּיִת. אֶלָּא רְחוֹקָה מִדְּרוֹם הַר הַבַּיִת יֶתֶר מִכָּל הָרוּחוֹת וּקְרוֹבָה לַמַּעֲרָב יֶתֶר מִכָּל הָרוּחוֹת. וּבֵינָהּ וּבֵין הַצָּפוֹן יֶתֶר מִמַּה שֶּׁבֵּינָהּ וּבֵין הַמַּעֲרָב. וּבֵינָהּ וּבֵין הַמִּזְרָח יֶתֶר מִמַּה שֶּׁבֵּינָהּ וּבֵין הַצָּפוֹן:

   כסף משנה

   העזרה לא היתה מכוונת באמצע הר הבית וכו'. בפרק שני דמדות הר הבית היה חמש מאות אמה על ת"ק אמה רובו מן הדרום שני לו מן המזרח שלישי לו מן הצפון מיעוטו מן המערב ופירש רבינו אמר שהעזרה לא היתה באמצע הר הבית אלא היה הרוחק שיש בין חומת הר הבית ובין חומת העזרה לצד דרום יותר מן הרוחק שיש ביניהם מצד מזרח והרוחק ממזרח יותר מהצפוני והצפוני יותר מן המערבי עכ"ל:

7. הלכה ז׳

   וְלִפְנֵי הָעֲזָרָה בַּמִּזְרָח הָיְתָה עֶזְרַת הַנָּשִׁים. וְהִיא הָיְתָה אֹרֶךְ מֵאָה אַמָּה וַחֲמִשָּׁה וּשְׁלֹשִׁים עַל רֹחַב קל"ה. וְאַרְבַּע לְשָׁכוֹת הָיוּ בְּאַרְבַּע מִקְצְעוֹתֶיהָ שֶׁל אַרְבָּעִים אַרְבָּעִים אַמָּה וְלֹא הָיוּ מְקֹרוֹת וְכֵן עֲתִידִין לִהְיוֹת:

   כסף משנה

   ולפני העזרה במזרח היתה עזרת הנשים וכו' עד כדי שלא יהיו מעורבבין. בפ"ב דמדות:

8. הלכה ח׳

   וּמַה הֵם מְשַׁמְּשׁוֹת. דְּרוֹמִית מִזְרָחִית לִשְׁכַּת הַנְּזִירִים שֶׁשָּׁם מְבַשְּׁלִין אֶת שַׁלְמֵיהֶם וּמְגַלְּחִין אֶת שַׂעֲרָם. מִזְרָחִית צְפוֹנִית לִשְׁכַּת דִּיר הָעֵצִים שֶׁשָּׁם כֹּהֲנִים בַּעֲלֵי מוּמִין מַתְלִיעִים בָּעֵצִים. שֶׁכָּל עֵץ שֶׁנִּמְצָא בּוֹ תּוֹלַעַת פָּסוּל. צְפוֹנִית מַעֲרָבִית לִשְׁכַּת הַמְצֹרָעִים. מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית בָּהּ הָיוּ נוֹתְנִין יַיִן וְשֶׁמֶן וְהִיא הָיְתָה נִקְרֵאת לִשְׁכַּת בֵּית שַׁמְנַיָּא:

9. הלכה ט׳

   עֶזְרַת הַנָּשִׁים הָיְתָה מֻקֶּפֶת גְּזוּזְטְרָא כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ הַנָּשִׁים רוֹאוֹת מִלְּמַעְלָן וְהָאֲנָשִׁים מִלְּמַטָּן כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיוּ מְעֵרְבָּבִין. וּבַיִת גָּדוֹל הָיָה בְּצַד הָעֲזָרָה בִּצְפוֹנָהּ מִבַּחוּץ בֵּין הָעֲזָרָה וְהַחֵיל וְהָיָה בָּנוּי כִּפָּה וּמֻקָּף רְבָדִין שֶׁל אֶבֶן וְהוּא הָיָה נִקְרָא בֵּית הַמּוֹקֵד. וּשְׁנֵי פְּתָחִים הָיוּ לוֹ אֶחָד פָּתוּחַ לָעֲזָרָה וְאֶחָד פָּתוּחַ לַחֵיל:

10. הלכה י׳

    וְאַרְבַּע לְשָׁכוֹת הָיוּ בּוֹ. שְׁתַּיִם קֹדֶשׁ וּשְׁתַּיִם חֹל. וְרָאשֵׁי פִּסְפְּסִין מַבְדִּילִין בֵּין הַקֹּדֶשׁ וְהַחל. וּמַה הָיוּ מְשַׁמְּשׁוֹת מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית לִשְׁכַּת הַטְּלָאִים. וּדְרוֹמִית מִזְרָחִית לִשְׁכַּת עוֹשֵׂי לֶחֶם הַפָּנִים. מִזְרָחִית צְפוֹנִית בָּהּ גָּנְזוּ בֵּית חַשְׁמוֹנַי אַבְנֵי מִזְבֵּחַ שֶׁשִּׁקְּצוּם מַלְכֵי יָוָן. צְפוֹנִית מַעֲרָבִית בָּהּ יוֹרְדִין לְבֵית הַטְּבִילָה:

    כסף משנה (2)

    (ט-י) ובית גדול היה בצד עזרה בצפונה מבחוץ וכו' עד בה יורדים לבית הטבילה. בפ"ק דמדות (משנה ו') ופרש"י בפ"ק דיומא (דף ט"ו:) וארבע לשכות היו לבית המוקד פתוחות לה שתים בקדש ושתים בחול של בית המוקד מקצתה בנויה בתוך עזרה מקודשת ומקצתה בחול וראשי פספסין חתיכות עצים מבדילים לסימן במקום המפסיק בין קדש לחול.

    ומ"ש רבינו מערבית דרומית לשכת הטלאים. אע"ג דבפרק שלישי דתמיד (דף ל') תנן שהיתה צפונית מערבית בפ"ק דמדות (משנה ו') תנן מערבית דרומית ובפ"ק דיומא רמי להו ומסיק דמערבית דרומית הואי:

11. הלכה י״א

    הַיּוֹרֵד לְבֵית הַטְּבִילָה מִלִּשְׁכָּה זוֹ הָיָה הוֹלֵךְ בַּמְּסִבָּה הַהוֹלֶכֶת תַּחַת הַמִּקְדָּשׁ כֻּלּוֹ וְהַנֵּרוֹת דּוֹלְקוֹת מִכָּאן וּמִכָּאן עַד שֶׁמַּגִּיעַ לְבֵית הַטְּבִילָה. וּמְדוּרָה הָיְתָה שָׁם. וּבֵית הַכִּסֵּא שֶׁל כָּבוֹד. וְזֶהוּ כְּבוֹדוֹ, מְצָאוֹ נָעוּל בְּיָדוּעַ שֶׁיֵּשׁ שָׁם אָדָם:

    כסף משנה

    היורד לבית הטבילה מלשכה זו היה הולך במסיבה ההולכת תחת המקדש כולו וכו'. בריש מסכת תמיד (דף כ"ה):

12. הלכה י״ב

    אֹרֶךְ הָעֲזָרָה מִן הַמִּזְרָח לַמַּעֲרָב קפ"ז וְזֶהוּ חֶשְׁבּוֹנָן. מִכֹּתֶל מַעֲרָבִי שֶׁל עֲזָרָה עַד כֹּתֶל הַהֵיכָל אַחַת עֶשְׂרֵה אַמָּה. וְאֹרֶךְ הַהֵיכָל כֻּלּוֹ מֵאָה אַמָּה. בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ שְׁתַּיִם וְעֶשְׂרִים. הַמִּזְבֵּחַ שְׁתַּיִם וּשְׁלֹשִׁים. מְקוֹם דְּרִיסַת רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים וְהוּא הַנִּקְרָא עֶזְרַת כֹּהֲנִים אַחַת עֶשְׂרֵה אַמָּה. מְקוֹם דְּרִיסַת רַגְלֵי יִשְׂרָאֵל וְהוּא הַנִּקְרָא עֶזְרַת יִשְׂרָאֵל אַחַת עֶשְׂרֵה אַמָּה:

    כסף משנה

    אורך העזרה מן המזרח למערב קפ"ז וזהו חשבונן וכו' עד מקום דריסת רגלי ישראל והוא הנקרא עזרת ישראל י"א אמה. בפ"ה דמדות (משנה א'):

13. הלכה י״ג

    וְרֹחַב הָעֲזָרָה מִן הַצָּפוֹן לַדָּרוֹם מֵאָה וּשְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ וְזֶהוּ חֶשְׁבּוֹנָן. מִכֹּתֶל צְפוֹנִי עַד בֵּית הַמִּטְבָּחַיִם שְׁמוֹנֶה אַמּוֹת. בֵּית הַמִּטְבָּחַיִם י"ב אַמּוֹת וּמֶחֱצָה. וְשָׁם תּוֹלִין וּמַפְשִׁיטִין אֶת הַקָּדָשִׁים בְּצִדּוֹ:

    כסף משנה

    ומ"ש ורוחב העזרה מן הצפון לדרום קל"ה וזהו חשבונן וכו'. שם מן הצפון לדרום קל"ה מן הכבש ולמזבח ס"ב מן המזבח לטבעות שמונה אמות מקום הטבעות כ"ד מן הטבעות לשלחנות ד' מן השלחנות לננסים ארבע מן הננסים לכותל העזרה ח' אמות והמותר בין הכבש לכותל ומקום הננסים ונראה מדברי רבינו שהח' אמות ששנינו עליהם מן הטבעות לשלחנות ארבע מן השלחנות ולננסים ארבע הם מקום השלחנות שח' שלחנות היו שם כדתנן בפרק ששי ממסכת שקלים והיו נתונות בח' אמות אלו. וה"פ מן הטבעות למחצית השלחנות ארבע ומחצית השלחנות לננסים ארבע וממה ששנינו והמותר בין הכבש לכותל ומקום הננסים מפרש רבינו דחציין דהיינו י"ב אמות וחצי לבין הכבש ולכותל וי"ב ומחצה למקום הננסים. ופירוש ננסים הם עמודים קצרים ואנקליות של ברזל קבועים בהם שבהם תולין ומפשיטין כמו ששנינו בפ"ג דמדות (מ"ה):

14. הלכה י״ד

    מְקוֹם הַשֻּׁלְחָנוֹת שְׁמוֹנֶה אַמּוֹת וּבוֹ שֻׁלְחָנוֹת שֶׁל שַׁיִשׁ שֶׁמַּנִּיחִין עֲלֵיהֶן הַנְּתָחִים וּמְדִיחִין אֶת הַבָּשָׂר לְבַשְּׁלוֹ. וּשְׁמוֹנָה שֻׁלְחָנוֹת הָיוּ. וּבְצַד מְקוֹם הַשֻּׁלְחָנוֹת מְקוֹם הַטַּבָּעוֹת כ"ד אַמָּה. וְשָׁם שׁוֹחֲטִין אֶת הַקָּדָשִׁים:

15. הלכה ט״ו

    וּבֵין מְקוֹם הַטַּבָּעוֹת וְהַמִּזְבֵּחַ שְׁמוֹנֶה אַמּוֹת וְהַמִּזְבֵּחַ ל"ב. וְהַכֶּבֶשׁ שְׁלֹשִׁים. וּבֵין הַכֶּבֶשׁ וּלְכֹתֶל דְּרוֹמִי י"ב אַמָּה וּמֶחֱצָה. מִכֹּתֶל צְפוֹנִי שֶׁל עֲזָרָה עַד כֹּתֶל הַמִּזְבֵּחַ שֶׁהוּא רֹחַב שִׁשִּׁים וּמֶחֱצָה. וּכְנֶגְדוֹ מִכֹּתֶל הָאוּלָם עַד כֹּתֶל מִזְרָחִי שֶׁל עֲזָרָה שֶׁהוּא אֹרֶךְ שֵׁשׁ וְשִׁבְעִים:

    כסף משנה

    מכותל צפוני של עזרה עד כותל המזבח וכו' עד והוא המקום ששוחטין בו קדשי הקדשים. פלוגתא דתנאי בפרק ב' דזבחים (דף כ') ופסק כרבי דאמר הכי:

16. הלכה ט״ז

    כָּל הַמְרֻבָּע הַזֶּה הוּא הַנִּקְרָא צָפוֹן הוּא הַמָּקוֹם שֶׁשּׁוֹחֲטִין בּוֹ קָדְשֵׁי קָדָשִׁים:

17. הלכה י״ז

    שְׁמוֹנֶה לְשָׁכוֹת הָיוּ בְּעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל. שָׁלֹשׁ בַּצָּפוֹן. וְשָׁלֹשׁ בַּדָּרוֹם. שֶׁבַּדָּרוֹם לִשְׁכַּת הַמֶּלַח. לִשְׁכַּת הַפַּרְוָה. לִשְׁכַּת הַמְּדִיחִין. לִשְׁכַּת הַמֶּלַח שָׁם נוֹתְנִין מֶלַח לַקָּרְבָּן. לִשְׁכַּת הַפַּרְוָה שָׁם מוֹלְחִין עוֹרוֹת הַקָּדָשִׁים. וְעַל גַּגָּהּ הָיְתָה בֵּית טְבִילָה לְכֹהֵן גָּדוֹל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. לִשְׁכַּת הַמְּדִיחִין שָׁם הָיוּ מְדִיחִין קִרְבֵי הַקָּדָשִׁים וּמִשָּׁם מְסִבָּה עוֹלָה לְגַג בֵּית הַפַּרְוָה. וְהַשָּׁלֹשׁ שֶׁבִּצְפוֹן לִשְׁכַּת הַגָּזִית. לִשְׁכַּת הַגּוּלָה. לִשְׁכַּת הָעֵץ. לִשְׁכַּת הַגָּזִית שֶׁבָּהּ סַנְהֶדְרִי גְּדוֹלָה יוֹשֶׁבֶת. וְחֶצְיָהּ הָיָה קֹדֶשׁ וְחֶצְיָהּ הָיָה חֹל. וְלָהּ שְׁנֵי פְּתָחִים אֶחָד לַקֹּדֶשׁ וְאֶחָד לְחל וּבַחֵצִי שֶׁל חֹל הָיוּ הַסַּנְהֶדְרִין יוֹשְׁבִין. לִשְׁכַּת הַגּוּלָה שָׁם הָיְתָה בּוֹר שֶׁמְּמַלְּאִין מִמֶּנּוּ בַּגּוּלָה וּמִשָּׁם מְסַפְּקִין מַיִם לְכָל הָעֲזָרָה. וְלִשְׁכַּת הָעֵץ הָיְתָה אֲחוֹרֵי שְׁתֵּיהֶן וְהִיא הָיְתָה לִשְׁכַּת כֹּהֵן גָּדוֹל וְהִיא הַנִּקְרֵאת לִשְׁכַּת פַּרְהֶדְרִין. וְגַג שְׁלָשְׁתָּן שָׁוֶה. וּשְׁתֵּי לְשָׁכוֹת אֲחֵרוֹת הָיוּ שָׁם בְּעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל. אַחַת מִימִין שַׁעַר מִזְרָחִי וְהוּא לִשְׁכַּת פִּינְחָס הַמַּלְבִּישׁ. וְאֶחָד מִשְּׂמֹאלוֹ וְהוּא לִשְׁכַּת עוֹשֶׂה חֲבִיתִין:

    כסף משנה (3)

    שמונה לשכות היו בעזרת ישראל וכו' עד וגג שלשתן שוה. בפרק חמישי דמדות (משנה ג').

    ומה שכתב וחציה היה קדש וחציה היה חול וכו' עד היו הסנהדרין יושבין. בפרק שני דיומא (דף כ"ה).

    ומ"ש ושתי לשכות אחרות היו שם בעזרת ישראל וכו'. פרק קמא דמדות (משנה ד') ופרק קמא דיומא (דף י"ט):

עוד: ספר עבודה · משנה תורה – כל הספרים · רמב״ם יומי