משנה זבחים פרק ח׳ משנה י׳

מסכת זבחים, סדר קדשים · כל הפרק עם ברטנורא

הַנִּתָּנִין מַתָּנָה אַחַת שֶׁנִּתְעָרְבוּ בַנִּתָּנִין בְּמַתָּנָה אַחַת, יִנָּתְנוּ מַתָּנָה אֶחָת. מַתַּן אַרְבַּע בְּמַתַּן אַרְבַּע, יִנָּתְנוּ בְּמַתַּן אַרְבַּע. מַתַּן אַרְבַּע בְּמַתָּנָה אַחַת, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, יִנָּתְנוּ בְמַתַּן אַרְבַּע. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, יִנָּתְנוּ בְמַתָּנָה אֶחָת. אָמַר לוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, וַהֲרֵי הוּא עוֹבֵר עַל בַּל תִּגְרַע. אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, וַהֲרֵי הוּא עוֹבֵר עַל בַּל תּוֹסִיף. אָמַר לוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, לֹא נֶאֱמַר בַּל תּוֹסִיף אֶלָּא כְשֶׁהוּא בְעַצְמוֹ. אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, לֹא נֶאֱמַר בַּל תִּגְרַע אֶלָּא כְשֶׁהוּא בְעַצְמוֹ. וְעוֹד אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, כְּשֶׁנָּתַתָּ, עָבַרְתָּ עַל בַּל תּוֹסִיף וְעָשִׂיתָ מַעֲשֶׂה בְיָדֶךָ. וּכְשֶׁלֹּא נָתַתָּ, עָבַרְתָּ עַל בַּל תִּגְרַע וְלֹא עָשִׂיתָ מַעֲשֶׂה בְיָדֶךָ:

ר׳ עובדיה מברטנורא

הנתנין במתנה אחת. בגמרא מפרש כגון כוס דם בכור שנתערב בכוס דם מעשר:

ינתנו מתנה אחת. מכל כוס וכוס יתן מתנה אחת מכוס זה ומתנה אחת מכוס זה:

מתן ארבע במתן ארבע. כגון דם עולה בדם שלמים או בדם אשם, ששניהם טעונים שתי מתנות שהן ארבע ושניהם תחתונים:

מתן ארבע במתן אחד. כגון עולה בבכור ששניהם תחתונים:

רא״א ינתנו במתן ארבע. ורואה אני את מתנות היתירות הניתנות מדם הבכור כאילו הם מים. ואין זה בל תוסיף:

במתנה אחת. שלא יעבור על בל תוסיף. וידי עולה יצא, דכל הנתנים על מזבח החיצון שנתנן במתנה אחת כיפר:

ולא עשית מעשה בידך. ואינו דומה עושה מעשה, ליושב ואינו עושה ואיסור בא מאיליו. והלכה כרבי יהושע:

עוד מפרשים על משנה זבחים פרק ח׳ משנה י׳

פירוש המשניות לרמב״ם

הניתנין מתנה אחת שנתערבו בניתנין מתנה אחת כו': כבר נתבאר שהחטאת לבדה היא צריכה מתן ארבע והבכור ומעשר ופסח מתנה אחת ובזה הוא המחלוקת בין שניהם ג"כ בעירוב מתן ארבע במתן שתים או שתים במתן אחת: ומה שאמר לא עשית בידך ר"ל שלא השלים מתן ארבע שהמניעה מלעשות שום דבר אינו מעשה:

תוספות יום טוב

הנתנין מתנה אחת וכו'. כתב הר"ב בגמרא מפרש כגון כוס דם בכור שנתערב בכוס כו' משום דרמינן מדתנן ברפ"ט דמסכת פרה צלוחית שנפלה לתוכה מים כל שהוא. רא"א יזה שתי הזאות מפרש רב אשי דס"ל אין בילה וכמ"ש שם בס"ד. ואי אמרת מתניתין בבלול. היאך קאמר רבי אליעזר ינתנו מתנה אחת. [דמשמע ולא יותר. תוספות]. דלמא מהאי קא יהיב ומהאי לא קא יהיב. ומסיק רבא [דף פ"א] בבלול לא פליגי כי פליגי בכוסות. ואמתניתין דלעיל נמי קאי. כדאמרינן בהדיא בסוף השיטה מסקנא בכוסות פליגי. וקאי אמתניתין דלעיל. נתנין למטה בנתנין למעלה. ועוד א"א לפרש אלא כמסקנא דהא בהדיא פירש הר"ב לעיל ביחזור ויתן למטה שתעלה לתחלת עולה ולמאי דאמרן אין בילה. היכי אמרת דתעלה לחטאת ולעולה. דלמא דמי עולה יהיב למעלה ודמי חטאת למטה. וה"ל להר"ב לפרש זה. לעיל. ועוד יש תפיסה עליו דבמתניתין ז' בדם הפסולין. לא ה"ל ג"כ לסתום. אלא לפרש. דאע"ג דלא אמרינן עלה בגמרא ולא מידי היינו טעמא כדמסקי התוספות סוף דף פ' דמההיא לא קשיא דסתמא קתני דמכשיר. ולא פירש כמה יתן. ואיכא לפרושי כשיש רוב דמים כשרים ויתן כשיעור הפסול ועוד. דממ"נ מהכשר יהיב. משא"כ בנתנין למטה כו'. בעינן לאכשורי למעלה ולמטה. וזה א"א. ולפיכך ה"ל להר"ב לפרש שם כגון דדמים הכשרים מרובים ויהיב שיעור הפסול ועוד. אלא העיקר דנטר לה עד הכא ואכולהו תערובות דפליג בה ר"א מהדר וקאי למימר דבכוסות פליגי. ודם הפסולים נמי בכלל. ואע"פ שאין דם הכשר מרובה. ואע"פ שה"ל לבאר דאכולהו קאי י"ל דבזה סמך על המובן:

ינתנו במתנה אחת. פירש הר"ב דכל הניתנין וכו' כדתנן ברפ"ד:

א"ל ר"א והרי הוא עובר על בל תגרע. לא ס"ד דר"א שיקשה לו רבי יהושע מבל תוסיף משום דרואה אני כאילו הוא מים. ור"א שהשיבו לפי דבריו של ר' יהושע השיבו דלית ליה טעמא דרואה אני (לשם) [שהם] מים. תוספות:

א"ל ר"י והרי הוא עובר על בל תוסיף. וא"ת וליתי עשה ולידחי לאו דבל תוסיף. כדמפרשינן בכמה דוכתי דקי"ל דאתי עשה ודחי לא תעשה וי"ל דהכא על ידי פשיעה הוא בא והיה יכול להתקיים בלא דחיית הלאו. תוספות סוף עירובין דף ק':

א"ל ר"א לא נאמר בל תוסיף אלא כשהוא בעצמו. פירש כשהדבר עומד בעצמו ולא כשיש בו דבר אחר. וא"ת וכי לא ס"ד דר"א שר"י ישיבהו כך ג"כ על בל תגרע. ונ"ל שלזה נתכונו התוספות בפ"ג דר"ה דף כ"ח שכתבו לא נאמר בל תוסיף אלא כשהוא בעצמו. והלכך טוב שלא יגרע המצוה. ע"כ. כלומר דסברת ר"א דאע"ג דבל תגרע נמי אינו אלא כשהוא בעצמו. כיון שגם בל תוסיף אינו אלא כשהוא בעצמו טוב לנו שלא יגרע המצוה. ור"י השיבו לא נאמר בל תגרע אלא כשהוא בעצמו. פירשו התוספות והלכך כיון דיוצא באחד למה נזקיקנו למתן ארבע. ועוד טפי עדיף באחת מארבע. כמו שמפרש ע"כ:

תפארת ישראל – יכין

שנתערבו בנתנין במתנה אחת כגון דם בכור בדם מעשר:

ינתנו מתנה אחת בכה"ג גם רבנן דלעיל [מ"ו] מודו דאין דם מבטל דם, דעולין אין מבטלין זא"ז:

מתן ארבע במתן ארבע כגון דם עולה, אשם, תודה, שלמים, דכולן נתנין למטה בב' שהן ד', ונתערב ב' מהן זב"ז אבל בנתערב א' מהן עם דם חטאת שניתן למעלה, הרי ישפך לאמה [כמ"ט]:

רבי אליעזר אומר ינתנו במתן ארבע ויוצא ידי שניהן, דרואה אני מתנות היתרים לבכור כאילו הם מים:

רבי יהושע אומר ינתנו במתנה אחת ואפ"ה יצא ידי עולה שחייב, דכל דם [אפילו של חטאת] שנתן ממנו רק מתנה א' כיפר רק שאסור להקריב או לאכול ממנו:

אמר לו רבי אליעזר והרי הוא עובר על בל תגרע לעניין דם עולה:

והרי הוא עובר על בל תוסיף לעניין דם בכור, דמדפשע אין עשה דדם עולה דוחה הבל תוסיף [תוס' עירובין ד"ק ע"א]. ולפעד"נ דמדינא במתן א', הו"ל כאפשר לקיים שניהן, ובכה"ג אין עשה דוחה ל"ת [כשבת דקל"ג א']:

אמר לו רבי אליעזר לא נאמר בל תוסיף אלא כשהוא בעצמו כשהדם לא נתערב אז ראוי שלא יגרע המצוה:

אמר לו רבי יהושע לא נאמר בל תגרע אלא כשהוא בעצמו ומדכבר יצא בזריקה א' ליכא בל תגרע:

ולא עשית מעשה בידך ואינו דומה עושה איסור בידים למי שנעשה איסור על ידו ממילא:

מלאכת שלמה

הניתנין מתנה אחת וכו'. פ' המוצא תפילין (עירובין דף ק'.) ובפ' ראוהו ב"ד (ראש השנה דף כ"ח.) ובירושלמי ס"פ המוצא תפילין ובפ' אלו עוברין:

מתן ד' במתנה אחת. היינו שתים שהן ד' כגון עולה או שלמים דלמטה דאי ד' ממש כגון חטאת אמאי ניתן מתנה אחת לר' יהושע הא רבנן סברי ישפך לאמה לפי שזה למטה וזה למעלה. תוס' ז"ל. אלא כשהוא עצמו. אבל עכשיו דאגב זריקת הדם של מתן ד' הוא נזרק הוי לשם מים וליכא משום בל תוסיף:

לא נאמר בל תגרע אלא כשהוא עצמו. אבל כשהוא מעורב לא:

א"ל ר"א כו'. וראיתי שמחק ה"ר יהוסף ז"ל שלש מלות לו השנויות במשנה אמר לו ר' אליעזר אמר לו ר' יהושע אמר לו ר' אליעזר על פי רוב הספרים אמנם אמר לו ר' יהושע האחרון לא מחקה וכתב כן מצאתי בכל הספרים דגרסינן הכא לו ע"כ:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה זבחים פרק ח׳ משנה י׳?

משנה זבחים פרק ח׳ משנה י׳ פותחת במילים ״הנתנין מתנה אחת שנתערבו בנתנין במתנה אחת ינתנו״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה זבחים פרק ח׳ משנה י׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־7 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת זבחים פרק ח׳?

בפרק ח׳ של מסכת זבחים יש 12 משניות, וזו המשנה ה־10 בו.

עוד: מסכת זבחים · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Zevachim – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Zevachim – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Zevachim – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Zevachim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Zevachim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Zevachim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)