משנה זבחים פרק י״א משנה א׳

מסכת זבחים, סדר קדשים · כל הפרק עם ברטנורא

דַּם חַטָּאת שֶׁנִּתַּז עַל הַבֶּגֶד, הֲרֵי זֶה טָעוּן כִּבּוּס. אַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַכָּתוּב מְדַבֵּר אֶלָּא בַנֶּאֱכָלוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ו), בְּמָקוֹם קָדֹשׁ תֵּאָכֵל, אֶחָד הַנֶּאֱכֶלֶת וְאֶחָד הַפְּנִימִית טְעוּנוֹת כִּבּוּס, שֶׁנֶּאֱמַר (שם), תּוֹרַת הַחַטָּאת, תּוֹרָה אַחַת לְכָל הַחַטָּאוֹת:

ר׳ עובדיה מברטנורא

דם חטאת. טעון כבוס. כדכתיב (ויקרא ז׳) ואשר יזה מדמה וגו׳ תכבס במקום קדוש:

שנאמר במקום קדוש תאכל. ובההוא ענינא כתיב:

ואחד הפנימית. שדמן טעון הזיה בפנים שאינן נאכלות:

שנאמר תורת החטאת. ברישא דההוא ענינא כתיב:

תורה אחת לכל החטאות. ודוקא חטאת בהמה. אבל דם חטאת העוף אינו טעון כבוס, דבההוא ענינא תשחט החטאת כתיב, פרט לחטאת העוף שאינה נשחטת:

עוד מפרשים על משנה זבחים פרק י״א משנה א׳

פירוש המשניות לרמב״ם

דם חטאת שנתן על הבגד הרי זה טעון כבוס כו': אמר רחמנא בחטאת הנאכלת ואשר יזה מדמה על הבגד וגו' ואמר עוד בה תשחט החטאת ואמרו בנשחטה הכתוב מדבר להוציא חטאת העוף שאין בה דין הכבוס:

תוספות יום טוב

תורה אחת לכל החטאות. כתב הר"ב ודוקא חטאת בהמה. אבל דם חטאת העוף כו' תשחט החטאת כתיב וכו'. ואע"ג דנשרפים נמי אמעוט מתאכל ורבתה תורה. הא איכא מיעוטא זאת ומרבה אני הנשרפת דדמיא לנאכלת. שכן היא בהמה [ושחיטה] כמותה ובצפון וכלי קרן ואצבע וחודה ואישים כמותה ומוציא אני עוף דלא דמיא לה אלא בחוץ ובאכילה. גמרא:

תפארת ישראל – יכין

הרי זה טעון כבוס שנאמר ואשר יזה מדמה וגו' תכבס במקום קדוש:

אף על פי שאין הכתוב מדבר אלא בנאכלות ר"ל בחטאות חצונות, שהן נאכלות:

במקום קדוש תאכל בענייני דכיבוס כתיב:

תורה אחת לכל החטאות מיהו מדכתיב מיעוטא זאת תורת וגו', ממעטינן דם חטאת עוף שא"צ כבוס, מדכתיב בהך עניינא תשחט, והרי עוף נמלק. [ואי"ל הרי כתיב נמי התם תאכל, והרי פנימית נשרפת, וא"כ מה חזית לומר דתאכל לאו דוקא ותשחט דוקא אימא איפכא. י"ל דמסתבר למעוטי עוף דלא דמי לחטאת חצונה, לענין שחיטה, וצפון, וקבלת דם בכלי, ומתן קרן, ואצבע, וחוד הזוית, ואישים, ולא דמי אהדדי רק לעניין שדמה ניתן בחוץ ושנאכל]:

מלאכת שלמה

דם חטאת שניתז על הבגד וכו'. עד סוף הפרק. פ"ח דהלכות מעשה הקרבנות. וכתב ה"ר יהוסף ז"ל שניתז ס"א שניתן וכן בכל הפרק במקום ניתז גרסינן ניתן ע"כ:

הרי זה טעון כבוס. והכבוס בעזרה כדתנן בסמוך הכבוס במקום קדוש ופריך בגמרא אמתניתין דהא אמר ר"נ אמר רבה בר אבוה דם חטאת בעי כבוס בז' סמנים וחד מינייהו מי רגלים ואנן תנינן גבי פטום הקטרת דאין מכניסין מי רגלים למקדש וקיימא לן כרב נחמן וא"כ היכי מעיילינן מי רגלים לעזרה לצורך דם חטאת ומסיק דמיבלע להו ברוק דאמר ר"ל רוק תפל צריך שיהא עם כל אחד ואחד. ותוס' ז"ל כתבו דלאו אמתניתין פריך דמתניתין איכא לאוקומה בבגדי הדיוט שיכול להעביר ולכבס על ידי צפון אלא אר"ל דוקא פריך דמיירי בבגדי כהונה דקאמר מעיל שניתז עליו דם חטאת ויצא חוץ ונטמא מכניסו בפחות משלש על שלש ומכבסו משום שנאמר לא יקרע וטעמא משום דההוא מעיל אינו יכול לכרסו ע"י צפון משום דאמרינן במסכת נדה דצפון אפילו צבעא נמי מעביר ע"כ:

אחד הנאכלת ואחד הפנימית. בגמרא פריך למאי דמשני רבה לפרכא דפרכינן דפנימיות נימעטו ממיעוטא דזאת ושני רבה לא מצינן למימר הכי דעיקר קרא בניזאות מיירי דהיינו פנימיות דכתיב בהו אשר יזה אבל חיצונות אין כתוב בהן הזאה וחצונות הוא דאיתרבו מתורת ופרכינן עליה דהא תנא אע"פ שאין הכתוב מדבר אלא בנאכלות קאמר ומשני ה"ק אע"פ שיש דברים בענין שאינו מדבר אלא בנאכלות ומאי ניהו מריקה ושטיפה דההוא דוקא נאכלות דסמיך ליה כל זכר בכהנים יאכל אותה מיהו לענין כבוס הפנימיות עיקר דאשר יזה כתיב בהו וחיצונות מזאת תורת החטאת ופרכינן אי הכי אחד הנאכלות ואחד הפנימיות אחד הפנימיות ואחד הנאכלות מיבעי ליה ומשני תני אחד הפנימיות ואחד הנאכלות. ופירשו תוס' ז"ל שהפשוט יותר יש לו להזכיר תחלה והאריכו בזה וכתבתי קצת ממנו בספ"ק דסוכה. ועיין בספר קרבן אהרן פ' צו ראש פרשה ג' שבפרשת חטאת. ורבינו עובדיה ז"ל נקט לפרושי כתירוץ ראשון דבגמרא כפשטא דמתניתין דבנאכלות הכתוב מדבר כמשמעו ופרכי' ואי תורה אחת לכל החטאות אפילו חטאת העוף נמי אע"ג דתשחט כתיב ומשנינן הא מיעט רחמנא זאת ומקשינן ומה ראית לרבויי פנימיות מתורת ולמעט חטאת העוף מזאת ומשנינן מסתברא דפנימיות אית לן לרבויי שכן בהמה כמותה ושחיטה כמותה שחיטת צפון וקבלת צפון כלי וקרן ואצבע וחודה ואשים והני נפישן לאפוקי חטאת העוף דלא דמיא לחטאת החיצונה אלא בתרתי דהיינו חוץ כמותה ואכילה כמותה:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה זבחים פרק י״א משנה א׳?

משנה זבחים פרק י״א משנה א׳ פותחת במילים ״דם חטאת שנתז על הבגד הרי זה טעון״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה זבחים פרק י״א משנה א׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־5 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת זבחים פרק י״א?

בפרק י״א של מסכת זבחים יש 8 משניות, וזו המשנה ה־1 בו.

עוד: מסכת זבחים · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Zevachim – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Zevachim – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Zevachim – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Zevachim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Zevachim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Zevachim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)