דלג לתוכן הראשי
כוונות

משנה זבחים פרק י׳ משנה ז׳

מסכת זבחים, סדר קדשים · כל הפרק עם ברטנורא

וּבְכֻלָּם, הַכֹּהֲנִים רַשָּׁאִין לְשַׁנּוֹת בַּאֲכִילָתָן, לְאָכְלָן צְלוּיִים, שְׁלוּקִים, וּמְבֻשָּׁלִים, וְלָתֵת לְתוֹכָן תִּבְלֵי חֻלִּין וְתִבְלֵי תְרוּמָה, דִּבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, לֹא יִתֵּן לְתוֹכָן תִּבְלֵי תְרוּמָה, שֶׁלֹּא יָבִיא אֶת הַתְּרוּמָה לִידֵי פְסוּל:

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא

ר׳ עובדיה מברטנורא

ובכולן. בכל הנאכלים:

רשאים הכהנים לשנות באכילתן. כגון לאכלן צלויין מבושלין ושלוקין. דבמתנות כהונה כתיב (שם י״ח) לך נתתים למשחה, לגדולה, כדרך שהמלכים אוכלים צלי שלוק ומבושל ובמטעמים ותבלין:

שלא יביא את התרומה לידי פסול. לפי שהתבלין שבלעו טעם הקדשים אם יבואו לידי נותר הרי הן באזהרה משום טעם הקדשים שבלוע בהן:

עוד מפרשים על משנה זבחים פרק י׳ משנה ז׳

פירוש המשניות לרמב״ם

ובכולם הכהנים רשאין לשנות באכילתן לאכלן כו': אמר רחמנא בדברים שהכהן אוכל למשחה אמר למשחה לגדולה כדרך שהמלכים אוכלין ר"ל מטעמים ומאכלים בתבלין וכיוצא בהן והלכה כרבי מאיר:

תוספות יום טוב

רשאין לשנות באכילתן. נ"ל דהא אתא לאשמועינן דרשאי לשנות שאם צלאו יכול להוסיף עליו בתבלין וכן אם בשלו יכול אח"כ לשלקו או לצלאו. דאלת"ה הא תנינא לה חדא זמנא בפרק איזהו מקומן. וגם לישנא דיכול לשנות דייקו הכי שפיר טפי. ולשון התוספתא. וכולן רשאין הכהנים לשנות באכילתן מנחות ללותתן ולהוציא שמנן ולתת לתוכן תבלין כו':

שלוקין. פירשו הר"ב במשנה ו' פ"ב דפסחים:

דברי ר"ש. וכבר פסק הר"ב דאין הלכה כמותו במשנה ג' פ"ח. ועוד שנוייה פלוגתא כיוצא בזה בתבלי תרומה במסכת שביעית פ"ח משנה ז'. וגם שם כתב דאין הלכה כר"ש. [*ושם בירושל' מייתי כדון הלכה כר"מ דתמן. דהוא רבנן דהכא]:

שלא יביא את התרומה לידי פסול. פירש הר"ב לפי שהתבלין כו' אם יבואו לידי נותר הרי הן באזהרה כו'. לא ידעתי למה דקדק לכתוב באזהרה. דלמעטו מכרת דנותר. א"א לומר כן. שלא מצינו מחלוקת בטעם כעיקר אלא בחולין בתוספות בפ' גיד הנשה (חולין דף צ"ט) אבל בקדשים [ודאי] טעם כעיקר כדאיתא התם בגמרא וכ"ש שכבר דקדקתי מלשון הר"ב ברפ"ג דפסחים דאפילו בחולין סובר טעם כעיקר לחייבו כרת מלבד בחמץ:

תפארת ישראל – יכין

ובכולם בכל הקרבנות הנאכלין:

הכהנים רשאין לשנות באכילתן דהיינו לאכלן וכו':

לאכלן צלויים שלוקים מבושל מאד עד שנימוח [כר"ב פסחים פ"ב מ"ו]:

ולתת לתוכן תבלי חולין דסד"א דאסור לאכול קדשי שמים דרך הנאה ותענוג, דמצות לאו ליהנות נתנו:

שלא יביא את התרומה לידי פסול דאם יבוא אח"כ לידי נותר, יאסרו גם התבלין מדבולעים טעם הקדשים:

מלאכת שלמה

ובכולן הכהנים וכו'. פ' התערובות דף ע"ו. ותוס' פ' הקומץ רבא דף כ"א ודפ' התודה דף פ' ודר"פ הזרוע ושם דף קל"ב. ובירושלמי דשביעית פ"ח. והקשו תוס' ז"ל שם פ' הזרוע וז"ל מתנות כהונה אין נאכלות אלא צלי ובחרדל וא"ת הא תנן בפ' כל התדיר ובכלן הכהנים רשאין לשנות באכילתן ותרצו ונראה דודאי כמו שטוב לו ונהנה יותר מצי אכיל להו אבל אדם שטוב לו צלי כשלוק ומבושל יאכל צלי שהוא דרך גדולה יותר ע"כ וה"ר יהוסף ז"ל תירץ ונ"ל דודאי מי שאין לו אלא כדי תבשיל אחד צריך לאכלו צלי דוקא כדרך המלכים אבל מי שיש לו הרבה מתנות אם לא יעשה מהם אלא מין אחד אין זה דרך המלכים אך דרך המלכים לאכול מינין הרבה וע"ז תנא הכא ובכולן רשאין הכהנים לשנות באכילתן וכו' ע"כ. וראיתי במשניות מוגהות דגרסי כל הך בבא דובכלן קודם בבא דכשם שהם קודמין דתנן לעיל וכן ג"כ הגיה ה"ר יהוסף ז"ל:

לאכלן צלויין וכו'. דכתיב למשחה ומתרגמינן לרבו לשון גדולה. ומצאתי במרדכי פ' ערבי פסחים דקדשים נאכלין ג"כ על השבע כמו פסח משום דכתיב בהו למשחה כדרך שהמלכים אוכלים דהיינו על השבע ע"כ וכתבתיו יותר בארך שם פרק ע"פ סוף סימן ו':

צלויין שלוקים ומבושלין. אע"ג דקתני שלוקים והדר מבושלים מ"מ שליקה הוי טפי כדמוכח בפ' כל הבשר גבי כבד דקאמר שלוקה אוסרת ונאסרת תוס' ז"ל:

צלויין. כתב ה"ר יהוסף ז"ל אין להקשות למה תנן צלויין כו' שכן דרך המשנה וכן בסמוך תנן תבלי חולין ע"כ:

שלא יביא את התרומה לידי פסול. ור"ש לא חייש להאי טעמא וכן לעיל במתניתין דבפ' התערובות לא חש כדכתבינן התם וכן בכמה דוכתי במשנה רמזנום בפ"ח דשביעית סימן ז' ובכולהו לית הלכתא כותיה. וביד פ' עשירי דהלכות מעשה הקרבנות סימן י':

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה זבחים פרק י׳ משנה ז׳?

משנה זבחים פרק י׳ משנה ז׳ פותחת במילים ״ובכלם הכהנים רשאין לשנות באכילתן לאכלן צלויים שלוקים״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה זבחים פרק י׳ משנה ז׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־3 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת זבחים פרק י׳?

בפרק י׳ של מסכת זבחים יש 8 משניות, וזו המשנה ה־7 בו.

עוד: מסכת זבחים · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

  • נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Zevachim – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Zevachim – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Zevachim – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Zevachim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Zevachim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Zevachim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)