משנה יומא פרק ו׳ משנה ה׳
מסכת יומא, סדר מועד · כל הפרק עם ברטנורא
עַל כָּל סֻכָּה וְסֻכָּה אוֹמְרִים לוֹ, הֲרֵי מָזוֹן וַהֲרֵי מַיִם. וּמְלַוִּין אוֹתוֹ מִסֻּכָּה לְסֻכָּה, חוּץ מֵאַחֲרוֹנָה שֶׁבָּהֶן, שֶׁאֵינוֹ מַגִּיעַ עִמּוֹ לַצּוּק, אֶלָּא עוֹמֵד מֵרָחוֹק וְרוֹאֶה אֶת מַעֲשָׂיו:
פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא
ר׳ עובדיה מברטנורא
הרי מזון והרי מים. לא היו אומרים לו כך אלא כדי שייטב לבו, שמי שיש לו פת בסלו אינו רעב כמי שאין לו פת בסלו, אבל מעולם לא הוצרך אדם לכך:
ומלוין אותו מסוכה לסוכה. שמירושלים ועד סוכה ראשונה מיל ועשר סוכות ובין כל סוכה וסוכה מיל הרי מירושלים עד סוכה אחרונה עשר מילין. נשאר מסוכה אחרונה לצוק ב׳ מילין, מלוין אותו מיל כמדת תחום שבת ועומדים מרחוק ורואין את מעשיו:
עוד מפרשים על משנה יומא פרק ו׳ משנה ה׳
פירוש המשניות לרמב״ם
על כל סוכה וסוכה אומרים לו הרי מזון והרי מים כו': כבר ידעת כי בין כל סוכה וסוכה תחום שבת על כן היה אפשר להם ללותו מסוכה לסוכה הסמוכה לה והסוכה האחרונה שבינה ובין הצוק שני מילין וא"א להלך אלא מיל שהוא תחום שבת ולפיכך עומד מרחוק:
תוספות יום טוב
אלא עומד מרחוק כו'. לא היו עושין סוכה אחת עשרה שא"כ לא היה מקרי ארץ גזירה כיון שמן הסוכה רשאין לילך עד לשם בו ביום. כך נ"ל:
תפארת ישראל – יכין
על כל סוכה וסוכה אומרים לו הרי מזון והרי מים דבנחלש מותר לאכול. מיהו מעולם לא נצרך לכך:
ומלוין אותו מסוכה לסוכה שהיה רק מיל:
חוץ מאחרונה שבהן שהיה ב' מיל מהצוק. ולא עשו י"א סוכות, דא"כ לא נקרא ארץ גזירה, מדהיה יכול כל אדם לילך לשם ביו"כ:
תפארת ישראל – בועז
[כך כ' הרמב"ם פ"ג מיו"כ דבנחלש מותר לאכול. וק"ל ואמאי הרי שילוח אחר שנזרק הדם אינו מעכב [כיומא ס"ה א'] א"כ לא יאכל ולא ישלחו, דהאיך ידחה עשה דשלוח ל"ת דכרת דאכילה. ותו ק' אם נחלש הרי אפשר לשלחו ע"י אחר, דוגמת חלה משלחו [כיומא ס"ו ב']. ודוחק לומר דהכא בנסתכן מחמת הלוכו משכבר מיירי, דזה פשיטא. וגם מה אומרים לו שייך הכא. אלא נ"ל דאע"ג דשילוח גופיה, או שיהיה הוא משלח תרוויי' לא מעכבי, היינו בא"א כלל אבל באפשר שישלח הוא עצמו, בפירוש רבתה תורה עתי אפי' בשבת אפי' בטומאה דנכנס בטומאה לעזרה [שם] אף שהוא ג"כ בכרת, והרי אפשר ע"י אחר. א"כ ה"ה נמי עתי בצריך לאכול דמותר, דמ"ש הא מהא, הרי כולן בכרת ומותרין. ואילה"ק א"כ מצאנו דעשה דוחה ל"ת שיש בה כרת, והרי אמרי' ביבמות [ד"ג ב'] דל"ת ביבמה שיש בה כרת לא דחי. נ"ל דכל שאמרה תורה בפירוש שיעשה כן, כי הכא שאמרה תורה עתי אפי' בשבת וכו', לא מקרי עשה דוחה ל"ת, תדע, דאל"כ הרי אשכחנן יותר ממאתים עשה שדוחין ל"ת במקדש, שמקריבין תמידין בשבת שהוא בסקילה וכרת. וכ"כ יבום גופיה עשה דוחה ל"ת שבכרת. אלא ודאי כדאמרן. ועי' תוס' שם ד"ה ל"ת]:
מלאכת שלמה
הרי מזון והרי מים ירוש' ליפות כתו כדי שייטיב לבו אומרים לו כך למה שאין יצר הרע תאב אלא לדבר האסור כהדא ר' מנא סלק למבקרא לר' חנאי דהוה תשיש א"ל צהינא א"ל שתא שבקיה ונחת ליה בתר שעתא סלק לגביה א"ל מה עבדת לההיא להיותך א"ל כדי שרית לי אזלת לה:
חוץ מן האחרון שבהם וכו' גמ' ת"ר עשר סוכות ושנים עשר מילין היו דברי ר"מ ר' יהודה אומר ט' סוכות ועשרה מילין ר' יוסי אומר חמש סוכות ועשרה מילין וכל אחד מלוהו יותר ממיל או עד הסוכה ע"י עירוב א"ר יוסי סח לי אלעזר ברי בלשון שחוק על דברי אם ע"י עירוב יכולני לעשות אפי' שתי סוכות ועשרה מילין שיהו בני ירושלם מלוין אותו שני מילין ומסוכה ראשונה יצאו לקראתו שני מילין הרי ד' מילין שאתה יכול להרחיק הסוכה מירושלם וסוכה השניה לסוף ד' מילין של ראשונה ויהו מקצת בני הראשונה מערבין לצד השנייה ומקצת ערבו לצד ירושלם וכן בני השניה מקצתן ערבו לצד הראשונה לצאת לקראתו שני מילין ומקצתן ערבו לצד הצוק ללוותו שני מילין: ומתני' לא אתיא אלא לר"מ דהכי אמרי' בגמ' כמאן אזלא הא דתנן חוץ מן האחרון שבהן שאינו מגיע עמו לצוק אלא עומד מרחוק ורואה את מעשיו כמאן כר"מ דאילו לר' יהודה ור' יוסי אף האחרון מגיע לצוק ע"כ אלא דמתוס' ז"ל מוכח דאסוף ברייתא דלעיל קאי האי כמאן אזלא וגרסי' הא דתניא:
שאלות נפוצות
מה כתוב במשנה יומא פרק ו׳ משנה ה׳?
משנה יומא פרק ו׳ משנה ה׳ פותחת במילים ״על כל סכה וסכה אומרים לו הרי מזון״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין, תפארת ישראל – בועז ומלאכת שלמה.
מה מפרש הברטנורא על משנה יומא פרק ו׳ משנה ה׳?
פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־2 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.
כמה משניות יש במסכת יומא פרק ו׳?
בפרק ו׳ של מסכת יומא יש 8 משניות, וזו המשנה ה־5 בו.
עוד: מסכת יומא · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת
מקורות הנוסח של הפירושים
- נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Yoma – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Yoma – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Yoma – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Yoma – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Yoma – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תפארת ישראל – בועז: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Boaz on Mishnah Yoma – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Yoma – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)