דלג לתוכן הראשי
כוונות

משנה יומא פרק ו׳ משנה ד׳

מסכת יומא, סדר מועד · כל הפרק עם ברטנורא

וְכֶבֶשׁ עָשׂוּ לוֹ מִפְּנֵי הַבַּבְלִיִּים, שֶׁהָיוּ מְתַלְּשִׁים בִּשְׂעָרוֹ, וְאוֹמְרִים לוֹ, טֹל וָצֵא, טֹל וָצֵא. מִיַּקִּירֵי יְרוּשָׁלַיִם הָיוּ מְלַוִּין אוֹתוֹ עַד סֻכָּה הָרִאשׁוֹנָה. עֶשֶׂר סֻכּוֹת מִירוּשָׁלַיִם וְעַד צוּק, תִּשְׁעִים רִיס, שִׁבְעָה וּמֶחֱצָה לְכָל מִיל:

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא

ר׳ עובדיה מברטנורא

וכבש. כמין מעלה עשו, שהוא גבוה ויוצא דרך הכבש חוץ לעזרה וחוץ לעיר כדי שלא יוכלו הבבליים ליגע במשלח. לפי שהיו רגילין לתלשו בשערו ואומרים לו טול מהר וצא ואל תשהא עונותינו אצלנו עוד:

מיקירי ירושלים. מחשובי ירושלים:

עד סוכה ראשונה. סוכות עשו לו בדרך והולכין בני אדם לגור שם לפני יוה״כ שמלוין אותו מסוכה לסוכה:

תשעים ריס. היו מירושלים ועד הצוק. כל הר גבוה וזקוף קרוי צוק:

שבעה ומחצה. ריסין לכל מיל. אני שמעתי דרוס גרסינן בוי״ו. והם מאתים וס״ו פסיעות כחשבון רוס. נמצאו ז׳ ריסין ומחצה אלפים פסיעות פחות ה׳, קרוב למדת תחום שבת, וצ׳ ריס הם י״ב מיל:

עוד מפרשים על משנה יומא פרק ו׳ משנה ד׳

פירוש המשניות לרמב״ם

וכבש עשו לו מפני הבבליים שהיו מתלשים בשערו כו': מיקירי ירושלים היו מלוין אותו עד סוכה הראשונה כו': הריס שני חלקים מחמשה עשר מן המיל ובמיל שבעה ריסין ומחצה והיה מירושלים עד המקום ששמו צוק שנים עשר מילין והם תשעים ריסין והיה בין כל סוכה וסוכה מיל והוא אלפים אמה שהוא תחום שבת נשאר בין הסוכה האחרונה ובין הצוק שני מילין:

תוספות יום טוב

הבבליים לא בבליים היו אלא אלכסנדריים כו'. בגמרא. כמ"ש הר"ב בפי' משנה ז' פרק י"א דמנחות:

צוק עיין במשנה ו':

שבעה ומחצה לכל מיל. [כתב הר"ב] שהן י"ב מיל. וז"ל התוספות בפ"ב דב"ב דף כ"ג. פעמים נותן שיעור בריסין ופעמים במילין. ופעמים בפרסה ע"כ. ופי' הר"ב רו"ס פסיעות כו'. עיין משנה ד' פ"ד דעירובין. והא דתנן התם במשנה ח'. וכן ברפ"ה דנשכר לזויות. מסקי בתוספות דהכא דדוקא כשהולך מקרן דרומית מערבית של עולם למזרחית צפונית. אבל ההולך ממזרח העולם למערבו או מצפון לדרום אין נותנין לו זויות דאלת"ה הרי היה יכול לילך בכאן יותר מאלפים אמה כפי אלכסונן שהן ת"ת אמה תרי חומשיהן ע"כ וכבר כתבתי בזה שם רפ"ה:

תפארת ישראל – יכין

וכבש עשו לו כעין גשר גבוה יותר מקומת איש עשו לו בעזרה מעיו"כ שילך עליו, ולא יכלו ההמון ליגע בו:

מפני הבבליים בש"ס קאמר דאלכסנדריים היו ואעפ"כ כינה אותן בבליים על שהתנהגו א"ע כבבליים בני בלי דרך ארץ:

שהיו מתלשים בשערו ואומרים לו טול וצא טול וצא שימהר לבוא למדבר, ויראו שיתלבן הלשון זהורית שבפתח ההיכל, כסוף פרקן:

מיקירי ירושלם חשובי העיר:

היו מלוין אותו עד סוכה הראשונה סוכות עשו לו בדרך ובני אדם שם ללוותו מסוכה לסוכה:

עשר סוכות מירושלם ועד צוק הוא ההר הזקוף שמשם דחף השעיר:

שבעה ומחצה לכל מיל נמצא תשעים ריס. שנים עשר מיל והן כ"ד אלפים אמה, שהוא ב' פרסאות אשכנזיות, ולווהו מיל שמכל סוכה לסוכה, ולא זכיתי לידע מה קמ"ל תנא כמה ריס היה מן ירושלים עד צוק וכמה ריס יש בכל מיל, ואפשר משום דמדת ריס היה ידוע טפי לכל אדם ממדת מיל:

מלאכת שלמה

וכבש עושין לו מפני הבבליים פ"ד דהלכות שקלים סי' ח' ובגמ' אמר רבה ב"ב חנא לא בבליים היו אלא אלכסנדריים היו ומתוך ששונאים בני ארץ ישראל את הבבליים היו קורין כל קלי הראש ועושי דבר שלא כהוגן על שמם: תניא א"ר יהודה לא בבליים היו אלא אלכסנדריים היו א"ל ר' יוסי תנוח דעתך שהנחת דעתי:

טול וצא טול וצא גמר' תנא מה את שהי צפירא דן וחובי דרא סגיאין:

תשעים ריס מציעא דף ל"ג ס"פ אלו מציאות כתבו תוס' ז"ל דאית דגרסי רוס דשבעה ומחצה רוס עולה אלפים דהוי שיעור מיל: ומה שכתוב בפי' ר"ע ז"ל שהם אלפים פסיעות פחות חמש נראה שמהם שתה וכן כתוב ג"כ בערוך בערך רוס וכתב וזה חסרון החמש אל יקשה בעיניך לפי שלא היה יכול לעשות ריס שהיה עולה החשבון יותר מאלפים ולכן העמידו ברוס ומאתים וששים ושש דהיינו רוס הוי מטחוי קשת ע"כ וכן כתבו תוס' ז"ל ג"כ בפ' לא יחפור (בבא בתרא דף כ"ג) קרוב לזה:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה יומא פרק ו׳ משנה ד׳?

משנה יומא פרק ו׳ משנה ד׳ פותחת במילים ״וכבש עשו לו מפני הבבליים שהיו מתלשים בשערו״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה יומא פרק ו׳ משנה ד׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־5 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת יומא פרק ו׳?

בפרק ו׳ של מסכת יומא יש 8 משניות, וזו המשנה ה־4 בו.

עוד: מסכת יומא · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

  • נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Yoma – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Yoma – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Yoma – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Yoma – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Yoma – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Yoma – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)