משנה יומא פרק ד׳ משנה ב׳

מסכת יומא, סדר מועד · כל הפרק עם ברטנורא

קָשַׁר לָשׁוֹן שֶׁל זְהוֹרִית בְּרֹאשׁ שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ וְהֶעֱמִידוֹ כְנֶגֶד בֵּית שִׁלּוּחוֹ, וְלַנִּשְׁחָט כְּנֶגֶד בֵּית שְׁחִיטָתוֹ. בָּא לוֹ אֵצֶל פָּרוֹ שְׁנִיָּה, וְסוֹמֵךְ שְׁתֵּי יָדָיו עָלָיו וּמִתְוַדֶּה. וְכָךְ הָיָה אוֹמֵר, אָנָּא הַשֵּׁם, עָוִיתִי פָּשַׁעְתִּי חָטָאתִי לְפָנֶיךָ אֲנִי וּבֵיתִי וּבְנֵי אַהֲרֹן עַם קְדוֹשֶׁיךָ. אָנָּא הַשֵּׁם, כַּפֶּר נָא לָעֲוֹנוֹת וְלַפְּשָׁעִים וְלַחֲטָאִים, שֶׁעָוִיתִי וְשֶׁפָּשַׁעְתִּי וְשֶׁחָטָאתִי לְפָנֶיךָ אֲנִי וּבֵיתִי וּבְנֵי אַהֲרֹן עַם קְדוֹשֶׁךָ, כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת משֶׁה עַבְדֶּךָ (ויקרא טז), כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ תִּטְהָרוּ. וְהֵן עוֹנִין אַחֲרָיו, בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד:

ר׳ עובדיה מברטנורא

לשון של זהורית. צמר צבוע אדום:

כנגד בית שלוחו. כנגד שער שיוציאוהו בו:

ולנשחט. היה קושר לשון של זהורית כנגד בית שחיטתו כלומר בצוארו והשתא לא אתי לאתחלופי בשעיר המשתלח, שזה בראשו וזה בצוארו. ותרווייהו בשאר שעירים לא מתחלפי שאלו לשון של זהורית קשורה בהם ושעירים אחרים אין לשון של זהורית קשורה בהם:

עויתי פשעתי חטאתי. מתניתין ר״מ היא דיליף מקרא דכתיב (ויקרא ט״ז:כ״א) והתודה עליו את כל עונות בני ישראל ואת כל פשעיהם לכל חטאתם. אבל חכמים פליגי עליה ואמרי עונות אלו זדונות פשעים אלו מרדים חטאות אלו שגגות לאחר שהתודה על הזדונות ועל המרדים חוזר ומתודה על השגגות בתמיה, אלא אומר חטאתי עויתי פשעתי. וכן בדוד הוא אומר (תהילים ק״ו:ו׳) חטאנו עם אבותינו העוינו והרשענו. והלכה כחכמים. ומהו זה שאמר משה (שמות ל״ד:ז׳) נושא עון ופשע וחטאה כך אמר משה לפני המקום בשעה שישראל חוטאים ועושים תשובה עשה להם זדונות כשגגות:

עוד מפרשים על משנה יומא פרק ד׳ משנה ב׳

פירוש המשניות לרמב״ם

קשר לשון של זהורית בראש שעיר המשתלח כו': לשון של זהורית הוא לשון של צמר צבוע אדום תרגום ותולעת שני [שמות כה] וצבע זהורי ומשקלו שני סלעים. וכבר בארנו פעמים [בפרק בתרא דפאה ובפרק א דשקלים] משקל הסלע. והש"י אומר [ויקרא טז] וכפר בעדו ובעד ביתו ובעד כל קהל ישראל ולפיכך אומר בודוי ראשון אני וביתי ואומר בשני ובני אהרן לפי שהוא מכפר תחילה בעד נפשו ואחר כך בעד הכהנים ואח"כ מכפר על כל ישראל. וזה שתראה כתוב בשלשה הוידויין עון פשע וחטאה הוא דעת רבי מאיר והוא סומך על מה שאומר הכתוב [שם] והתודה עליו את כל עונות בני ישראל ואת כל פשעיהם לכל חטאתם ואין הדבר כן לפי שכוונתו בזה אינו אלא שיכלול מיני העונות. כי עונות הם העונות שאדם עושה במזיד. וחטאים הם הנעשים בשוגג. ופשעים הם מיני הכפירה והמרד בהש"י בעשיית העונות הגדולות שעושיהן נקרא פורק עול כחילול שבת ועבודה זרה. והעיקר אצלנו מתודה על הקלות ואח"כ על החמורות ולפיכך יהיה סדר הוידויין כולם ליחיד כמו לצבור חטאנו עוינו פשענו. ואין הלכה כרבי מאיר:

תוספות יום טוב

קשר לשון זהורית. היינו כדי שלא יתחלפו כדפי' הר"ב. ולקחו של זהורית. דאסמכוהו אקרא דאם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו (ישעיה א') עיין סוף פ"ו:

זהורית. פי' הר"ב צבוע אדום. תרגום ותולעת שני וצבע זהורי. רמב"ם:

ובני אהרן. דתרי זימני כתיב וכפר בעדו ובעד ביתו. קמא לעונותיו ועונות ביתו. ותניין על אחיו הכהנים שכולן קרוין ביתו שנאמר (תהילים קט״ו:י׳) בית אהרן. וכך הוא יפה להתודות בתחלה עליו ועל ביתו דמוטב שיבא זכאי ויכפר על החייב ואל יבא חייב ויכפר על החייב כדתניא בגמרא דהכא [מג:]. ותו בגמרא פ"ה דף נ"א מקשה היכי מכפר להו בפר דלאו דידהו (דהא מאשר לו ילפינן דמשלו [הוא מביא] כמ"ש שם) ומשני דרחמנא הפקיר ממונו שלו לכל אחיו הכהנים:

[*אנא השם. וכן הוא בפ' דלעיל משנה ח' ועיין לקמן פ"ו משנה ב']:

לעונות ולפשעים ולחטאים. כתב הר"ב אבל חכמים אמרי עונות אלו זדונות וכה"א (במדבר ט״ו:ל״א) הכרת תכרת הנפש [ההיא] עונה בה פשעים אלו מרדים וכה"א (מלכים ב ג׳:ז׳) מלך מואב פשע בי (מרד בי) חטאות אלו שגגות וכה"א (ויקרא ו') נפש כי תחטא בשגגה. גמרא. ומ"ש הר"ב ומהו ז"ש משה נושא עון וכו' בגמרא בברייתא איתא בדר"מ הני תרי קראי והתודה וגו' ונושא עון וגו' ואהא קא מהדר אלא מה שאמר משה נושא עון וגו' ובקרא דוהתודה לא מהדר ולא מידי. והרמב"ם פירש דס"ל לחכמים דבסידרא לא קא מיירי קרא ולא בא הכתוב אלא לכלול מיני העונות ע"כ. אבל בת"כ ראיתי מה שאמר משה נושא עון וגו' ואומר והתודה וגו' אלא כיון שהיה מתודה על הזדונות ועל המרדות כאילו הם שגגות לפניו:

תפארת ישראל – יכין

קשר לשון של זהורית צמר סרוק [קארמאזין]:

בראש שעיר המשתלח בין קרניו:

והעמידו כנגד בית שלוחו פני השעיר נגד שער המזרח שדרך שם יוציאוהו:

ולנשחט הי' קושר זהורית:

כנגד בית שחיטתו ר"ל בצוארו, שלא יתחלפו זה בזה, ולקחו זהורית מדכתיב אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו, והי' סימן טוב לישראל שילבין הזהורית שבשעיר המשתלח כשהשליכו מהצוק. והזהורית שבשעיר הנשחט, כששחטוהו תלו הזהורית על פתח ההיכל, וכשהגיע השעיר הנשלח, להמדבר, הי' זה הזהורית שעל הפתח מלבין [ספ"ו]:

בא לו אצל פרו שנייה ר"ל פעם ב':

וסומך שתי ידיו עליו ז' בין קרניו:

חטאתי זו דברי ר"מ, שנאמר והתודה עליו עונות בני ישראל, לכל פשעיהם לכל חטאותם. אבל חכ"א, חטאתי, עויתי פשעתי, דחטא שוגג, ועון מזיד פשע מרד, והרי צריך להתוודות על הקל קל תחלה. ואף דהקרא זכרם להיפך. הכי קאמר קרא ע"י שיתוודה, עונות ופשעים, יתהוו ויתהפכו כולן לחטאים, ר"ל לשגגות:

כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו והן עונין אחריו ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד בהשתחויה, מדהזכיר השם ככתבו:

מלאכת שלמה

לשון של זהורית בראש שעיר המשתלח. בגמ' אמרי' דמשקל שני סלעים היה וכתבו תוס' ז"ל של שעיר פנימי לא הוה שיעור כלל משום דההיא לא הוה אלא כדי שלא יתערב ושעיר המשתלח היה בו צורך לידע אם הלבין כדכתי' כשלג ילבינו:

בא לו אצל פרו שנייה. גמ' מ"ש בודוי ראשון דלא אמר ובני אהרן עם קדושיך ומ"ש בודוי שני תנא דבי ר' ישמעאל כך היא מדת הדין נוהגת מוטב יבא זכאי ויכפר על החייב ואל יבא חייב ויכפר על החייב:

עויתי פשעתי חטאתי. כאן ג"כ סתם לן כר' מאיר והלכה כחכמים: וביד שם ס"פ שני דהלכות עבודת יום הכפורים ובפ"ג סי' ד' ובפ"ד:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה יומא פרק ד׳ משנה ב׳?

משנה יומא פרק ד׳ משנה ב׳ פותחת במילים ״קשר לשון של זהורית בראש שעיר המשתלח והעמידו״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה יומא פרק ד׳ משנה ב׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־4 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת יומא פרק ד׳?

בפרק ד׳ של מסכת יומא יש 6 משניות, וזו המשנה ה־2 בו.

עוד: מסכת יומא · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Yoma – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Yoma – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Yoma – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Yoma – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Yoma – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Yoma – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)