משנה יומא פרק ד׳ משנה א׳

מסכת יומא, סדר מועד · כל הפרק עם ברטנורא

טָרַף בַּקַּלְפִּי וְהֶעֱלָה שְׁנֵי גוֹרָלוֹת. אֶחָד כָּתוּב עָלָיו לַשֵּׁם וְאֶחָד כָּתוּב עָלָיו לַעֲזָאזֵל. הַסְּגָן בִּימִינוֹ וְרֹאשׁ בֵּית אָב מִשְּׂמֹאלוֹ. אִם שֶׁל שֵׁם עָלָה בִימִינוֹ, הַסְּגָן אוֹמֵר לוֹ, אִישִׁי כֹהֵן גָּדוֹל, הַגְבֵּהַּ יְמִינֶךָ. וְאִם שֶׁל שֵׁם עָלָה בִשְׂמֹאלוֹ, רֹאשׁ בֵּית אָב אוֹמֵר לוֹ, אִישִׁי כֹהֵן גָּדוֹל, הַגְּבֵּהַּ שְׂמֹאלֶךָ. נְתָנוֹ עַל שְׁנֵי הַשְּׂעִירִים וְאוֹמֵר, לַיְיָ חַטָּאת. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר חַטָּאת, אֶלָּא לַיְיָ. וְהֵן עוֹנִין אַחֲרָיו, בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד:

ר׳ עובדיה מברטנורא

טרף בקלפי. טרף חטף ולקח פתאום בחטיפה בקלפי, ששנינו למעלה וקלפי היתה שם. ולמה בחטיפה, כדי שלא יתכוין להכיר במשמושו איזה של שם ויטלנו בימין, לפי שסימן יפה היה כשהיה עולה בימין:

והעלה שני גורלות. אחד בימין ואחד בשמאל. והשעירים עומדים אחד לימין ואחד לשמאל, ונתן גורל שעלה בימין על שעיר של ימין וגורל שעלה בשמאל על שעיר של שמאל:

לה׳ חטאת. שם המפורש היה מזכיר, והוא שם של יו״ד ה״א כמו שהוא נכתב:

ר׳ ישמעאל אומר לא היה צריך כו׳ ואין הלכה כר״י:

והן עונים אחריו. כשמזכיר את השם:

עוד מפרשים על משנה יומא פרק ד׳ משנה א׳

פירוש המשניות לרמב״ם

טרף בקלפי והעלה שני גורלות כו': כל מקום שזוכר בזו המסכת שם רוצה בו שם המפורש רוצה לומר יו"ד ה"א. ואין הלכה כרבי ישמעאל:

תוספות יום טוב

אישי. אדוני כ"פ הר"ב במשנה ג' פרק קמא:

תפארת ישראל – יכין

טרף בקלפי ר"ל הכוה"ג חוטף מהר הגורלות מתוך הקלפי, שלא יתכוון להעלות של שם מימינו שזה סי' יפה לו, וי"א טרף בקלפי ר"ל נענע הקלפי, כמו ביצים טרופית:

והעלה שני גורלות א' בימין וא' בשמאל:

ואחד כתוב עליו לעזאזל כך נקרא כל הר זקוף וקשה כאבן [יומא ס"ז ב']:

הסגן בימינו ר"ל שעומד לימינו של כוה"ג. ואע"ג שכבר אשמעינן כן [פ"ג מ"ט], נקט לה תו הכא להודיענו הטעם למה כשהשם עלה בימינו הסגן א"ל הגבה וכו' היינו משום שהסגן עמד באותו צד, ולא משום שבח הכוה"ג מדעלה השם בימינו יחשיבוהו שיאמר לו הסגן שחשוב טפי מהראש בית אב:

אם של שם עלה בימינו הסגן אומר לו אישי אדוני:

נתנו על שני השעירים הגורל שהעלה בימין הניח על השעיר שעומד מימינו, ואותו שבשמאל הניח על השעיר שבשמאלו:

ואומר לה' חטאת ואע"ג דבנדרים [ד"י ע"ב] אמרי' דלא לימא, לה' עולה לה' שלמים, דלמא ממליך אחר שאמר לה', ויהיה מזכיר השם לבטלה [תוס' ישנים הכא]. נ"ל דהתם בנדבה דשייך בהו ממליך משא"כ הכא בחובה. ותו דכבר הניח הגורלות, להכי תו לא חיישי' שמא ממליך:

ר' ישמעאל אומר כוה"ג היה:

והן עונין אחריו ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד כך אומרי' בהשתחוי', מדהזכיר השם ככתבו [עי' פ"ו סי' יט]:

מלאכת שלמה

טרף בקלפי וכו'. ובפ"ג דהל' עבודת יה"כ סי' ג' ובירוש' לא סוף דבר קלפי אלא אפי' קלתות ולמה אמרו קלפי כדי לעשות פומבי לדבר ע"כ ובגמ' אמר רבא קלפי של עץ היתה ושל חול היתה ואינה מחזקת אלא שתי ידים כי היכי דלא ליכוון ולשקול ושל חול דכלי שרת דעץ לא עבדינן ולא עבדוה דכסף או דזהב דהתורה חסה על ממונה של ישראל:

הסגן מימינו וראש בית אב משמאלו. בתלמודו של הרב בצלאל אשכנזי ז"ל נמחק זה מן המשנה. גם ה"ר יהוסף ז"ל מחקו גם הגרסא שם כך אם של שם עלה בימינו הסגן אומר לו אישי כ"ג הגבה ימינך עלה בשמאלו ראש בית אב אומר לו אישי כ"ג הגבה שמאלך ובגמ' מתני' דלא כהאי תנא דתניא ר' יהודה אומר משום ר' אליעזר הסגן וכ"ג מכניסין ידן בקלפי אם בימינו של כ"ג עולה הסגן אומר לו אישי כ"ג הגבה ימינך ואם בימינו של סגן עולה ראש בית אב אומר לו לכהן גדול דבר מילך פי' לומר לה' חטאת ומשום דכיון דלא סליק בידא דכהן גדול ובידא דסגן סליק מש"ה לא אמר לו סגן משום דחלשא דעתיה דכ"ג ובהא קמיפלגי מ"ס ימינא דסגן עדיף משמאליה דכ"ג ומ"ס כי הדדי נינהו ומתני' ר' חנינא סגן הכהנים היא דתניא ר' חנינא סגן הכהנים אומר למה סגן מימינו שאם אירע בו פסול בכהן גדול נכנס סגן ומשמש תחתיו אבל כל זמן שלא יארע בו פסול אין הסגן עובד שום עבודה בעולם. ונלע"ד הסגן המוכרת גרסינן בשני קמצין על משקל שרף דבר גמל שפן ודומיהם והרבים סגנים הסמ"ך בשב"א כמו שרפים דברים גמלים שפנים וכן הוא במקרא פחות וסגנים ויבא סגנים כמו תמר והסגנים לא ידעו אנה הלכתי. והסמוך סגן כמו ר' חנינא סגן הכהנים הסמ"ך בשב"א והגימל פתוח"ה או אפי' קמוצה דסגי לן בנקודה אחת להורות הסמיכות ואע"ג דאשכחן בפיוט זכור סגן אשר ננן שנוקד מלת סגן בשש נקודות אין ללמוד משם דיש לדחות דשאני התם שהוצרך לכך מפני המליצה כך נלע"ד אח"כ מצאתי שכן נקד הר"מ דילונזאנו ז"ל ג"כ:

ואומר לה' חטאת. עשר פעמים מזכיר כ"ג את השם בו ביום שלשה בודוי ראשון ושלשה בודוי שני ושלשה בשעיר המשתלח ואחד בגורלות:

והן עונין אחריו. כאן ל"ג והכהנים והעם וכו' כי כבר הזכירו ברישא לעיל בפ"ג וכן לקמן נמי ל"ג ליה ה"ר יהוסף ז"ל:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה יומא פרק ד׳ משנה א׳?

משנה יומא פרק ד׳ משנה א׳ פותחת במילים ״טרף בקלפי והעלה שני גורלות אחד כתוב עליו״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה יומא פרק ד׳ משנה א׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־5 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת יומא פרק ד׳?

בפרק ד׳ של מסכת יומא יש 6 משניות, וזו המשנה ה־1 בו.

עוד: מסכת יומא · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Yoma – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Yoma – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Yoma – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Yoma – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Yoma – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Yoma – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)