דלג לתוכן הראשי
כוונות

משנה תרומות פרק ט׳ משנה ג׳

מסכת תרומות, סדר זרעים · כל הפרק עם ברטנורא

וְחַיֶּבֶת בְּמַעַשְׂרוֹת וּבְמַעֲשַׂר עָנִי, וַעֲנִיֵּי יִשְׂרָאֵל וַעֲנִיֵּי כֹהֲנִים נוֹטְלִים, וַעֲנִיֵּי יִשְׂרָאֵל מוֹכְרִין אֶת שֶׁלָּהֶם לְכֹהֲנִים בִּדְמֵי תְרוּמָה, וְהַדָּמִים שֶׁלָּהֶם. הַחוֹבֵט מְשֻׁבָּח. וְהַדָּשׁ כֵּיצַד יַעֲשֶׂה, תּוֹלֶה כְפִיפוֹת בְּצַוְּארֵי בְהֵמָה וְנוֹתֵן לְתוֹכָן מֵאוֹתוֹ הַמִּין, נִמְצָא לֹא זוֹמֵם אֶת הַבְּהֵמָה וְלֹא מַאֲכִיל אֶת הַתְּרוּמָה:

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא

ר׳ עובדיה מברטנורא

וחייבת במעשרות. מעשר ראשון ושני. והוא הדין בתרומה:

ובמעשר עני. אם היא שנה שלישית או ששית של שמטה שמעשר עני נוהג בהן:

החובט. גדולי תרומה הללו במקלות, הרי זה משובח, כדי שלא יצטרך לחסום את הבהמה שדש בה, שאסור להניחה לאכול בתרומה אם אינה פרתו של כהן:

כפיפות. סלין:

מאותו המין. של חולין, אם חטים חטים ואם שעורים שעורים:

נמצא לא זומם. כלומר אינו חוסם ונותן זמם לתוך פיה שהרי היא אוכלת מאותו המין:

ולא מאכילה תרומה. דמשל חולין שבכפיפה התלויה בצוארה היא אוכלת:

עוד מפרשים על משנה תרומות פרק ט׳ משנה ג׳

פירוש המשניות לרמב״ם

כמו שעניי ישראל מוכרים לכהנים המעשר שלהן כך הלוים מוכרין לכהנים המעשר שלהם בדמי תרומה לפי שאם תהיה החטה מדה בזוז בדרך הדמיון תהיה החטה של תרומה יותר ממדה בזוז לפי שאינה ראויה לאכילת כל אדם:

החובט משובח. הוא שיחבוט אותן במטה ואם רצה לדוש אותו זרע בבהמות יקח קופה מחטים של חולין אם הוא דש (מחטים) חטים או משעורים אם הוא דש שעורים יתלה בפי הבהמה כדי שתאכל מהם בעת הדישה וידוש לפי שאסור לו לקשור פי הבהמה בעת הדישה שהכתוב אומר לא תחסום שור בדישו (דברים כה) ואסור לו גם כן להכניסה בזרע התרומה לפי שהיא אוכלת ממנו אלא אם היתה בהמת כהן וזומם הוא מגזרת זממו אל תפק (תהלים קמ) וזמם שם המתג ענינו שלא ישים המתג בפיה בעת האכילה:

תוספות יום טוב

וחייבת במעשרות. פי' הר"ב והוא הדין בתרומה. כלומר תרומה גדולה ותרומת מעשר וכ"כ הר"ש. וכתב עוד ולא חש להזכיר אלא דברים הנתנים אף לזרים. כדי למוכרה לכהן בדמי תרומה ומיהו מעשר שני אינו נמכר *) [וקתני] לה עכ"ל. דהא תנן מעשרות תרתי משמע [*ובפי' שהזכרתי כתוב ואף ע"ג דמ"ש אינו נמכר הא לא קתני ליה בהדיא ע"כ. ואפילו למאן דאמר דמעשר שני ממון בעלים איכא למימר] טעמא דאינו נמכר משום דסתם זורע תרומה כהן הוא. ומעשר שני לבעלים. וכן הרמב"ם הזכיר בפירושו ובחבורו שהלוים מוכרים מעשר שלהן לכהנים. ולא הזכיר מכירה במעשר שני. [*ובריש מסכת מעשר שני כתבתי דהלכה כמאן דאמר ממון גבוה. ומיהו במשנה ט פרק ד בכורות כתבתי דמלישנא דמעשרות ליכא למידק דאף מעשר שני במשמע]:

[*ועניי ישראל מוכרים וכו'. וכך הלוים מוכרים לכהנים מעשר שלהן. הרמב"ם]:

תפארת ישראל – יכין

וחייבת במעשרות שם מעשרות כולל בכל מקום תרומה ותמ"ע כמו כלל אמרו במעשרות מאימתי פירות חייבים במעשרות. וכן בכולהו תלמודא עד שיפרטו לך:

ועניי ישראל מוכרין את שלהם לכהנים בדמי תרומה והוא הדין הלוי מוכר המעשר לכהן. ולא חיישי' שישכחו ויתנו לפיהן וכלעיל מ"ב מדאין להם שום התעסקות בשעה שיקבלו המעשר:

החובט מכה במקלות על שבלי תרומה:

משובח שלא יצטרך לחסום הבהמה כשתדוש מדאסורה בתרומה אם אינה של כהן:

תולה כפיפות סל:

בצוארי בהמה ונותן לתוכן מאותו המין שדש:

מלאכת שלמה

וחייבת במעשרות. מעשר ראשון ושני. וה"ה בתרומה ותרומת מעשר ולא חש להזכיר אלא דברים הניתנים אף לזרים כדי למכרם לכהן בדמי תרומה ומיהו מעשר שני אינו נמכר ולא קתני ליה הר"ש ז"ל. ונלע"ד שאפשר שר"ל דלא קתני לי' בהדיא אע"ג דהא קתני מעשרו' לשון רבים. ושם ברמב"ם ספי"א אני רואה כתוב שני ואין כתוב מעשר עני ונראה שהוא טעות שהרי בדפוס הגדול שבמגדל עוז כתוב מעשר עני אע"פ שבא לידי ספר מוגה וזה לא הגיהו אלא הניחו שני כמו שהוא בדפוס. וכבר יתכן לומר דאינו טעות רק קאמר מעשר שני שנוהג ברוב השנים וה"ה למעשר עני של שנה שלישית וששית ושניהם נקראים מעשר שני אלא שהאחד שני והוא לבעה"ב לאכלו בקדושה בירושלים והאחר מעשר שני ג"כ אלא שהוא לעניים לאכלו בתורת חולין אלא דק"ק דהא קאמר התם ברישא מעשרות לשון רבים וודאי דהיינו ראשון ושני והדר קאמר מעשר עני וכלישנא דמתני':

בפי' ר"ע ז"ל. והה"נ לתרומה. כתב ה"ר יהוסף ז"ל וכן יש בירוש' בפירוש שהיא כחולין לכל דבר אלא שאסורה לזרים ונ"ל דבכלל זה שאמר וחייבת במעשרות הוי נמי תרומה וכך יש כדומה לזה בכמה מקומות דקאמרי' אין קנין לעובד כוכבים בארץ ישראל או יש קנין להפקיע מן המעשרות וכן נמי תנן במס' פאה ונותן משום פאה ופטור מן המעשרות ונותן משום הפקר וכו' ובכל המקומות האלו צ"ל שהתרומה היא ג"כ בכלל ע"כ. עוד כתב ועניי כהנים נוטלים. נ"ל דר' טרפון אינו חולק ע"ז כי דוקא באלה שלמעלה שהן מתעסקין בלקיטתם אנו חוששין שמא ישכחו אבל בכאן אינו כן ועל כן אין לחוש עכ"ל ז"ל:

החובט משובח. יותר מן הדש:

נותן לתוכן. ס"א בתוכן ה"ר יהוסף ז"ל:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה תרומות פרק ט׳ משנה ג׳?

משנה תרומות פרק ט׳ משנה ג׳ פותחת במילים ״וחיבת במעשרות ובמעשר עני ועניי ישראל ועניי כהנים״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה תרומות פרק ט׳ משנה ג׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־7 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת תרומות פרק ט׳?

בפרק ט׳ של מסכת תרומות יש 7 משניות, וזו המשנה ה־3 בו.

עוד: מסכת תרומות · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

  • נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Terumot – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Terumot – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Terumot – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Terumot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Terumot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Terumot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)