משנה תרומות פרק ד׳ משנה ב׳

מסכת תרומות, סדר זרעים · כל הפרק עם ברטנורא

מִי שֶׁהָיוּ פֵרוֹתָיו בַּמְּגוּרָה, וְנָתַן סְאָה לְבֶן לֵוִי וּסְאָה לְעָנִי, מַפְרִישׁ עַד שְׁמֹנֶה סְאִין וְאוֹכְלָן, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵינוֹ מַפְרִישׁ אֶלָּא לְפִי חֶשְׁבּוֹן:

ר׳ עובדיה מברטנורא

במגורה. באוצר, כדכתיב (חגי ב) העוד הזרע במגורה:

ונתן סאה לבן לוי. מתניתין איירי בפועל חבר הבא לסעוד אצל בעל הבית ואינו מאמינו על המעשרות וראה הפועל את בעל הבית נותן ממגורתו סאה לבן לוי וסאה לעני. ר״מ אומר דאותו פועל יכול לאכול מן המגורה שמנה סאים דמסתמא בתורת מעשר ראשון נתן ללוי ובתורת מעשר עני נתן לעני, והרי יש כאן ח׳ סאים מתוקנים ומעט יותר. ואע״פ שלא ראהו מפריש תרומה גדולה לא נחשדו עמי הארץ על התרומה:

וחכ״א לא הפריש בעל הבית אלא לפי חשבון. סעודה זו שרוצה הפועל לאכול אצלו, והשאר מתנה בעלמא הוא דיהיב ללוי ולעני, הלכך אין הפועל יכול לאכול אצלו עד שיכלו ח׳ סאין כדברי ר״מ, אלא אותה סעודה שהיה לו לאכול אצלו ותו לא. פירוש אחר ונתן סאה לבן לוי וסאה לעני והלכו להם, וכשבא להפריש שמנה סאין מן המגורה ולאכול אותם על סמך השני סאין שנתן לבן לוי ולעני אינו יודע אם אותן שני סאין קיימים אם לאו, ר״מ אומר מפריש שמונה סאין ואוכלן, על סמך אותן שני סאין שנתן לבן לוי ולעני בחזקת שהן קיימים. וחכ״א אינו מפריש אלא לפי חשבון, הקיימים, אם כל השני סאין קיימים מפריש עליהן ח׳ סאין ומעט יותר, ואם אין קיימים אלא חציין אינו מפריש עליהם אלא ארבע סאין, לפי חשבון מה שנמצא מהן קיימים כך מפריש עליהם ולא יותר. והלכה כחכמים:

עוד מפרשים על משנה תרומות פרק ד׳ משנה ב׳

פירוש המשניות לרמב״ם

הכוונה בזו המשנה כי כשנתן סאה לבן לוי שהוא המעשר הראוי לעשר סאין ונתן אחר כן סאה לעני והוא הראוי לעשר סאין שיכול להוציא שמונה סאין ולאכלן לפי שכבר הוציא חקם הראוי שם וכאלו היו עשר סאי' והוא הוציא מהם סאה למעשר ראשון וסאה למעשר שני וכל זה שלא ידע אם אותה סאה שנתן ללוי ואותה סאה שנתן לעני הם כולם קיימים עד שיפריש עליהם או נאכל קצתם ונשאר קצת ואמרם סאה לעני הוא בקירוב החשבון אבל בדיוק החשבון אינו טעון לתת לעני אלא תשע עשיריות מהסאה ויפריש ג"כ אותן שמונה סאין ועשירית סאה וזה מבואר:

וחכ"א אינו מפריש אלא לפי חשבון. ר"ל כשיעור מה שנשאר מן הסאה שנותן אם נשאר חציה יפריש עליו ד' סאין ואם תשאר רביעית' יוציא עליה שתי סאין ועל זה הסדר והלכה כחכמים:

תוספות יום טוב

שמנה סאין. פי' הר"ב וכ"כ הר"ש ומעט יותר. וז"ל הרמב"ם ואמרם סאה לעני הוא בקירוב החשבון אבל בדיוק החשבון אינו טעון לתת לעני אלא תשע עשיריות מהסאה ויפריש ג"כ אותן ח' סאין ועשירית סאה וזה מבואר. ע"כ:

[*וחכ"א אינו מפריש אלא לפי חשבון. פי' הר"ב בפי' השני לפי חשבון הקיימים וכלומר ואינו יכול לסמוך שכולם בחזקת קיימים אלא צריך שיתברר לו כמה קיימים ולפי מה שנתברר לו שקיימים כך יפריש עליהם ול"ד לדתנן בספ"ג דגיטין המניח פירות להיות מפריש עליהם כו' מפריש עליהם בחזקת שהן קיימים דהתם הפירות אצלו נשארים ואין כאן חשש שנאכלו אלא שמא נאבדו ולהא לא חיישינן דלא שכיח אבל הכא שנתנום לאחרים ללוי ולעני יש לחוש שמא נאכלו. וכן פי' הרמב"ם שמא אין קיימים קצתם או נאכל קצתם ואגב דחיישינן לנאכל דשכיח דלכך ניתן להם. נקט נמי שמא אינן קיימים. וז"ל הרמב"ם בפ"ז מה' מעשר אא"כ יודע שב' סאין של מעשרות קיימים אבל אם אכלו מהן הלוי והעני כו' עכ"ל. וצ"ל שהטעם הוא דכיון שעדיין לא הפריש החולין בכדי אלו המעשרות אין נתינת הלוי והעני פוטרתן הואיל ועדיין מעורבין בטבלן דאין בריר' בדאוריי' כדפסק הר"ב בפ"ז דדמאי מ"ד]:

תפארת ישראל – יכין

מי שהיו פירותיו במגורה ר"ל באוצר:

וסאה לעני שיהיו ב' הסאין מע"ר ומעשר עני על ח' סאין שיאכל אח"כ מהאוצר. ואע"ג דלא היה צריך ליתן להעני רק 9/10 סאה לא הקפיד עמו ונתן לו סאה שלימה:

מפריש עד שמונה סאין ואוכלן דברי ר"מ נ"ל דר"מ לטעמי' דאית ליה ברירה בכה"ג [כתוס' סוכה דכ"ג ב'] ולולי שהפריש לבן לוי ולעני כל המחויב ליתן מהמגורה זה פשיטא שהכל שבמגורה הותר' לזרים. אבל זה לא הפריש רק מה שראוי ליתן מי' סאין. והרי יש באוצר כמה סאין יותר ולהכי ס"ל ברירה וכשיאכל הח' סאין הוברר למפרע שההפרשה של ב' סאין עליהן הי' והו"ל מאז ככל חולין שהופרש ממנו המעשר שא"צ שיהיה המעשר קיים בשעת אכילת החולין:

וחכ"א אינו מפריש אלא לפי חשבון נ"ל דס"ל כדקיי"ל [ביצה דל"ח א'] בדאו' אין ברירה. א"כ רק אז כשנוטל הח' סאין מהאוצר לאכלן מתקיים ההפרשה ולהכי צריכין הב' סאין שיהיו קיימין אז להיות למעשר על ח' סאין שנוטל ומש"ה אינו מפריש לאכול מהאוצר רק לפי חשבון מה שלא נאכל עדיין מהב' סאין שנתן ובלא נשאר מהן רק חציין אינו אוכל רק ד' סאין:

מלאכת שלמה

במגורה גרסי' הבי"ת בפת"ח והמ"ם בשב"א ודגש והגימ"ל בשור"ק והרי"ש קמוצה:

ונתן סאה לבן לוי וסאה לעני. בירוש' דפ"ג דמס' מעשרות איכא מאן דיליף מהכא דהמעשרות ניטלות בבית ולא מן הגורן כתרומה:

וחכמים אומרים אינו מפריש אלא לפי חשבון. כתבו הר"ש והרא"ש ז"ל עוד פי' אחר מלבד השני פירושים שהביא ר"ע ז"ל. ועוד פי' אחר וז"ל ועוד יש לפרש דמיירי כגון שנתן סאה ללוי ולעני והלכו הלוי והעני ומדדום ונמצאו חסרים דר"מ סבר מהימנינן לי' לבעל הבית שהפריש שני סאין שלימין ונאבד מה שחסר או אכלוהו עכברים ורבנן סברי דלפי חשבון הנמצא מהימן ותו לא. והרמב"ם ז"ל פי' כפי' האחרון שלהם דהיינו הפי' השני שהביא ר"ע ז"ל. וז"ל ה"ר יהוסף ז"ל מי שהיו פירותיו במגורה. פי' מי שהיו לו פירות הרבה באוצר ולא הפריש מהם כל המעשרות אלא נתן סאה אחד ללוי למעשר ראשון וסאה לעני למעשר עני והרי אלו הפירות מקצתן מתוקנין ומקצתן אינן מתוקנין וא"ר מאיר שרשאי הוא להפריש עוד ח' סאין ולאכלם דיש ברירה שעל אלה הח' סאין הפריש כל המעשרות ור"מ לטעמי' דלעיל קאמר גבי תרומה שמוציא ממנו למקום אחר ואנו אומרים הוברר הדבר שלא הפריש התרומה על מה שהוא נותן לתרומה על מקום אחר אלא על יתר הכרי וחכ"א אינו מפריש אלא המעשרות שנתן הן לפי חשבון כי לא הפרישן אלא על כל הכרי ולא נאמר שלא נתן אותן אלא על אלו הח' סאין בלבד ורבנן לטעמייהו שאמרו לעיל שמוציא ממנו תרומה עליו ולא למקום אחר כן נ"ל לפי דעת התלמוד ירושלמי ואלו הפירושים של המפרשים אינם נראים כלל עכ"ל ז"ל:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה תרומות פרק ד׳ משנה ב׳?

משנה תרומות פרק ד׳ משנה ב׳ פותחת במילים ״מי שהיו פרותיו במגורה ונתן סאה לבן לוי״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה תרומות פרק ד׳ משנה ב׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־3 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת תרומות פרק ד׳?

בפרק ד׳ של מסכת תרומות יש 13 משניות, וזו המשנה ה־2 בו.

עוד: מסכת תרומות · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Terumot – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Terumot – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Terumot – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Terumot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Terumot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Terumot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)