משנה תרומות פרק ד׳ משנה א׳
מסכת תרומות, סדר זרעים · כל הפרק עם ברטנורא
הַמַּפְרִישׁ מִקְצָת תְּרוּמָה וּמַעַשְׂרוֹת, מוֹצִיא מִמֶּנּוּ תְּרוּמָה עָלָיו, אֲבָל לֹא לְמָקוֹם אַחֵר. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, אַף מוֹצִיא הוּא מִמָּקוֹם אַחֵר תְּרוּמָה וּמַעַשְׂרוֹת:
פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא
ר׳ עובדיה מברטנורא
המפריש מקצת תרומה ומעשרות. כגון שהיה לו מאה סאין טבל והוציא מהן סאה תרומה ובדעתו להפריש עדיין השאר, חוזר ומוציא מאותו הכרי עצמו עד שישלים שני סאין כשיעור התרומה, דהטבל הוא שיעלה בידו ולא מה שכבר מתוקן:
אבל לא למקום אחר. אם יש לו מאה סאין אחרים של טבל אינו יכול להפריש עליהן מאלו שהוציא מקצת תרומתן, דלגבי אחרים תלינן דלמא מן המתוקן הוא מוציא עליהן ולא מן הטבל שבו, ור׳ מאיר שרי אף למקום אחר. ואין הלכה כר׳ מאיר:
עוד מפרשים על משנה תרומות פרק ד׳ משנה א׳
פירוש המשניות לרמב״ם
המפריש מקצת תרומה ומעשרות הוא שיוציא מאותן הפירות קצת התרומה שהן חייבות בהן או קצת מן המעשרו' אמרו בכאן כי אותו הקצת אינה תרומה ולא מעשרות אבל הוא טבל כמו שהיה וכאילו לקח קצת אותן הפירות והפרישן אבל מוציא מאותו הקצת החק שהוא חייב בו ואם הפריש מקצת מעשרות יוציא ממנו המעשר שחייב לאותו קצת ואין לו להוציא על אותו קצת שהוציא תרומה ומעשרות ממקום אחר כמו שהוא מותר לעשותו בטבל כיון שזה שהוציא הוציאו לדעת שהוא מקצת תרומה ומעשרות ור"מ מתיר שיוציא עליו ממקום אחר ואין הפרש אצלו בין מוציא קצת תרומה ומעשרות או שאר הטבלים ואין הלכה כרבי מאיר:
תוספות יום טוב
רבי מאיר אומר אף מוציא הוא למקום אחר. כן הגירסא בס"א. וגירסת הספר ממקום אחר. ולפ"ז גם בדברי ת"ק גרסי' אבל לא ממקום אחר ונראה שזאת היא גירסת הרמב"ם שמפרש המפריש מקצת תרומה וכו' אינו תרומה והוא טבל אבל צריך שיוציא התרומה שעל זה שהפריש מיניה וביה. ולא יפריש עליו ממקום אחר. וכ"כ בפ' ג' מה' תרומות ופ"א מה' מעשר והראב"ד השיג עליו לפי שהוא גורס למקום אחר. ועוד הקשה שהל"ל עליה. שהתרומה ל' נקבה ומפרש למתני' כפירוש הר"ב וכ"פ הר"ש:
תפארת ישראל – יכין
המפריש מקצת תרומה ומעשרות שלא הפריש מהכרי כל התרומה שחייב עליו אבל הי' בדעתו להפריש אח"כ השאר שחייב מזה הכרי עליו:
מוציא ממנו תרומה עליו ר"ל מותר להוציא השאר ג"כ מהכרי דטבל הוא שמעלה ולא מה שכבר מתוקן:
אבל לא למקום אחר דאסור לעשות לזה הטבל המתוקן במקצת לתרומה על טבל אחר אבל מכרי אחר שכולו טבל על כרי זה שמקצתו טבל רשאי. ולרמב"ם [פ"ג מתרומה] גם זה אסור. אבל מאותו מקצת שהפריש לשם תרומה יפריש ממנו התרומה שחייב לאותו מקצת:
תפארת ישראל – בועז
כ' רבינו הגאון אאמ"ו זצוק"ל וז"ל רמ"א אף מוציא למקום וכו' כצ"ל תדע מדל"ק בקיצור ר"מ מתיר אע"כ בתרתי פליגי. לת"ק לא ממקום אחר דהו"ל כמפריש מחיוב אפטור. דמדאו' גם חטה א' פוטר' הכרי [כע"ז דע"ג]. ומכ"ש דלא למק"א דמלבד טעמא דאמרן כיון דבדאו' אין ברירה שמא יטול ממקצתו שנתקן. והוה ליה מפטור גמור אחיוב ור' מאיר לשטתיה דס"ל יש ברירה לז"ק אף למק"א. ומכל שכן ממק"א דאין חטה א' פוטר' הכרי רק מדעתו. מה שאין כן הכא היה כוונתו להוסיף:
מלאכת שלמה
מוציא ממנו תרומה עליו. י"ס דגרסי מוציא ממנו תרומה ומעשרות עליו:
אבל לא על מקום אחר ר' מאיר אומר אף מוציא הוא על מקום אחר וכו'. כן גרסת הר"ש ז"ל וכדפי' ר"ע ז"ל. וכתב הרא"ש ז"ל והיינו טעמא דכשאדם תורם כריו אי אפשר לו להוציא כל התרומה בבת אחת אלא מרים וחוזר ומרים הלכך אפי' הפסיק ביניהם יום או יומים אין לחוש דמה לי הפסק מועט ומה לי הפסק מרובה אבל מ"מ כיון שמקצתו מתוקן אין להפריש על טבל גמור ור"מ לא מפליג אבל הרמב"ם ז"ל גריס אבל לא ממקום אחר וז"ל פירושו כוונת התנא לומר כי אותו הקצת שהפריש אינו לא תרומה ולא מעשר אבל עדיין הוא טבל כמו שהי' אבל מוציא מאותו הקצת החק שהוא חייב בו ואם הפריש קצת מעשרות יוציא ממנו המעשר שחייב לאותו קצת ואין לו להוציא על אותו קצת שהוציא תרומות ומעשרות ממקום אחר כמו שהוא מותר עשותו בטבל כיון שזה שהוציאו הוציאו לדעת שהוא מקצת תרומה ומעשרות ור"מ מתיר שיוציא עליו ממקום אחר ואין הפרש אצלו בין מוציא קצת תרומה ומעשרות או שאר הטבלים ע"כ. והראב"ד ז"ל גריס כגרסת הר"ש ז"ל בהשגות שם בפ"ג דה' תרומות ובפ"א דה' מעשר סי' ט"ו וכן מוכח בירושלמי והקשה הראב"ד ז"ל דלפי' הרמב"ם ז"ל קשה דהו"ל למיתני מוציא ממנו תרומה עליה בל' נקבה ונלע"ד דלא קשיא ג"כ מלת עליו לפי' הרמב"ם ז"ל שהוא ז"ל יסבור דקאי אמלת מקצת שהוא ל' זכר:
שאלות נפוצות
מה כתוב במשנה תרומות פרק ד׳ משנה א׳?
משנה תרומות פרק ד׳ משנה א׳ פותחת במילים ״המפריש מקצת תרומה ומעשרות מוציא ממנו תרומה עליו״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין, תפארת ישראל – בועז ומלאכת שלמה.
מה מפרש הברטנורא על משנה תרומות פרק ד׳ משנה א׳?
פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־2 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.
כמה משניות יש במסכת תרומות פרק ד׳?
בפרק ד׳ של מסכת תרומות יש 13 משניות, וזו המשנה ה־1 בו.
עוד: מסכת תרומות · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת
מקורות הנוסח של הפירושים
- נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Terumot – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Terumot – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Terumot – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Terumot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Terumot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תפארת ישראל – בועז: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Boaz on Mishnah Terumot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Terumot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)