משנה תרומות פרק א׳ משנה ה׳

ידוע כי הלקט והשכחה והפאה שהוא לעניים ואין לבעל השדה בהם זכות ולפיכך לא יתרום התרומה החייבת לשום דבר מנכסיו משום דבר מאלו הדברים הנזכרים שהם חוקי העניים אבל ההפקר אולי תהיה הסברא שיהיה מותר לו להוציא ממנו התרומה החייבת לממונו כיון שיש לו זכות בהפקר כי ההפקר מופקר לכל בני העולם אבל השי"ת אמר כי אין לו חלק ונחלה עמך (דברים י״ד:כ״ז-כ״ח) ואמר ממה שיש לך ואין לו יצא הפקר שידך וידו שוין: ואמרם ממעשר ראשון שנטלה תרומתו כשיהיה לוי ויהיה לו זרע מאדמתו הוא חייב בתרומה בלי ספק וג"כ יש לו מעשר שלקחו מישראל אין ראוי לו להוציא ממנו שיעור התרומה החייבת לזרעו ושיתננה לכהן לפי שיש לכהן באותו מעשר חק וזכות והיא תרומת מעשר אבל יוציא תרומת מעשר ואח"כ יוציא ממנו התרומה החייבת לזרעו:

ומן החייב על הפטור הוא שיתרום תרומה מפירות גמורים שהן חייבים במעשרות על פירות שלא נגמרה מלאכתן שהן פטורין מן המעשרות כמו שיתבאר:

וישן וחדש הוא זרע זו השנה עם זרע שנה הבאה ואין ראוי להוציא מאחד מן הזרעים תרומה החייבת לשניהם וכל זה למאמר השם והרמותם ממנו תרומת ה' (במדבר י״ח:כ״ו) ר"ל ממנו בעינו שיוציא החק שחייב לו מאותו המין ולא ממין אחר:

ולא מפירות הארץ על פירות חו"ל.הטעם בזה אמרו וכל מעשר הארץ מזרע הארץ (ויקרא כ״ז:ל׳) ואע"פ שאלו הכתובים שהביאו ראיה מהם יש מהם שבאו במעשר ויש מהם שבאו בתרומת מעשר אין בזה קושיא לפי שאנחנו נביא ראיות מן הפסוקים שבאו בתרומות על המעשרות ובפסוקים שבאו במעשרות על התרומות לפי שענין אחד כולל אותם והוא שיוציא מזה מה שהוא חייב בו מן החק:

אין תורמין מן הלקט כו'. פירש הר"ב שאלו מתנות עניים הן. וכן פירש הרמב"ם. ודבר תימה הוא זה דמאי קמ"ל שאין אדם פוטר עצמו מחובו במה שהוא של אחרים. אלא נראה כמו שפירש הר"ש בשם הירושלמי. דכולהו טעמייהו משום דפטורים מן המעשרות ובעני עצמו שיש לו כרי של טבל מיירי. ואין תורמין מהם משום דהוי מן הפטור על החיוב. ודתו תנא לה בסיפא מפרש הר"ב לקמן. אבל אין לפרש דמתני' דלקט וכו' מיניה וביה קמ"ל דאין תורמין כדכתב הר"ש דאי הכי ה"ל למתני אלו פטורים מן התרומה. והרמב"ם בחבורו פ"ה כתב ולא מפירות שאינן חייבים בתרומה כגון לקט וכו'. וזה כמו הפי' שכתבתי:

ההפקר. כתב הר"ב דכתיב ובא הלוי וגו'. ועיין מ"ש בריש מס' מעשרות:

ולא ממעשר ראשון שנטלה תרומתו. פירש הר"ב היכא שהקדימו לוי בשבלים וכו'. מפורש ברפ"ז דברכות ונוסחא אחרינא שלא נטלה תרומתו והיא נוסחת הרמב"ם ומפרשה שלא יעשה אותו מעשר ראשון תרומה גדולה. אא"כ חושב כמה יש בו מן התרומת מעשר ומה שישאר הוא שרשאי לעשות תרומה גדולה על כריו. ומה שכתב אבל יוציא תרומת מעשר לאו דוקא שיוציאו דא"כ לא הוה קדשו בתוכו כדתני בספרי שהביא הר"ב ופסקה הרמב"ם בפ"ג מהלכות תרומה בסי' כ"א. ומ"מ נוסחא זאת כפי פירושו זה מן התימה הוא דמאי קמ"ל פשיטא שא"א לבן לוי לשלם חוב תרומה גדולה שעליו מתרומת מעשר שכבר נתחייב לתתה לכהן. ואפשר דסובר הרמב"ם. דקמ"ל דכיון שבשעה שתרם לא חישב בדעתו שיפריש תחלה התרומת מעשר שבו לפיכך אין תרומתו תרומה כלל לפי שנמצא תורם מן התרומת מעשר שבו עצמו על הטבל ובמזיד מיירי כמו שאכתוב בס"ד בפ"ב משנה ב. ובפ' ה' מהלכות תרומה סי' י"ג העתיק זאת הנוסחא והשיגו הראב"ד דכשמקדשו בתוכו יכול הוא לתרום לפי שלא עלה על דעת הראב"ד שבא לומר שאינו תורם כולו על כרי אחר אלא שיחשוב בתחלה תרומת מעשר שבו. משום דהוא מלתא דפשיטא. וגם בעל כ"מ פיר' דבריו שם כשניטלה תרומ' מעשר אלא שלא ניטלה תרומה גדולה שבו. וצ"ל דר"ל כגון שהקדימו בכרי [*וקשה לי שהרי] פסק בפ"ג דפירות הטבולים לתרומ' גדולה תורמין מהן. ובמה שכתבתי נתישבו דברי הרמב"ם היטב:

[*ולא ממעשר שני כו'. פירש הר"ב שהקדימו בשבלים. וכך כתב הר"ש ותימה לי מנין דהא במעשר ראשון קראי דרשינן בריש פ"ז דברכות ואולי מסברא מפני ששם מעשר אחד הוא. והרי אפי' תרומה ילפינן ממעשר כמ"ש לקמן בד"ה ולא מפירות כו']:

[*ולא מן החיוב על הפטור. פי' הר"ב כגון מפירות שלא הביאו שליש. דשאר הפטורים תננהו. הכי איתא בירושלמי וכתוב בפי' שהזכרתי ומנין יודע שהביאה שליש כל שזורעה ומצמחה בידוע שהביאה שליש עכ"ל ונ"ל דיצאת לו מן ירושלמי דפ"ק דמעשרות אמתניתין ג והביאו שם הר"ש ולי קשיא על הירושלמי ההוא דהא כך מפרש נמי התלתן משתצמח וכמו שכתב שם הר"ב וא"כ אמאי פסיק התבואה והזיתים מהתלתן ויהיב שיעורא משיכניסו שליש והר"ב שם מפ' פירושי' אחרי' על משיכניסו שליש ועוד קשיא לי סוגיא דבבלי בפ"ק דר"ה ד' יב [צ"ל יג] דלא מצי יהיב סימנא על הבאת שליש אלא קאמר דקים להו ואי איתא דסבירא ליה כהירושל' הא איכא מוכיח על השליש ורש"י שם [יב:] על תלתן משתצמח נמי מפ' פי' אחר ואין להאריך אך להר"ב נמי קשיא דבפ"ק דחלה מ"ג מפרש נמי על הבאת שליש דזורעו וצומח וצ"ע]:

ולא מן התלוש על המחובר. פי' הר"ב דכתיב והרמותה ולשון הרמה לא שייך אלא בתלוש ולפ"ז מן המחובר על המחובר נמי לא. [*וכן מוכח בתוספות פרק ג דקדושין דף סב] וקשיא אמאי לא תני לה:

מי החדש על הישן. עיין בריש מס' ר"ה [*ומ"ש במשנה ב פרק ד דבכורות]:

ולא מפירות הארץ על פירות חוצה לארץ. שנתחייבו בתקנת נביאים או תקנת חכמי' כדתנן במ"ג פ' בתר' דידי'. ומ"ש הר"ב דילפינן תרומה ממעשר. פירש הרמב"ם לפי שענין אחד כולל אותם והוא שיוציא מזה מה שהוא חייב בו מן החוק:

אין תורמין מן הלקט ומן השכחה ומן הפאה אפילו העני שהן שלו על כל פנים הוה ליה מפטור על החיוב. וכ"כ הפקר פטור מתומ"ע והיינו בהפקיר קודם שנגמר מלאכתן למעשר [ועי' מ"ש פאה פ"ד סי' ל"ח]:

ולא ממעשר ראשון שנטלה תרומתו דייקא שנטל תרומה שלו דהיינו תמ"ע אפי' לא ת"ג. ומשכח"ל בהקדימו לוי לכהן ונטל המעשר בשבלי' *) דפטור מת"ג. אבל בלא ניטל גם תמ"ע רשאי לעשות מה שיש בו מהחיוב בת"ג. שיהי' ת"ג על שאר תבואה שחייבת ת"ג [כך כ' הראב"ד פ"ה מתרומות הי"ג] אולם בספרי שהביא הר"ש משמע דרביי' קרא שמותר לעשות כולו ת"ג ובניטלו שניהן פשיטא דלא דהו"ל מפטור אחיוב:

ולא ממעשר שני ר"ל אפי' נפד'. אפ"ה מע"ש ממון גבוה הוא ואפי' הקדים המע"ש בשבלי' דפטור מת"ג. ומכ"ש בהפריש כבר ת"ג ממנו:

והקדש בנתמרח ביד גזבר דפטור מתומ"ע. ומכ"ש בהפרישן מקודם שנפדו:

ולא מן החייב על הפטור שלא הביא שליש [דהיינו כל שזורע' ואינה מצמחת. וסימן לזה בנותן פרי למים ושוקעת רובה. אז הביאה שליש כירושלמי פ"א דמעשר מ"ג]:

ולא מן התלוש על המחובר ולא מן המחובר על התלוש וה"ה ממחובר על מחובר דלא. אבל באמר ממחובר לכשיתלש דבריו קיימי' [כקדושין דס"ב]:

ולא מן החדש על הישן ר"ל מפירות שנה זו על של אשתקד. ושדה שעשתה ב' גרנות בשנה א' מעשרים מזע"ז:

ולא מפירות הארץ על פירות חוצה לארץ ר"ל אפי' ח"ל שבגבולי א"י שחייבי' בתומ"ע מתקנת נביאים או החכמים כסוף מסכת ידי'. וה"ה משל סורי' אשל א"י או איפכא:

ומה שהקשה רתוי"ט מדקאמר בבלי (ר"ה י"ג א') ומי קים להו לרבנן שהביאה שליש. והרי שפיר קים להו ע"י סי' הנ"ל. נ"ל דשאני התם דבשעת הבאת שליש עדיין מחובר היה ואם גם יבדקו א' מה מהני להנך שלא נבדקו לזה צריך בקיאת חכמים. וירושלמי קמ"ל דגם במקום שאין מצוי' חכמים. כל אדם יכול לידע כשיתלוש ויבדק הגרעינים:

שניטלה תרומתו. הרמב"ם ז"ל גריס שלא ניטלה תרומתו [הגה"ה גם ה"ר יהוסף ז"ל הגיה שלא ניטלה תרומתו וכו' וכתב כן מצאתי וצ"ע על הבריי' דספרי אם סובר שצריך שיהא טבול לתרומה גדולה כשרוצים לעשותו תרומה גדולה על מקום אחר דאי היה כן לא הוי קשה מידי כי המשנה הסוברת אין תורמין רוצה לומר שניטלה ממנו תרומה גדולה והברייתא שאמרה תורמין מדברת שלא ניטלה ממנו תרומה גדול ודו"ק אך נ"ל דמשנה זו אינה מדבר' בתורם מהם על מקום אחר כי זה נזכר לקמן לא מן הפטור על החיוב אלא מדברת בתורם מהן על עצמן שאינה תרומה כלל כי פטורים הם לגמרי וכן משמע בירושלמי וצ"ע עכ"ל ז"ל:]. וז"ל ואמרם ממעשר ראשון שלא ניטלה תרומתו כשיהי' לוי ויהי' לו זרע מאדמתו הוא חייב בתרומה בלי ספק וג"כ יש לו ללוי מעשר שלקחו מן ישראל אין ראוי לו להוציא ממנו שיעור התרומה החייבת לזרעו ושיתננה לכהן לפי שיש לכהן באותו מעשר חוק וזכות והיא תרומת מעשר אבל יוציא תרומת מעשר ואח"כ יוציא ממנו התרומה החייבת לזרעו ע"כ אבל מצאתי לשונו ז"ל מוגה כך ושיתננה לכהן שזה המעשר אע"פ שהוא חייב בתרומת מעשר ויש לכהן באותו מעשר חוק וזכות והיא תרומת מעשר אינו חייב בתרומה גדולה וכן ג"כ גורס הוא ז"ל ולא ממעשר שני והקדש שלא נפדו. והראב"ד ז"ל השיגו בפ"ה דה' תרומות סימן י"ג ושם כתב מהרי"ק ז"ל דלרבותא נקט שלא ניטלה תרומתו שאע"פ שהוא טבול לתרומה גדולה [הגהה נלע"ד לתרומת מעשר. צ"ל] אין תורמין ממנו וכ"ש היכא דניטלה תרומתו דאין תורמין ממנו ועל דרך זה יתפרש מעשר שני והקדש שלא נפדו וכל שכן אם נפדו דפשיטא דחולין גמורין הם ע"כ ותוס' יום טוב יישב פי' הרמב"ם ז"ל וגירסתו בדרך אחרת ע"ש ורמזתי קצת מדבריו לקמן פרק שני סי' ב':

לא מן החייב על הפטור ולא מן הפטור על החייב. פי' דהמפריש מן הפיטור על החיוב אוכל טבל שהרי אין שם מעשר חל על מעשרותיו שאינו ראוי לכך ונמצא שלא נתקן זה שהפריש עליו והמפריש מן החיוב על הפיטור מאכיל ג"כ טבל לכהן שהרי אין שם תרומה חלה עליו כיון שזה שהוא מפריש עליו אין צריך לכך נמצא שנותן לו מטבל זה החייב בתרומה ומאכילו לכהן על חנם וטבל במיתה אף לכהן כדאמרי' באלו הן הנשרפין:

ולא מן התלוש על המחובר. פי' רש"י ז"ל מחובר אינו חייב בתרומה דראשית דגנך כתיב מידי דמידגן דנאסף בכרי הלכך לא חל שם תרומה על התלוש שהופרש עליו וטבל הוא ביד כהן ויכול לתרום עליה ממקום אחר והמחובר שהופרש עליו לא נתקן וכשיתלש צריך לתרום ע"כ:

ואם תרמו אין תרומתן תרומה. ירושלמי על דעתיה דחזקיה במחלוקת שנויה דאיכא תנא דס"ל דבדיעבד תרומתו תרומה על דעתיה דר' יוחנן דברי הכל: