משנה טהרות פרק ח׳ משנה א׳
מסכת טהרות, סדר טהרות · כל הפרק עם ברטנורא
הַדָּר עִם עַם הָאָרֶץ בְּחָצֵר, וְשָׁכַח כֵּלִים בֶּחָצֵר, אֲפִלּוּ חָבִיּוֹת מֻקָּפוֹת צָמִיד פָּתִיל, אוֹ תַנּוּר מֻקָּף צָמִיד פָּתִיל, הֲרֵי אֵלּוּ טְמֵאִין. רַבִּי יְהוּדָה מְטַהֵר בְּתַנּוּר בִּזְמַן שֶׁהוּא מֻקָּף צָמִיד פָּתִיל. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אַף הַתַּנּוּר טָמֵא, עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה לוֹ מְחִצָּה גָבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים:
פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא
ר׳ עובדיה מברטנורא
הדר עם עם הארץ. מוקפות צמיד פתיל. טמאות, משום אשתו נדה, שמא הסיטה וישבה וטמאה את הכל:
ר׳ יהודה מטהר בתנור. משום דאי אפשר להסיטו, דסתמו מחובר קצת, שעושין לו טפילה לחברו בארץ. ומאן דמטמא סבר גזרינן מחובר אטו שאינו מחובר. ואין הלכה כר׳ יהודה:
עוד מפרשים על משנה טהרות פרק ח׳ משנה א׳
פירוש המשניות לרמב״ם
כבר ידעת שהחצר יקרא שלפני הבתים וכל השכנים משתמשים בו ואם היה התנור בנוי ולא היה אפשר בו היסט והוא גם כן מוקף צמיד פתיל ואינו מטמא מגבו הנה בהוראתו בבתים הנה יוסר הצמיד פתיל וישיבהו ור' יהודה אומר שאין בתנור דבר שיקח שיצטרך לכל זה ואין הלכה כרבי יהודה והלכה כר' יוסי:
תוספות יום טוב
*[הרי אלו טמאין. כתב הר"ב משום אשתו נדה שמא הסיטה וישבה. עיין מ"ש בפרק דלעיל משנה ה']:
רי"א אף התנור טמא עד שיעשה כו'. לפרושי מלתא דת"ק קאתי. ומש"ה העתיקו הרמב"ם בפי"ב מה' משכב [הלכה י"ז]:
תפארת ישראל – יכין
אפילו חביות כל חבית של חרס הוא שאמקט"ו מגבו. ומדמוקף גם צמ"פ. א"א שיתטמא כלל במגע. גם תנור של חרס הוא. אלא שהוא מחובר. ואפ"ה כשאינו מוקף צמ"פ. מקט"ו מתוכו [כשבת קכה"א. ועיין לעיל פ"ז סי' ט"ו]:
או תנור מוקף צמיד פתיל הרי אלו טמאין דחיישינן שמא הוסטו. דלא דמי לעני ואשה סוף פרק דלעיל. דהלחם והקדרה טהורים. התם נכנסו לרשות שאינו שלהן. ולא מעיזי למשש. משא"כ הכא דיש לו להע"ה ולאשתו רשות בהחצר. י"ל דמשמשו ולאו אדעתייהו. ואע"ג דהכא מדמוקפין צמ"פ אין כאן חשש מגע. והרי גוף הע"ה אמ"ט בהיסט [כפ"ז סמ"ו]. עכ"פ סתם חצר יש שם אשתו של הע"ה. ושמא הסיטתן נדה ונעשו ראשון [כמבואר שם]. ואע"ג שעכ"פ שהתנור מחובר וא"א להסיטו. לת"ק גזרינן מחובר אטו תלוש. מדבין כך וכך מקט"ו גזרו ביה רבנן:
ר' יהודה מטהר בתנור דמחובר א"א להסיטן. ולא גזר מחובר אטו תלוש:
רבי יוסי אומר אף התנור טמא עד שיעשה לו מחיצה לא בכל רוחב החצר. דא"כ לא הוה פליג ת"ק. אלא ר"ל שיעשה מחיצה להפסיק בין התנור לשאר רווח החצר. דהיינו שהעמיד המחיצה בכל המשך התנור ממול כותל בית החבר. והעמיד התנור בזוית בין ב' הכותלים דאז הו"ל כהקפה לשם רשות החבר לעצמו. ולא יעיז הע"ה לכנוס מהחצר לבין ב' כותלים הללו שלא ברשות. והיינו דמיקל ר' יוסי טפי מהת"ק. דלת"ק כיון דכל החצר בשותפות. והזוית שעומד שם התנור פתוח לחצר. לא חייש הע"ה מלכנס שם לפנים מהמחיצה:
תפארת ישראל – בועז
ודברי הר"ב כאן תמוהין. שכתב שיש כאן חשש שישבה עלי' אשתו נדה. ובמחילת כבוד רבינו ליתא. דהרי אין עשויין לישיבה. ואומרים לו עמוד ונעשה מלאכתינו. וגם בלא זה אין כליי חרס נטמא במדרס הזב [כשבת פ"ד ב'. ועירובין ק"ד ב']. מיהו נ"ל דמדלא נקט תנא רבותא טפי. דכשהוא כלי שטף נעשין אב. וטמאין טומאת ז'. דהרי כל ע"ה מחזקינן ליה מסתמא לטמא מת [כרמב"ם ספי"א ממשכב] והרי כלי שנגע באב. נעשה אב כמותו. וכל אב הטומאה טמא טומאת ז' [כמ"ש בס"ד פ"ד דאהלות] ש"מ דבכה"ג באמת אין נעשין אב. דהרי לא הפקידן ברשות שהוא של ע"ה לבד. רק עומדין ברשות של שניהן. ולא נסתלקו לגמרי מרשות של חבר ורק להסיטה של נדה חיישינן. ובכה"ג לא נטמא מטמא מת. אבל לפמ"ש לקמן (סי' ג') דלפענ"ד אין נראה כן א"כ צ"ל דבמלת אפילו נכלל נמי חבית כלי שטף ואפ"ה נקט תנא טמאין סתם. דמשמע כל חד וחד כדאיתא. דבמוקף צמיד פתיל. טמא טומאת ערב משום דכלי חרס אין נעשה אב הטומאה לעולם [כמ"ש ביבקש דעת סי' מ"ה] ואם הוא כלי שטף. טמא טומאת ז'. וכדמפרש בפרקין במשנה ב':
ואפשר דלת"ק בכה"ג אין הע"ה נאמן לומר לא נכנסנו לפנים ממחיצה. וכגבאין לעיל [פ"ז מ"ו] דהכא שאני. דמדרווח החיצון של חצר שייך ג"כ להע"ה. דלמא עייל ולאו אדעתיה [ועי' ח"מ סי' קס"א ס"ה ודו"ק]:
מלאכת שלמה
או תנור מוקף צמיד פתיל. כך צ"ל:
בסוף פי' רעז"ל ומאן דמטמא סבר גזרינן מחובר אטו שאינו מחובר אמר המלקט כגון תלוי בצואר גמל או שמא יתירו הצמיד פתיל:
ר' יוסי אומר וכו'. והלכה כר' יוסי:
שאלות נפוצות
מה כתוב במשנה טהרות פרק ח׳ משנה א׳?
משנה טהרות פרק ח׳ משנה א׳ פותחת במילים ״הדר עם עם הארץ בחצר ושכח כלים בחצר״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין, תפארת ישראל – בועז ומלאכת שלמה.
מה מפרש הברטנורא על משנה טהרות פרק ח׳ משנה א׳?
פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־2 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.
כמה משניות יש במסכת טהרות פרק ח׳?
בפרק ח׳ של מסכת טהרות יש 9 משניות, וזו המשנה ה־1 בו.
עוד: מסכת טהרות · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת
מקורות הנוסח של הפירושים
- נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Tahorot – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Tahorot – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Tahorot – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Tahorot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Tahorot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תפארת ישראל – בועז: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Boaz on Mishnah Tahorot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Tahorot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)