משנה טהרות פרק ז׳ משנה ד׳

מסכת טהרות, סדר טהרות · כל הפרק עם ברטנורא

אֵשֶׁת חָבֵר שֶׁהִנִּיחָה לְאֵשֶׁת עַם הָאָרֶץ טוֹחֶנֶת בְּתוֹךְ בֵּיתָהּ, פָּסְקָה הָרֵחַיִם, הַבַּיִת טָמֵא. לֹא פָסְקָה הָרֵחַיִם, אֵין טָמֵא אֶלָּא עַד מְקוֹם שֶׁהִיא יְכוֹלָה לִפְשֹׁט אֶת יָדָהּ וְלִגָּע. הָיוּ שְׁתַּיִם, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, הַבַּיִת טָמֵא, שֶׁאַחַת טוֹחֶנֶת וְאַחַת מְשַׁמֶּשֶׁת, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵין טָמֵא אֶלָּא עַד מְקוֹם שֶׁהֵן יְכוֹלִין לִפְשֹׁט אֶת יָדָן וְלִגָּע:

ר׳ עובדיה מברטנורא

אשת חבר. שנאמנת על הטהרות, דאשת חבר הרי היא כחבר:

שהניחה לאשת עם הארץ. שאינה נאמנת, דאשת עם הארץ ובניו כמותו, עד שיקבלו עליהם דברי חבירות:

פסקה הרחים. גמרה טחינתה ופסקה מלטחון. דכל זמן שהיא עסוקה במלאכתה בריחים אינה הולכת וממשמשת בבית:

וחכמים אומרים וכו׳ והלכה כחכמים:

עוד מפרשים על משנה טהרות פרק ז׳ משנה ד׳

פירוש המשניות לרמב״ם

מעקרנו הוא שאשת חבר הרי היא כחבר ובניו ובני ביתו הרי הם כחבר ואשת עם הארץ ובניו ובני ביתו הרי הם כמוהו להיות בחזקת הטומאה וכבר ביארנו זה בזרעים והיה עולה בדעתנו שחכמים מודים לר"מ באשה לפי שהיא רבת [ס"א העסקים וממשמשת בדברים שאינם נונעים לה ושהיא כו'] המותרים והשמירה ממה שלא יוחד ושהיא תמשש על מה שלא תפקד ותחפש ותהפך והשמיענו שאין חולקין אפי' בנשים והלכה כחכמים:

תוספות יום טוב

אשת חבר שהניחה לאשת ע"ה טוחנת כו'. לשון הרמב"ם היה עולה בדעתינו שחכמים מודים לר"מ באש' לפי שהיא רבת (העסקים והמשמוש בדברים שאינם נוגעים לה) ושהיא תמשמש על מה שלא תפקד ותחפש ותהפך. והשמיענו שהן חולקים אפילו בנשים. ע"כ:

פסקה הרחים הבית טמא. וחכ"א דבסיפא קיימא נמי אדהכא. והיינו דפסק הרמב"ם בפי"ב מה' משכב דאפי' פסקה הרחים אין טמא אלא עד מקום שיכולין לפשוט את ידם וליגע:

משמשת כמו ממשמשת. כמו אסור לשמש בצרור. פ' המוציא יין (שבת דף פ"א) כלומר ממשמשת בתוך הבית. מלשון כי מששת את כל כלי (בראשית ל״א:ל״ז הר"ש):

תפארת ישראל – יכין

אשת חבר שנאמנת כחבר. וכ"כ כל בני ביתו של חבר. וכן גם כל בני ביתו של ע"ה דינן כע"ה. ואינן נאמנים על טהרות:

פסקה הרחים ר"ל שהחבר שהי' סמוך להבית שטוחנת בתוכו. הרגיש שפסקה לטחון. מדנפסק קול הקשת גלגל הרחיים. והרי כל זמן שמסבבת הגלגל. טרודה בטחינתה וא"א לה למשמש. דלא דמי לאומנין לעיל. דאמרינן דאף בזמן עסקן. אפ"ה כל מה שיש בהרווח של פישוט ידן טמא. י"ל דהתם שאני דמלאכתן פסקי פסקי. דמושיט ומשיב ידו לכאן ולכאן ליטול כלי מלאכתו. ולחזור להניחן מידו. וביני ביני יכול שפיר לפשפש ולמשמש סביב לו. אבל זאת הטוחנת. כפה פרשה בבית האחיזה של גלגל הרחיים לסבבו ולא תזוז ידה משם רגע בלא הודע ע"י שתיקת קול הקשת הגלגל. ולכאורה נראה דבהא מודו רבנן דלא דמי לאומנין דלא חיישינן גבייהו רק עד כדי פישוט ידן. דנשים שאני דמשמשניות הן. ומשתוקקות תמיד לראות ולשמוע למשמש ולטעום כל דבר החדש להן. להכי חיישינן גבייהו טפי. אמנם לרמב"ם בחיבורו [פי"ב ממשכבות ה"י]. רבנן דסיפא קאי נמי אהא. ולא מטמאי רק עד כדי פישוט היד. ולפע"ד ע"כ צ"ל כן. דאל"כ למה פליגי בסיפא בב' טוחנות:

אין טמא אלא עד מקום שהיא יכולה לפשוט את ידה וליגע בהא גם ר"מ מודה. מדא"א לזוז ממקומה שאצל הרחיים שאוחזתו:

וחכ"א אין טמא אלא עד מקום שהן יכולין לפשוט את ידן וליגע ממקום שמצא כל אחת מהן. ואף דכבר שמעינן כן באומנין. אפ"ה נקט אומנין לרבותא דר"מ. אף דאנשים אין דרכן למשמש. אפ"ה מחמיר ר"מ. ונקט נשים לרבותא דרבנן דאע"ג דאשה דרכה למשמש. וגם בלא זה אשה כלי זיינה עלה ומעיזה טפי [כע"ז כב"ב]. אפ"ה מקילי רבנן:

תפארת ישראל – בועז

והר"ש והר"ב פירשו דפסקה הרחיים. היינו דגמרה לטחון. ונ"ל כוונתם דכל שלא גמרה מלטחון. אע"ג שפסקה מלסבב הגלגל המנקש רגע. אינה מעיזה לעזוב מקומה. מדתהא נתפסת כגנב. לעזוב מלאכתה כדי למשמש בין כלי הבית. אולם לפענ"ד אין במשמעות הלשון של פסקה הרחיים מלהשמיע קול טחינה שגמרה הטחינה. והרי בהפסקת קול טחינה גופה. יש לחלק בין גמרה או לא גמרה הטחינה. ואפשר דגמרה דנקטו רבותינו הוא לאו דוקא. אלא מדהכי אורחא. דאינה מפסקת הרחיים. עד שגמרה לטחון. אבל ה"ה בפסקה מלסבב הגלגל מקודם:

מלאכת שלמה

אלא עד מקום שהן יכולות לפשוט את ידן וליגע. כך צ"ל:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה טהרות פרק ז׳ משנה ד׳?

משנה טהרות פרק ז׳ משנה ד׳ פותחת במילים ״אשת חבר שהניחה לאשת עם הארץ טוחנת בתוך״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין, תפארת ישראל – בועז ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה טהרות פרק ז׳ משנה ד׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־4 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת טהרות פרק ז׳?

בפרק ז׳ של מסכת טהרות יש 9 משניות, וזו המשנה ה־4 בו.

עוד: מסכת טהרות · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Tahorot – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Tahorot – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Tahorot – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Tahorot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Tahorot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – בועז: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Boaz on Mishnah Tahorot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Tahorot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)