משנה טהרות פרק ז׳ משנה ב׳

מסכת טהרות, סדר טהרות · כל הפרק עם ברטנורא

הַמַּנִּיחַ עַם הָאָרֶץ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ עֵר וּמְצָאוֹ עֵר, יָשֵׁן וּמְצָאוֹ יָשֵׁן, עֵר וּמְצָאוֹ יָשֵׁן, הַבַּיִת טָהוֹר, יָשֵׁן וּמְצָאוֹ עֵר, הַבַּיִת טָמֵא, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵין טָמֵא אֶלָּא עַד מְקוֹם שֶׁהוּא יָכוֹל לִפְשֹׁט אֶת יָדוֹ וְלִגָּע:

ר׳ עובדיה מברטנורא

ישן ומצאו ער הבית טמא. כל מה שבבית טמא, דחיישינן שמא כשהקיץ משנתו נגע בכלים שבבית שלא ראה אותם מתחלה כשהיה ישן, שכן דרך בני אדם למשמש ולבדוק במה שלא ראו מעולם. אבל ער ומצאו ער, לא חיישינן, שכבר ראה כל אשר בבית כשהיה ער:

עד מקום שהוא יכול לפשוט את ידו. כל הכלים שיכול להגיע להם כשיושיט ידו מן המקום שהיה ישן שם, חיישינן להו שמא נגע בהם, אבל לא חיישינן שמא הלך בבית ונגע בכלים. והלכה כחכמים:

עוד מפרשים על משנה טהרות פרק ז׳ משנה ב׳

פירוש המשניות לרמב״ם

כבר התבאר בחגיגה (דף כג.) שמגע עם הארץ טמא ושמא נגע בבגדים או בכלים (טמאים) ואמרו הבית טמא ר"ל כל הכלים והבגדים אשר בבית וחכמים אומרים שכל מה שאפשר שיגיעהו אם ישלח ידו הוא אשר נטמא שאולי שלח ידו אליו בעת שהקיץ לראותו כאשר לא ראהו קודם זה והלכה כחכמים:

תפארת ישראל – יכין

הבית טהור גם זה טהור. ולא חיישינן שהקיץ ביני ביני. דאפילו לקולא אמרינן כל הטומאות כשעת מציאתן [כספ"ט]. והא ודאי לא אצטריך לאשמעינן. אלא כולהו גוונא בעי למנקט:

הבית טמא כל מה שבבית טמא. מדאינו מתירא ליגע דחושב שהבעה"ב יאמר בלבו שעדיין ישן הוא. ולכן לא ימהר לחזור:

וחכ"א אין טמא אלא עד מקום שהוא יכול לפשוט את ידו וליגע ממקום שמצאו שוכב. דאין מחט"ו ממקום למקום. ור"מ ס"ל דבאדם בעל רצון שאני. דמסתבר טפי שמשמש הכל. מיהו לכ"ע אין חוששים רק למגע ע"ה. אבל אין המשכבות נעשים אהט"ו. וגם הכ"ח הסתומים טהורים. דאין ע"ה עושה מדרס ולא מטמא מה שהסיט. והא דלא חיישינן הכא שמא נכנס אדם העושה מדרס. ויהיה כל שבבית טמא. וגם המשכבות יהיו אהט"ו [כלקמן מ"ה]. ואי"ל דדוקא כשהניחו שומר. שכל הבית כשלו חיישינן שנכנסו אליו מטמאי מדרס. ליתא. דמי הגיד להנכנסים אם עשאו בעה"ב לזה שומר או לא. אלא י"ל דדוקא כשהניח להע"ה להיות שומר שכבר הוחזק הבית בטומאה חיישינן שמא נכנס שם מטמא מדרס. משא"כ הכא לא הוחזק בטומאה רק שיעור פישוט ידו ונ"ל דמשנתנו וכן כל משניות דלקמן מיירי שמצאו במקום שהניחו. אבל במצאו במקום אחר. אז לכ"ע גם בהניחו ישן ומצאו ישן. הרי ע"כ שהיה ער בינתיים. והרי לא ידענו באיזה מקום הלך משם לכאן. ומדהו"ל סט"ו שברה"י. כל הבית טמא:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה טהרות פרק ז׳ משנה ב׳?

משנה טהרות פרק ז׳ משנה ב׳ פותחת במילים ״המניח עם הארץ בתוך ביתו ער ומצאו ער״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם ותפארת ישראל – יכין.

מה מפרש הברטנורא על משנה טהרות פרק ז׳ משנה ב׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־2 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת טהרות פרק ז׳?

בפרק ז׳ של מסכת טהרות יש 9 משניות, וזו המשנה ה־2 בו.

עוד: מסכת טהרות · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Tahorot – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Tahorot – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Tahorot – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Tahorot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)