משנה טהרות פרק ו׳ משנה י׳
מסכת טהרות, סדר טהרות · כל הפרק עם ברטנורא
הָאִסְטְוָנִית, רְשׁוּת הַיָּחִיד לַשַּׁבָּת וּרְשׁוּת הָרַבִּים לַטֻּמְאָה. חָצֵר שֶׁהָרַבִּים נִכְנָסִים בָּזוֹ וְיוֹצְאִים בָּזוֹ, רְשׁוּת הַיָּחִיד לַשַּׁבָּת וּרְשׁוּת הָרַבִּים לַטֻּמְאָה:
פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא
ר׳ עובדיה מברטנורא
האסטוונית. מקום צר כאמה רוחב, גבוה ארבעה או חמשה טפחים, עומד לפני החנויות שהסוחרים יושבים שם:
עוד מפרשים על משנה טהרות פרק ו׳ משנה י׳
פירוש המשניות לרמב״ם
כבר נתבאר בגמרת ושבת (שם) שהאיצטבא היא כרמלית ואמרנו פה רה"י לשבת רוצה לומר שהוא אינה רה"ר וכבר ביארנו תנאי כרמלית וגדרה בראש שבת:
תוספות יום טוב
האסטוונית. פי' הר"ב מקום צר כו' שהסוחרים יושבים שם. וכתב הרמב"ם (וז"ל כבר נתבאר בגמרא שהאיצטבא) היא כרמלית. ואמר פה רה"י לשבת ר"ל שהיא אינה רה"ר לשבת. וכך כתב הר"ב במשנה ג' פ"י דעירובין. דאיצטבא היא כרמלית:
חצר שהרבים נכנסים בזו כו'. עיין מ"ש בסוף מכילתין:
תפארת ישראל – יכין
ר"ל האצטבא שלפני החנות. ותמונתו כעין מדרגה גבוה ד' או ה' טפחים. ורחבה אמה. ובעל החנות יושב שם לקרוא לעוברים ושבים שיבואו לתוך חנותו. ור"ל אינה כר"ה. רק דינה ככרמלית [כשבת דל"א]:
חצר שהרבים נכנסים בזו ויוצאים בזו נכנסין בפתח א'. ויוצאין בפתח שכנגדה. בין שמכוונים הפתחים זו כנגד זו או לא. ואע"ג דלעיל בבסילקא [מ"ח] פליג ר' יהודה. התם אינו משתמש להיות מעבר לרבים. רק דכל הפתחים שבו עשויין רק לצורך מי שרוצה לכנוס לתוכו מכל צד. ומה"ט נמי קאמר נמי התם שרואה הנכנסין ויוצאין. ר"ל שרואה אותן נכנסין. ויוצאין באותה פתח שנכנסו. משא"כ הכא מיירי כדקאמר בפירוש שנכנסין בזו ויוצאין בזו. ור"ל שהיא מעבר לרבים כמבוי מפולש. ולהכי בכה"ג לכ"ע דינה כר"ה. א"נ דוקא התם שהבסילקי מקורה. ולהכי כשרואה הנכנסין ויוצאין. ס"ל לר"י דדמי טפי לרה"י. משא"כ הכא שהחצר סתמא אינו מקורה. וכיון שרבים עוברים בו. לכ"ע דינה כר"ה. ומה"ט גם ר"מ דפליג לעיל בצדדי פרין. אפ"ה בצדדי חצר שאינו מקורה. כשרבים עוברים בו. גם צדדי החצר כצדדי ר"ה דמי. דלכ"ע דינן כר"ה לענין טומאה:
תפארת ישראל – בועז
ורב"א גריס לעיל בדר' יהודה אם אינו רואה הנכנסין וכו' הרי זה רה"י. וכתב דטעמיה דר' יהודה דכל שאינו רואה וכו' הוה שפיר כמקום סתירה דסוטה דהוא רה"י. וכתב עוד דלהכי הכא בחצר שהוא קטן. ודאי רואה מפתח א' הנכנסין בפתח אחר. ואינו מקום סתירה. ולכ"ע הוה כרה"ר. וגם כגירסת רבינו במשנה. כך היא הגירסא באמת בתוספתא ספ"ז דטהרות:
מלאכת שלמה
חצר שהרבים וכו'. עירובין פ"ק דף ח' ובפ' שני דף כ"ב ואמרינן התם דר"ה לטומאה אצטריכא ליה לרבנן דאמרי התם בפסי ביראות דאם היתה דרך הרבים מפסיקתה דאין צריך לסלקה לצדדים ואע"ג דהתם ניחא תשמישתיה אמרי רבנן לא אתו רבים ומבטלי מחיצתא כ"ש הכא דלא ניחא תשמישתיה שהפתחים קצרים וגידודים יש באסקופה ופשיטא דלא מבטלי בקיעת רבים למחיצות והוי ודאי רה"י לשבת אלא ר"ה לטומאה הוא דאצטריך תנא לאשמועינן הכא והכי נמי מוקי התם לההיא דשבילין המפולשין דלעיל בפרקין וכרבנן אבל ר' יהודה אפילו כגון הני דהכא כגון חצר ושבילין ס"ל דאתו רבים ומבטלי מחיצתא. ואע"ג דלא ניחא תשמישתייהו. וכבר כתבתיו לעיל סוף סי' ו' בקיצור. ה"ר שמשון ז"ל:
שאלות נפוצות
מה כתוב במשנה טהרות פרק ו׳ משנה י׳?
משנה טהרות פרק ו׳ משנה י׳ פותחת במילים ״האסטונית רשות היחיד לשבת ורשות הרבים לטמאה חצר״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין, תפארת ישראל – בועז ומלאכת שלמה.
מה מפרש הברטנורא על משנה טהרות פרק ו׳ משנה י׳?
פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, בדיבור המתחיל אחד, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.
כמה משניות יש במסכת טהרות פרק ו׳?
בפרק ו׳ של מסכת טהרות יש 10 משניות, וזו המשנה ה־10 בו.
עוד: מסכת טהרות · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת
מקורות הנוסח של הפירושים
- נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Tahorot – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Tahorot – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Tahorot – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Tahorot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Tahorot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תפארת ישראל – בועז: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Boaz on Mishnah Tahorot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Tahorot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)