משנה טהרות פרק א׳ משנה ח׳

מסכת טהרות, סדר טהרות · כל הפרק עם ברטנורא

מִקְרֶצֶת שֶׁהָיְתָה תְחִלָּה וְהִשִּׁיךְ לָהּ אֲחֵרוֹת, כֻּלָּן תְּחִלָּהּ. פֵּרְשׁוּ, הִיא תְחִלָּה וְכֻלָּן שְׁנִיּוֹת. הָיְתָה שְׁנִיָּה וְהִשִּׁיךְ לָהּ אֲחֵרוֹת, כֻּלָּן שְׁנִיּוֹת. פֵּרְשׁוּ, הִיא שְׁנִיָּה וְכֻלָּן שְׁלִישִׁיּוֹת. הָיְתָה שְׁלִישִׁית וְהִשִּׁיךְ לָהּ אֲחֵרוֹת, הִיא שְׁלִישִׁית וְכֻלָּן טְהוֹרוֹת, בֵּין שֶׁפֵּרְשׁוּ בֵּין שֶׁלֹּא פֵרְשׁוּ:

ר׳ עובדיה מברטנורא

מקרצת. חתיכת בצק שהיתה תחילה וחיבר לה חתיכות אחרות:

כולן תחילה. והנוגע באחרות כנוגע בראשון לטומאה, דחשיבא חיבור. וכן נמי היתה שניה, חשובות חיבור, מאחר דאם פרשו אשתייר בהו טומאה. אבל היתה שלישית, דאם פרשו לית בהו טומאה, דאין שלישי עושה רביעי בתרומה, אפילו כי לא פרשו לא חשיבן חיבור, וטהורות:

עוד מפרשים על משנה טהרות פרק א׳ משנה ח׳

פירוש המשניות לרמב״ם

הדבור פה באוכלין של תרומה וידוע ששלישי מתרומה לא יטמא לזולתו בשום פנים ושאין רביעי בתרומה וכבר ביארנו זה פעמים רבות והדבור כולו מבואר לא יצטרך ביאור אם הובן כל מה שסדרנו בפתיחת זה הסדר:

תוספות יום טוב

היא שלישית וכולן טהורות. פירש הר"ב דאין ג' עושה ד' בתרומה. והדבור פה באוכלין של תרומה. הרמב"ם:

תפארת ישראל – יכין

מקרצת ר"ל חתיכת בצק תרומה:

שהיתה תחלה והשיך שהדביק בה חתיכות אחרות של תרומה:

וכלן שניות מדנגעו בראשון:

היתה שניה אפילו שנייה דאורייתא. דאע"ג דאין אוכל מטמא אוכל מדאורייתא אפ"ה משכח"ל שנגע הככר במשקין. או שנגע הככר באדם או בכלי שנגעו בשרץ. אפ"ה לא מחשבו כל המקרצות הנשוכות זב"ז כולן כגוף א' רק כל עוד שהן מחוברין ודמי הך לכלים [פי"ח מ"ז ופי"ט מ"ה]:

היא שלישית וכולן טהורות דהרי אין בהשלישי כח לעשות התרומה הנוגע בה אפילו במדרגה שלמטה ממנה. דהרי אין רביעי בתרומה. והאיך יהיה בו כח שיעישה להנדבק בו טמא כמותו. [והר"ב פירש דדוקא הנך דלעיל. דמשפירשו נשאר בהנוגע קצת טומאה. להכי גם קודם שפירשו סק חד דרגא להיות כמותו. אבל הכא שהמגיע הוא שלישי. כיון שכשיפרשו הנוגעין מהמגיע יסור הטומאה מהנוגעין לגמרי ויהיו כולן טהורים. להכי אף כשעדיין לא פירשו לא חשבינן להו חיבור מעליא ונשארו בטהרתן. ואני הקוטע הוכרחתי לנטות מפירושו. משום דק"ל מהא דתנינן [כלים פי"ח מ"ז] דכרע שהיה טמא טוע"ר וחברה למטה כולה טמאה טוע"ר. פירשה, רק הכרע טמא טוע"ר והמטה טהורה. הרי דאף כשפירש מהמטה סר הטומאה ממנה לגמרי. אפ"ה כל שעדיין מחוברת להכרע נידון כמותה. ובשלמא לפירושן הנ"ל לא תיקשי מהתם דהרי אנן אמרינן דכיון דאין בהמגיע דהיינו שלישי כח שיתפלט הטומאה ממנו ולהלאה. להכי גם בזה אין בו כח להחשיב המחובר לו כמותו. לפיכך שאני התם דשפיר יש כח בהמגיע דהיינו הכרע שתתפלט הטומאה ממנו ולהלאה לכל דבר חוץ מאדם וכליו. משום הכי יש בו כח נמי לעשות למטה המחוברת לו כמותו. מדאין המחובר לו כלי בפ"ע. אלא להר"ב שכל אדני פירושו מיוסדים לא על כח המגיע אלא על כח הנוגע. דהרי קאמר דמשום דכשפירש הנוגע סר הטומאה ממנו לגמרי להכי גם בעודו במחובר טהור. על זה ק' שפיר מ"ש מכרע. דכשפירש המטה ממנו טהור לגמרי ואפ"ה בעודה מחובר במטה הו"ל כמותה. וי"ל]. מיהו אם היו חתיכות קודש ודאי גם בנדבקו בשלישי כולן נעשין שלישי. ורק בנדבקה ברביעי דינה כשלישי של תרומה. והא דלא נקט תנא הכי [עיין בבועז סימן י"ג]:

תפארת ישראל – בועז

ונ"ל דהכא נקט רק מקרצת ולא ככרות. וגם נקט השיך. דהיינו שהדביק בכוונה. ה"ט משום דבעי למתני אבתרה פירשה כולן שניות. להכי קמ"ל דאפילו היתה מקרצת שעדיין ראויה להדבק עם בצקות אחרות. וגם אפינו הדביקן באמת עם בצקות אחרות אח"כ בכוונה. אפ"ה דוקא כל עוד שהן מחוברין נדונין כגוף א'. אבל לא כשחזרו ונפרדו. וכדאשכחן כה"ג במזרין שכרך למטה שהיא מדרס [כלים פי"ט מ"ה]:

מלאכת שלמה

מקרצת שהיתה תחלה וכו' של תרומה וכן נמי מקרצות דרישא של תרומה הן:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה טהרות פרק א׳ משנה ח׳?

משנה טהרות פרק א׳ משנה ח׳ פותחת במילים ״מקרצת שהיתה תחלה והשיך לה אחרות כלן תחלה״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין, תפארת ישראל – בועז ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה טהרות פרק א׳ משנה ח׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־2 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת טהרות פרק א׳?

בפרק א׳ של מסכת טהרות יש 9 משניות, וזו המשנה ה־8 בו.

עוד: מסכת טהרות · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Tahorot – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Tahorot – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Tahorot – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Tahorot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Tahorot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – בועז: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Boaz on Mishnah Tahorot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Tahorot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)