משנה טהרות פרק א׳ משנה ז׳

מסכת טהרות, סדר טהרות · כל הפרק עם ברטנורא

מִקְרָצוֹת נוֹשְׁכוֹת זוֹ בָזוֹ, וְכִכָּרִים נוֹשְׁכִין זֶה בָזֶה, נִטְמֵאת אַחַת מֵהֶן בְּשֶׁרֶץ, כֻּלָּן תְּחִלָּה. פֵּרְשׁוּ, כֻּלָּן תְּחִלָּה. בְּמַשְׁקִין, כֻּלָּן שְׁנִיּוֹת. פֵּרְשׁוּ, כֻּלָּן שְׁנִיּוֹת. בְּיָדַיִם, כֻּלָּן שְׁלִישִׁיּוֹת. פֵּרְשׁוּ, כֻּלָּן שְׁלִישִׁיּוֹת:

ר׳ עובדיה מברטנורא

מקרצות. חתיכות של בצק. לשון קרץ מצפון בא (ירמיהו מ״ו:כ׳):

נושכות זו את זו. שהן דבוקות זו בזו וא״א להפרישן אלא אם כן נושכות זו מזו:

כולן תחילה. דחשובות כאחת וכאילו נגע בכולן:

פירשו. החתיכות זו מזו:

במשקין כולן שניות. דמשקין תחלה הוו ועושין שני:

בידים כלן שלישיות. דידים שניות הן, ועושות שלישי בתרומה:

עוד מפרשים על משנה טהרות פרק א׳ משנה ז׳

פירוש המשניות לרמב״ם

ביאור אמתת מלת מקרצות מחותכות מאמרו (איוב לג) מחומר קורצתי גם אני וזה שהנה יעשו עגות דומות ללוחות גדולות ויחתכו בכלי ברזל ולא יותזו בעת החתיכה לגמרי אבל יעזוב ביניהן דבקות מועט ותאפה הלוח בכללו והוא מחובר וכאשר יושלם אפייתה יתפרק זה החתך בעצמו מקצתו והיא תתפרק בפחותה שבתנועות וזאת היא מלאכת הנקודים אצלנו וכוונת נושכות זו בזו שתהיה האחת מחוברת בשנית הנה היא כולה כדמות לחם אחד. וידוע הוא שהשרץ אב הטומאה ואשר יגע בו ראשון והנה יקרא הראשון ג"כ תחלה וזה באוכלין ומשקין לבד כמו שביארנו בפתיחה וכבר ביארנו בפתיחת זה הסדר שהמשקין יהיו לעולם תחלה ואפילו נטמאו בשני לטומאה ובהיות המשקין טמאים לעולם תחלה הנה הן ישימו הדבר אשר יטמאו שני ועוד יתבאר לך במס' ידים (פ"ג) שהידים הן שניות לעולם ובסוף זבים נבאר שהידים פוסלים את התרומה שהנוגע בידו בתרומה פסלה והשיבה שלישית עד שירחץ ידיו כמו שיתבאר במה שאחר זה ולכן אמר בידים כולן שלישיות לפי שהן כולן גשם אחד:

תוספות יום טוב

נושכות זו בזו. פי' הר"ב דבוקות וכו' וכ"כ הר"ש. ובמשנה דלקמן מייתי תוספתא ואיזהו הנושך התולש ממנו כל שהוא. ופי' מהר"ם שנושך מחבירו ותולש מן העיסה:

כולן תחלה. וידוע הוא שהשרץ אב הטומאה ואשר יגע בו ראשון. והנה יקרא הראשון ג"כ תחלה וזה באוכלין ומשקין לבד. כמו שבארנו בפתיחה. כ"כ הרמב"ם. ודקדקתי בפתיחתו ולא מלאתי אלא במשקין בלבד. שכתב שם וז"ל. אוכלים טמאים מטמאין משקין וישובו אותן תחלה לטומאה כמו שבארנו. ואמנם תחלה או ראשון שוה. ואמנם יאמר תחלה להיות דינו דין ראשון. ואין הוא ראשון באמת. ואשר יקראהו ראשון הוא ראשון בהתיחסו לאב במספר והרי הוא כאילו יאמרו שאלו המשקים יטמאו טומאת ראשון ואע"פ שהוא אינו ראשון במספר מהאב. ע"כ. וזה הטעם לא יצדק באוכלים שנגעו בשרץ לפי שהם ראשון באמת שמתיחסים לאב במספר. ואפשר שר"ל בכאן דכיון שבמשקים יש טעם לקראן תחלה במקום ראשון. לכך גם אוכלין קוראין כן. שאוכלין ומשקין יש להן ערך ושיווי מה. בטומאה שמן התורה:

תפארת ישראל – יכין

מקרצות חתיכות בצק של תרומה:

נושכות זו בזו שנדבקו כל כך זב"ז. עד שא"א להפרידן מבלי שידבק קצת מהאחד בחבירו. דאל"כ אף שדבוקין יחד אינן חיבור וכמפורש בתוספתא דמכלתין [ואי"ל דטעמא משום דקי"ל חיבורי אדם אינו חיבור. ליתא, דהרי קיי"ל דכל שמחובר ע"י א' מז' משקין. אמרינן דחיבורי אדם הוה חיבור [כהרמב"ם אוכלין פ"ו הי"ג]. תדע דאם כן ככר האיך אפשר שיטמא כולו כשנגע בו טומאה]:

וככרים נושכין זה בזה נ"ל דנקט גם ככרות לרבותא. דאפילו ככרות שכבר גלה הלש דעתו דלא ניח"ל בחיבורן. רק רוצה שיהיה כל א' גוף לעצמו. אפ"ה הוה חיבור. ורק בטבו"י אינן חיבור [כטבו"י פ"א סי' ט'] ומטעם דאמרן [לעיל סי' ל"ב]:

כולן תחלה מדהו"ל כולן גוף א':

פרשו ר"ל אם לאחר שנטמא א' מהן בחיבורין חזרו ונבדלו זמ"ז:

במשקין ר"ל אם שכשהיו נשוכות זב"ז נטמא א' מהן במשקין:

כלן שניות דהרי משקין טמאים, לעולם הן כראשון. מדעלולין לקט"ו בלי הכשר [כפסחים ד"ב]:

בידים ר"ל אם בחיבורין נטמא אחד מהן מסתם ידים דגזרו על כל סתם ידים אף שלא ידע בהם שום טומאה. רק שלא שמרם בכוונה. שיהיו שניות. ויעשו לתרומה שיגעו שלישי [כשבת יד"ב]. ונ"ל דקמ"ל כל הנהו, דלא מיבעיא בשרץ שהוא טומאה דאורייתא. ולא מיבעיא משקין שיש בהן כמה חומרות. שמטמאין כלים וגם חולין. אלא אפילו ידים שאין בהם טומאה רק שמטמאין תרומה. אפ"ה מחשכו כולן חיבור:

תפארת ישראל – בועז

והא דאוקימנא משנתנו בתרומה כסי' מ"ה. היינו משום בבא דידים. דבחולין לא שייך למתני כולן שלישיות. דבחולין אין שני עושה שלישי. כן במשנה ח' מוקמינן לה במקרצת תרומה. דאלו בחולין לא הוה שייך למתני בסיפא וכולן שלישיות, מטעמא דאמרן. ול"מ הוה מסתבר לי טפי דמיירי רק בחולין שנעשו ע"ט תרומה. מדמצוי טפי מתרומה וקודש גופייהו. דאלת"ה ק' למה נקט רק בתרומה. והרי בקודש נמי שייך למנקט בכה"ג וכדנקט הרמב"ם באמת. וכמ"ש בפנים סי' נ"ו בשמו:

מלאכת שלמה

מקרצות נושכות זו בזו כו'. וי"ס דגרסי נושכות זו את זו.

פירשו כולן שלישיות מפני שהיו גוף אחד בשעת טומאתם מה שאין כן בסיפא:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה טהרות פרק א׳ משנה ז׳?

משנה טהרות פרק א׳ משנה ז׳ פותחת במילים ״מקרצות נושכות זו בזו וככרים נושכין זה בזה״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין, תפארת ישראל – בועז ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה טהרות פרק א׳ משנה ז׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־6 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת טהרות פרק א׳?

בפרק א׳ של מסכת טהרות יש 9 משניות, וזו המשנה ה־7 בו.

עוד: מסכת טהרות · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Tahorot – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Tahorot – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Tahorot – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Tahorot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Tahorot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – בועז: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Boaz on Mishnah Tahorot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Tahorot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)