משנה סוכה פרק ד׳ משנה ו׳

מסכת סוכה, סדר מועד · כל הפרק עם ברטנורא

כְּמַעֲשֵׂהוּ בְחֹל כָּךְ מַעֲשֵׂהוּ בְשַׁבָּת, אֶלָּא שֶׁהָיוּ מְלַקְּטִין אוֹתָן מֵעֶרֶב שַׁבָּת וּמַנִּיחִים אוֹתָן בְּגִיגִיּוֹת שֶׁל זָהָב, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִכְמֹשׁוּ. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר, חֲרִיּוֹת שֶׁל דֶּקֶל הָיוּ מְבִיאִין, וְחוֹבְטִין אוֹתָן בַּקַּרְקַע בְּצִדֵּי הַמִּזְבֵּחַ, וְאוֹתוֹ הַיּוֹם נִקְרָא יוֹם חִבּוּט חֲרִיּוֹת:

ר׳ עובדיה מברטנורא

גיגיות. כלים של זהב מלאים מים, כדי שלא יכמשו עליהן:

חריות. ענפים של דקל היו מביאים בין בחול בין בשבת, ולא ערבה דכתיב כפות תמרים שתים הן, אחת ללולב ואחת למזבח. ואין הלכה כר׳ יוחנן בן ברוקא:

עוד מפרשים על משנה סוכה פרק ד׳ משנה ו׳

פירוש המשניות לרמב״ם

כמעשהו בחול כך מעשהו בשבת כו': ר' יוחנן אומר כפות תמרים אחת ללולב ואחת למזבח ואסור לאכול האתרוג בשביעי כי העיקר אצלנו כיון שנאסר מקצת היום נאסר כולו ולפיכך אמר התינוקות כי אינם מדקדקים באיסור והיתר. ואין הלכה כר' יוחנן בן ברוקא:

תוספות יום טוב

חריות של דקל. פי' הר"ב דכתיב כפות תמרים שתים הן כו'. ורבנן כפת כתיב. גמרא:

ואותו היום נקרא כו'. כתבו התוספות דלא יתכן כלל לפרש דרבי יוחנן בן ברוקא לא פליג אלא בשביעי. אלא אכולהו נמי פליג דסבר חריות של דקל היו מביאין כל שבעה ולא ערבה וכו'. וכמו רבנן דנפקא להו מהל"מ. דהיינו כל שבעה. והא דקתני מתניתין ואותו היום לאו דוקא יום אחד:

תפארת ישראל – יכין

כך מעשהו בשבת כשחל יום ז' של סוכות בשבת. ואע"ג דגם ביו"ט לא היו חותכין אותן ממחובר, מדלא עדיף משופר [כר"ה פ"ד מ"ח], והיו צריכין ללקטם מעיו"ט ולהניחם בגיגיות וא"כ למה נקט שבת דוקא. י"ל תנא רק היתירה קמ"ל דביום ז' שרי לטלטלם בשבת כמו ביו"ט:

אלא שהיו מלקטין אותן הענפים:

ומניחים אותן בגיגיות של זהב [פעססער] של זהב מליאות מים:

כדי שלא יכמשו העלים:

ר' יוחנן בן ברוקה אומר חריות ענפים:

היו מביאין מדנקט פלוגתא דר' יוחנן הכא, ולא לעיל בריש משנה ה', דהרי התם קאמר דלקחו ערבה, הו"ל לתנא התם למנקט דלר"י לקחו חריות. נ"ל דר' יוחנן לא פליג רק כשחל בשבת אז היו מביאין חריות שאינן נכמשין כל כך מהר, שכך תקנו הנביאים לשבת [ועי' תוס']:

מלאכת שלמה

ומניחין אותן בגיגיות כו'. ביד שם סי' כ"ב וכתבתי קצור לשונו לעיל בסימן ה':

ר' יוחנן בן ברוקא אומר חריות של דקל היו מביאין וכו'. וטעמא דרבי יוחנן בן ברוקא דדריש כפות תמרים שתים הן אחד ללולב ואחד למזבח ורבנן סברי כפת כתיב וכתבו תוס' ז"ל לא יתכן כלל לפרש דר' יוחנן בן ברוקא לא פליג אלא בז' אלא אכולהו נמי פליג דסבר חריות של דקל היו מביאין כל ז' ולא ערבה כי היכי דאבא שאול דדריש ערבי אחד למקדש דהיינו כל ז' וכן רבנן דנפקא להו מהלכה דהיינו כל ז' ור' יוחנן בן ברוקא דדריש ליה ערבי כשאר תנאי דלולב הגזול והלכה לית ליה והא דקתני מתני' ואותו היום לאו דוקא יום אחד ומיהו לר' לוי דמפרש טעמא דריב"ב כתמר ולאו מקרא אלא מסברא שהוא סימן יפה לקילוסן של ישראל שאין להם אלא לב אחד לאביהם שבשמים כתמר שאין לו אלא לב אחד אי אפשר דלא הוי אלא יום א' ובין שהיה יום אחד בין יהיה כל ז' לא היתה ערבה בטלה ותרוייהו הוו מורביות של ערבה וחריות של דקל ע"כ:

וחובטין אותם בקרקע בצדי המזבח. י"ג כן והיא גרסת הגמ' וגם גירסת ה"ר לויירו ז"ל אכן בירוש' על גבי ובמקום אחר מצאתי מוגה היו מלקטין וחובטין על גב המזבח ואותו היום וכו' וה"ר יהוסף ז"ל כתב עוד נוסחא אחרת שלישית לוקחין וכתב וכן נ"ל עיקר ע"כ:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה סוכה פרק ד׳ משנה ו׳?

משנה סוכה פרק ד׳ משנה ו׳ פותחת במילים ״כמעשהו בחל כך מעשהו בשבת אלא שהיו מלקטין״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה סוכה פרק ד׳ משנה ו׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־2 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת סוכה פרק ד׳?

בפרק ד׳ של מסכת סוכה יש 10 משניות, וזו המשנה ה־6 בו.

עוד: מסכת סוכה · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Sukkah – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Sukkah – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Sukkah – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Sukkah – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Sukkah – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Sukkah – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)