משנה שקלים פרק ח׳ משנה א׳

מסכת שקלים, סדר מועד · כל הפרק עם ברטנורא

כָּל הָרֻקִּין הַנִּמְצָאִים בִּירוּשָׁלַיִם טְהוֹרִין, חוּץ מִשֶּׁל שׁוּק הָעֶלְיוֹן, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה, שֶׁבָּאֶמְצַע טְמֵאִין וְשֶׁבַּצְּדָדִין טְהוֹרִין. וּבִשְׁעַת הָרֶגֶל, שֶׁבָּאֶמְצַע טְהוֹרִין וְשֶׁבַּצְּדָדִין טְמֵאִין, שֶׁמִּפְּנֵי שֶׁהֵן מֻעָטִין מִסְתַּלְּקִין לַצְּדָדִין:

ר׳ עובדיה מברטנורא

כל הרוקין הנמצאים בירושלים טהורים. ולא מחזיקינן להו ברוקו של זב וזבה שהן מטמאין אדם וכלים, משום דאזלינן בתר רובה:

חוץ משל שוק העליון. לפי שכובסין נכרים היו מצוין שם, וחכמים גזרו על הנכרים שיהיו כזבין לכל דבריהן ורוקן טמא. ואית דאמרי, לפי ששוק העליון לא היתה דריסת הרגל מצויה שם וזבין וזבות שמתבודדין ומתרחקין מבני אדם היו מצויין שם:

שבאמצע טמאים. משום דזבין וזבות שכיחי ומהלכים באמצע דרכים, והטהורים מסתלקים לצדי הדרכים מקום שאין דריסת הרגל מצויה ומזהירין לכל טמא שלא יגע בהן. אבל בשעת הרגל שרוב ישראל טהורין, הטמאים מסתלקים לצדדים שלא יטמאו את העם, והטהורים הולכים באמצע הדרכים, הלכך בשעת הרגל רוקין הנמצאים באמצע טהורים ושבצדדים טמאין. והלכה כרבי יוסי:

עוד מפרשים על משנה שקלים פרק ח׳ משנה א׳

פירוש המשניות לרמב״ם

כל הרוקין הנמצאין בירושלם כו': לשון תורה הוא ברוק הזב שהוא טמא אמר השם יתברך וכי ירוק הזב בטהור וגו' ועוד יתבאר לך במסכת טבול יום כי משקים היוצאים מן הטמא שהן כמו המשקים שהוא נוגע בהם ולפיכך הוה רוק כל הטמאים טמא והעובדי כוכבים אצלנו כמו זבים אמר גזרו עליהם שיהו כזבים לכל דבריהם והיה בשוק העליון של ירושלם עובדי כוכבים שוכנים שם ור' יוסי אומר כי הטמאים בכל השנה היו מהלכים באמצע הדרכים והאדם הטהור היה מרחיק אותם ומפריש עצמו לצדדין והיה מצוה לבני אדם שיפרשו מהם כדי שלא יטמאו ומפני זה הרוק הנמצא בצדדין טהור והנמצא באמצע הדרך טמא ובשעת הרגל הדבר להפך כי העיקר אצלנו כל ישראל חברים ברגל שנאמר ויעל כל ישראל כאיש אחד חברים וכולם טהורים כאשר נצטוינו חייב אדם לטהר עצמו ברגל וכל מי שנשאר טמא ולא יכול ליטהר יפריש עצמו לצדדים ויתרחקו בני אדם ממנו כדי שלא יטמאו כי כל העדה כולם טהורים והלכה כרבי יוסי:

תוספות יום טוב

כל הרוקין הנמצאים בירושלים טהורין. דאילו חוץ לירושלים גזרו על ספק רוקין. כדתנן במשנה ה' פרק ד' דטהרות:

ובשעת הרגל. פירש הר"ב שרוב ישראל טהורין כי העיקר אצלינו כל ישראל חברים ברגל. הרמב"ם. וכתבו הר"ב במשנה ו' פרק ג' דחגיגה:

תפארת ישראל – יכין

כל הרוקין הנמצאין בירושלם טהורין לא מחזקינן להו ברוקו של זב, שהוא מטמא אדם וכלים דבירושלים זבין מיעוטא דלא שכיח, אבל בשאר דוכתי גזרו, דמעוטא דשכיח הוא [כפ"ד דטהרות] ואף נשים דשכיחי בזיבה מיעוטא נינהו נגד רוק זכרים, דכבודה בת מלך פנימה, ובפרט בימי טומאתן היו נסתרות בחדרן:

חוץ משל שוק העליון דשם מצויין כובסי נכרים דמטמאין כזבין, וגם זבין ממש מתרחקין לשם:

רבי יוסי אומר בשאר ימות השנה דמצויין טמאין:

ושבצדדין טהורין דמדרבי הטמאין, וביניהן מעוט המצוי זבין, לפיכך מתרחקין הטהורים לצדדין שברחוב שאין דריסת הרגל מצוי שם:

שמפני שהן מועטין מסתלקין לצדדין דהרי רוב ישראל מטהרין ברגל, והטמאין מתרחקין לצדדים:

מלאכת שלמה

כל הרוקים וכו' פסחים פ"ק דף י"ט וביד כולה מתני' ע"ס סי' ג' וביד פי"ג דהלכו' שאר אבות הטומאות סי' ה' ו' ז' ח' ופי' הר"ש שיריליו ז"ל איידי דתניא לעיל ספקא דבשר הנמצא בירושלם ובהמה הנמצאת בירושלם תני נמי הכא ספיקא דרוקים הנמצאין וספיקא דכלים ע"כ:

ר' יוסי אומר בספר כתיבת יד מצאתי וחכמי' אומרים בשאר ימות השנה שבאמצע טמאים ופי' הרש"ש ז"ל ובאמצע כל שוק ושוק שבירושלם ואפי' שוק העליון ופליגי רבנן אדר"מ בין לקולא בין לחומרא וכן פי' הרמב"ם ז"ל בפי"ג דהלכות שאר אבות הטומאות ע"כ אבל בפי' הרמב"ם ז"ל וגם שם בכ"מ כתוב ר' יוסי:

מפני שהן מועטין במשנת החכם הר"ר יהוסף אשכנזי ז"ל הוגה מפני שהמועטין מסתלקין לצדדין וכן הוא בירוש' וגרסא נכונה היא בעיני:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה שקלים פרק ח׳ משנה א׳?

משנה שקלים פרק ח׳ משנה א׳ פותחת במילים ״כל הרקין הנמצאים בירושלים טהורין חוץ משל שוק״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה שקלים פרק ח׳ משנה א׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־3 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת שקלים פרק ח׳?

בפרק ח׳ של מסכת שקלים יש 8 משניות, וזו המשנה ה־1 בו.

עוד: מסכת שקלים · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Shekalim – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Shekalim – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Shekalim – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Shekalim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Shekalim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Shekalim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)