משנה שקלים פרק ד׳ משנה ו׳

מסכת שקלים, סדר מועד · כל הפרק עם ברטנורא

הַמַּקְדִּישׁ נְכָסָיו וְהָיוּ בָּהֶן דְּבָרִים רְאוּיִין לְקָרְבְּנוֹת הַצִּבּוּר, יִנָּתְנוּ לָאֻמָּנִין בִּשְׂכָרָן, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. אָמַר לוֹ בֶּן עֲזַאי, אֵינָהּ הִיא הַמִּדָּה, אֶלָּא מַפְרִישִׁין מֵהֶן שְׂכַר הָאֻמָּנִין, וּמְחַלְּלִין אוֹתָן עַל מָעוֹת הָאֻמָּנִין, וְנוֹתְנִין אוֹתָן לָאֻמָּנִין בִּשְׂכָרָן, וְחוֹזְרִין וְלוֹקְחִין אוֹתָן מִתְּרוּמָה חֲדָשָׁה:

ר׳ עובדיה מברטנורא

המקדיש נכסיו. וסתם הקדש לבדק הבית:

והיו בהם דברים הראויים לקרבנות צבור. כגון קטורת או יינות שמנים וסלתות:

ינתנו לאומנין בשכרן. ויוצאין לחולין, אף על פי שאין דבר אחר נכנס תחתיו. דקסבר הקדש מתחלל על המלאכה, דכתיב (שמות כ״ה:ח׳) ועשו לי מקדש, שתהיה המלאכה נעשית מן ההקדש:

אינה מן המדה. כלומר אין מדה זו שאתה אומר כמדה האמורה לעיל בקטורת, ואין ראוי אלא שתשוה מדותיך. הלכך מפרישים מהן שכר האומנים כו׳ כדאמרינן לעיל גבי מותר הקטורת. שאין הקדש מתחלל על המלאכה. והלכה כבן עזאי:

עוד מפרשים על משנה שקלים פרק ד׳ משנה ו׳

פירוש המשניות לרמב״ם

המקדיש נכסיו והיו בהן דברים ראויין כו': בן עזאי אומר אין הקדש מתחלל על המלאכה ולפיכך יאמר שיקחו מאותן הנכסים שכר האומנים שעשו הקטורת וזולתו ויחזרו חולין אותן הנכסים ואח"כ מחללין עליהם דברים הראוים לקרבנות צבור ואז תנתן אותה הבהמה [ס"א הקטורת] לאומנין בשכרן ויקנו אותה מהן מתרומה חדשה כמשפט שעשו בקטורת והוא מאמר בן עזאי אינה היא המדה ענינו כי אין זה שוה לדין שנדין בקטורת ואינו הולך באותו דרך ומאמר בן עזאי שוה למאמר הנקדם בקטורת לפיכך אני אומר הלכה כבן עזאי:

תוספות יום טוב

המקדיש נכסיו והיו בהם כו'. וה"ה למקדיש הדברים עצמן כמ"ש במשנה ב' פ"ה דנזיר:

והיו בהן דברים ראויין לקרבנות צבור. פירש הר"ב כגון קטרת או יינות שמנים וסלתות. ותימה דבמשנה ח' תנן לשיש בהן יינות שמנים כו' שימכרו כו'. ובגמרא פ"ק דכריתות דף ו' מייתי למתני' דהכא ואמרינן מאי נינהו. אי בהמה תנא לה [במשנה ז'] אי יינות שמנים וסלתות [עיין במשנה ח' ומ"ש שם בס"ד] תני לה. ומסיק בסממני הקטרת דאי קטרת עצמה לא נעשית בחוץ. ובמותר הקטרת שניתן לאומן בשכר ולא הספיקו ללקחו ממנו עד שהקדישה לא מוקים לה משום דל"ג במשנתינו. וחוזרין ולוקחין אותה מתרומה חדשה. אבל לגי' הספרים נוכל לפרש מותר הקטרת. וכן בירושלמי מוקי למתניתין במותר הקטורת. ובכ"מ פ"ה מה' ערכין נשמט מראה מקום על מתניתין דהכא. וגמ' פ"ק דכריתות:

אמר לו בן עזאי וכו' כתב הר"ב והלכה כבן עזאי. וז"ל הרמב"ם ומאמר בן עזאי שוה למאמר הנקדם בקטרת. ולפיכך אני אומר הלכה כבן עזאי עכ"ל. דאל"ה הא קי"ל הלכה כר"ע מחברו. אבל לדברי התוס' דלעיל אין לפסוק כבן עזאי מהאי טעמא:

וחוזרין ולוקחין כו'. אתיא ככ"ע [*וכן ה"נ ואם לאו כו' כדלעיל. אלא שהמשנה קיצרה]:

תפארת ישראל – יכין

המקדיש נכסיו סתם הקדש לבדק הבית, דמדאינו קדוש בקדושת הגוף, יש לו פדיון, להכי מיקל בה ר"ע:

והיו בהן דברים ראוין לקרבנות הצבור ר"ל אף ע"ג שהי' בהן וכו'. מיהו אי בהמה, תני לה [במ"ז], ואי יינות ג"כ תני לה [במ"ח], אלא מיירי בסממני', הראויין לקטורת, וה"ה בהקדיש הקטורת לבד לבדק הבית, רק נקט נכסים לרבותא, דאע"ג דשאר הנכסים קדשי לבדק הבית אפ"ה הקטורת חל עליו קדושת הגוף. ול"מ נ"ל דה"ק המקדיש נכסיו והיו בהן דברים שראויין רק לקרבנות צבור, והרי אין לך דבר שראוי רק לצבור ולא ליחיד אלא קטורת:

ינתנו לאומנין בשכרן אף לאומני בדק הבית, ועי"ז יוצאין הדברים שניתנין להן לחולין, דס"ל הקדש מתחלל על המלאכה:

אמר לו בן עזאי אינה היא המדה ר"ל מדת דין זה אינו שוה לדין מותר הקטורת [במ"ה] וראוי להשוות דינם:

אלא מפרישין מהן מסממני הקטורת שהקדיש:

שכר האומנין ומחללין אותן סממני הקטורת שהקדיש:

מתרומה חדשה היינו אפי' לר"ע לעיל, דס"ל שנותנין הקטורת שהקדיש. להדיא לאומנין, מודה שפודין אותו מהן במעות של תרומה החדשה, כדי להקטירו, א"נ התם שאני דהו"ל הקדש צבור:

מלאכת שלמה

בפי' ר"ע ז"ל כגון קטרת או יינות שמנים וסלתות הקשה החכם ה"ר סולימאן ז"ל דהא קתני המקדיש נכסיו והיו בהן יינות שמנים וסלתות ימכרו לצרכי אותו המין ויביא בדמיהן עולות לכן נראה דהכא לא איירי אלא בקטרת דוקא והיינו דקרי להו דברים הראויין לקרבנות דקטרת לא חזיא ליחיד אלא לצבור אבל יינות שמנים וסלתות חזו נמי ליחיד עיין בפ"א מהלכות ערכין וחרמים להרמב"ם ז"ל ואפשר לפ' דה"ק והיו בהן דברים ראויין לקרבנות צבור כלומר שהוצרכו להם לקרבנו' צבור וזה כולל קטרת ויינות ושמנים וסלתות לר' עקיבא ינתנו לאומנין דס"ל הקדש מתחלל על המלאכה ומודה הוא שאח"כ חוזרין ולוקחי' אותם מתרומה חדשה ולדעת בן עזאי אין הקדש מתחלל על המלאכה ולקנותם מיד ההקדש מתרומה חדשה אי אפשר דאין הקדש מתחלל על הקדש הלכך מפרישין שכר האומנין וכו' ועיין בירושל' כי נראה משם שהיא מחלוקת אמוראים שיש מי שמפרשה בקטרת ויש מי שמפרשה אפי' בשאר דברים שהן צורך צבור ונראה דלענין דינא לא פליגי וכולהו מודו שדין שאר דברים כדין הקטרת וכמו שפירשנו עכ"ל ז"ל:

אינה היא המדה כתב ה"ר יהוסף ז"ל ס"א ל"ג אינה ע"כ ולפי זה נראה דמילות היא המדה גרסי' בתמיה.

ומחללין אותם כך צ"ל ביד פ"ח דהל' מעיל' סי' ג':

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה שקלים פרק ד׳ משנה ו׳?

משנה שקלים פרק ד׳ משנה ו׳ פותחת במילים ״המקדיש נכסיו והיו בהן דברים ראויין לקרבנות הצבור״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה שקלים פרק ד׳ משנה ו׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־4 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת שקלים פרק ד׳?

בפרק ד׳ של מסכת שקלים יש 9 משניות, וזו המשנה ה־6 בו.

עוד: מסכת שקלים · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Shekalim – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Shekalim – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Shekalim – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Shekalim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Shekalim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Shekalim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)