דלג לתוכן הראשי
כוונות

משנה שבת פרק ח׳ משנה ב׳

מסכת שבת, סדר מועד · כל הפרק עם ברטנורא

הַמּוֹצִיא חֶבֶל, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת אֹזֶן לְקֻפָּה. גֶּמִי, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת תְּלַאי לְנָפָה וְלִכְבָרָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כְּדֵי לִטֹּל מִמֶּנּוּ מִדַּת מִנְעָל לְקָטָן. נְיָר, כְּדֵי לִכְתֹּב עָלָיו קֶשֶׁר מוֹכְסִין. וְהַמּוֹצִיא קֶשֶׁר מוֹכְסִין, חַיָּב. נְיָר מָחוּק, כְּדֵי לִכְרֹךְ עַל פִּי צְלוֹחִית קְטַנָּה שֶׁל פַּלְיָטוֹן:

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא

ר׳ עובדיה מברטנורא

אזן לקופה. לאוחזה בה:

תלאי. לתלותו בו, ובציר משיעור אזן לקופה:

מדת מנעל. להראות לאומן כמדה זו אני צריך, ושעוריה בציר מתלאי:

נייר. מעשבים עושין אותו:

קשר של מוכסין. פעמים שאדם נותן מכס בראש הנהר מזה והוא מוסר לו חותם להראות למוכס שבעבר האחר מן הנהר להראותו שכבר פרע המכס, ודרכו לכתוב שתי אותיות גדולות לסימן, והן גדולות משתי אותיות שלנו:

נייר מחוק. שוב אינו ראוי לכתוב, לפיכך צריך שיעור גדול לכרוך על פי צלוחית:

עוד מפרשים על משנה שבת פרק ח׳ משנה ב׳

פירוש המשניות לרמב״ם

המוציא חבל כדי לעשות אוזן לקופה כו': גמי הוא הגומא ובעברי תיבת גומא. תלאי כמו בית יד שיתלה ממנו: ונפה ידועה. והיא דקות הנקבים: וכברה היא שנקביה רחבים יותר: וקשר מוכסין הוא הסימן שכותבין לוקחי המעשר ובעלי המכס להודיע כי זה פרע מה שנתחייב ושיעורן שתי אותיות וקורא אותן קשר כמו שקוראין אנשי דורנו הרשמים והצורות שמחשבין בהן הפנקסין עק"ר אלרומ"י בלשון ערבי ובלשון עברי קשר הרומיים: ונייר. ידוע: ונייר מחוק שטר של נייר שנתבטל ואין מוציאין בו חוב: ופלייטון מר דרור והוא המושק. ואין הלכה כרבי יהודה:

תוספות יום טוב

חבל כדי לעשות אוזן לקופה. דמתוך שהוא קשה פוגם עץ הנפה וכברה ולא עבדי אינשי הילכך לא מחייב בשיעורא זוטא לעשות תלאי. גמרא:

נייר. פי' הר"ב מעשבים עושין אותו. עיין בפי' משנה ב' פ"ב דמגילה ומשנה ד' פ"ב דסוטה:

והמוציא קשר מוכסין. איצטריך לאשמעינן אפי' כתוב על הקלף אע"ג דקתני בסמוך דשיעור קלף כדי לכתוב עליו פרשה קטנה שבתפלין. תוס':

פלייטון. מפורש במשנה ג' פ"ו:

תפארת ישראל – יכין

המוציא חבל כדי לעשות אזן לקופה (פאסס). לאוחזה בו. דמתוך שהחבל קשה מקלקל לנפה וכברה. ואינו ראוי רק לקופה:

גמי (באסט):

כדי לעשות תלאי לנפה (זיעב) לקמח:

ולכברה (זיעב) לנקות התבואה וכן מוכח לענ"ד מאהלות (פי"ח מ"ב) (וי"מ איפכא). לתלותן בו. ובציר שיעורן מאוזן הקופה:

רבי יהודה אומר כדי ליטול ממנו מדת מנעל לקטן להראות לסנדלר מדה שצריך למנעל של קטן בן יומו. ושיעורו בציר מתלאי:

נייר (פאפיר) העשוי מעשבים. ומדעשוי מחוטי עשבים נקרא נייר. כי נייראן בל"י חוטין דקים:

כדי לכתוב עליו קשר מוכסין (מארקע). שנותן המוכס להסוחר לראיה שכבר שלם לו המכס. ורגיל לכתוב ב' אותיות גדולות מכתב המורגל:

והמוציא קשר מוכסין חייב קמ"ל אף שכתוב על קלף חייב:

נייר מחוק שאינו ראוי לכתוב עליו:

כדי לכרוך על פי צלוחית קטנה של פלייטון (באלזאם פלעשכען) [אב"י היא מלה רומית פאליאטום והוא בושם לח הנעשה מעלי וורדים ובשמים. והכלי שישימוהו בו נקרא על שמו]:

מלאכת שלמה

המוציא חבל וכו'. ובירוש' הדא דאת אמר בהדין רכיכא ברם בהדין קשיא כדי לבשל ביצה קלה:

גמי כדי לעשות תלאי לנפה ולכברה ובירוש' הדא דאת אמר בהדין גוויא ברם בהדין ברייא כדי לעשות שני בתים לנפה ולכברה:

ר' יהודה אומר כדי ליטול ממנו מדת מנעל לקטן. ובלבד קטן שהוא יודע לנעול ע"כ:

המוציא קשר מוכסין חייב. איצטריך לאשמועי' אפי' כתוב על הקלף אע"ג דקתני בסמוך דשיעור קלף כדי לכתוב עליו פרשה קטנה שבתפלין תוס' ז"ל. ונראה דודאי לא פליגי אפירוש רש"י ז"ל שהעתיק כבר ר"ע ז"ל דהתם מיירי בקלף חלק שאינו כתוב וקל להבין וכן מפורשים דבריהם במקומות אחרות. ופסק הרמב"ם ז"ל שם ביד כר' יהודה דאמר בגמ' בברייתא דהמוציא קשר מוכסין אפי' אחר שהראהו למוכס חייב דלעולם צריך הוא להראותו:

נייר מחוק מצאתי מונה נייר פסיל וכתב ה"ר יהוסף ז"ל שכן הוא בכל הספרים וכן נראה דגריס הרמב"ם ז"ל שז"ל נייר ידוע ונייר פסול הוא שטר של נייר שנתבטל ואין מוציאין בו חוב ע"כ. ולשון הברייתא בגמ' המוציא נייר מחוק ושטר פרוע וכו' והעתיק לשון הברייתא הרמב"ם ז"ל שם ביד: גם נקד ה"ר יהוסף ז"ל של פלייטום הפ"א בחיר"ק והלמ"ד בשו"א והיו"ד בקמ"ץ והטי"ת בשור"ק מחוברת למ"ם וכן הגיה לעיל בפ' ששי סי' ג' כמ"ש שם:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה שבת פרק ח׳ משנה ב׳?

משנה שבת פרק ח׳ משנה ב׳ פותחת במילים ״המוציא חבל כדי לעשות אזן לקפה גמי כדי״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה שבת פרק ח׳ משנה ב׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־6 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת שבת פרק ח׳?

בפרק ח׳ של מסכת שבת יש 7 משניות, וזו המשנה ה־2 בו.

עוד: מסכת שבת · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

  • נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Shabbat – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Shabbat – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Shabbat – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Shabbat – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Shabbat – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Shabbat – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)