משנה שבת פרק כ״ד משנה ג׳

מסכת שבת, סדר מועד · כל הפרק עם ברטנורא

אֵין אוֹבְסִין אֶת הַגָּמָל, וְלֹא דוֹרְסִין, אֲבָל מַלְעִיטִין. וְאֵין מַמְרִים אֶת הָעֲגָלִים, אֲבָל מַלְעִיטִין. וּמְהַלְקְטִין לַתַּרְנְגוֹלִין. וְנוֹתְנִין מַיִם לַמֻּרְסָן, אֲבָל לֹא גוֹבְלִים. וְאֵין נוֹתְנִין מַיִם לִפְנֵי דְבוֹרִים וְלִפְנֵי יוֹנִים שֶׁבַּשֹּׁבָךְ, אֲבָל נוֹתְנִין לִפְנֵי אֲוָזִים וְתַרְנְגוֹלִים וְלִפְנֵי יוֹנֵי הָרְדְּסִיּוֹת:

ר׳ עובדיה מברטנורא

אין אובסין. [אין] מאכילין אותו על כרחו ותוחבים לו בגרונו, ופירוש אובסין, עושין לה אבוס בתוך מעיה:

ולא דורסים. שדורס המאכל לתוך גרונה. ומיהו לא הוי כמו אובסין:

אבל מלעיטים. שתוחב לו המאכל למקום שיכול להחזיר:

אין ממראין. מפטמין, לשון וחלב מריאים (ישעיהו א׳:י״א). ופירוש המראה, שתוחב לו המאכל לפנים מבית הבליעה במקום שאינו יכול להחזיר:

ומהלקטין לתרנגולים. שתוחב המאכל לתוך פיו במקום שיכול להחזיר:

אבל לא גובלין. אין לשין אותו במים:

אין נותנין מים לפני דבורים. שאין מזונותיהן עליו, שיוצאין ואוכלין בשדה ומים מצויין להם באגמים:

דורסיאות. יונים שגדלים בבתים. ונקראים דורסיאות על שם הורדוס המלך שהיה מגדל מהן בארמונו:

עוד מפרשים על משנה שבת פרק כ״ד משנה ג׳

פירוש המשניות לרמב״ם

אין אובסין את הגמל ולא דורסין אבל מלעיטין כו': אבוס שם המקום שמשימים בו המספא לבהמה וענין אמרם אין אובסין שלא יאכילנה מזון ימים רבים והוא אמרם אין עושין לה אבוס בתוך מעיה. ודורסין הפירוש הקרוב אצלי שלא ישימו בחזקה הגמל על המאכל כדי שיאכל הרבה. מלעיטין נתינת המאכל לתוך פי האוכל. ממרין זריקת המאכל למעי הבהמה עם המים. ואמרם מלעיטין למקום שיכולה להחזיר ואמרם ממרין למקום שאינה יכולה להחזיר ושתיהן מלות עבריות מלעיטין מגזרת הלעיטני נא (בראשית כ״ה:ל׳) וממרין מענין הפטום שור ומריא. מהלקטין שישים האוכל בידו והם לוקטין אותו. מורסן ידוע. גובלין כמו לשין. דורסיות יוני הבית והם מיוחסות להורודוס שהיה מגדל אותן בהיכלו:

תוספות יום טוב

אין אובסין כו'. זה לשון הרמב"ם ספכ"א מה"ש אין מאכילין בהמה חיה ועוף' כדרך שהוא מאכיל בחול שמא יבוא לידי כתישת קטניות או לידי לישת קמח וכיוצא בו:

מלעיטין. לשון הלעיטני נא (בראשית כ״ה:ל׳). הרמב"ם:

תפארת ישראל – יכין

אין אובסין (שטאפפען). והיינו שמאכילה בידו ותוחב לה בגרונה במקום שתוכל להחזיר. אבל הרבה כל כך עד שנעשין בני מעיה כאבוס מלא:

את הגמל ולא דורסין שדורס המאכל לגרונה למקום שאינה יכולה להחזיר אף שמאכילה רק מעט. א"נ ר"ל שדרס מה שאכלה מעצמה:

אבל מלעיטין שתוחב המאכל למקום שתוכל להחזירו:

לתרנגולין וה"ה לתת נודעלן לאווזה למקום שתוכל להחזיר. אבל לא יטלטל האווז (שם ס"ט). (ונ"ל דהמראה הוא לשון מוראתו בנוצתה. שהוא הזפק מקום הצואר. כך בבהמה מקום הכרס הוא תחת זפק בעוף ולשם תוחב המאכל. אבל הלעטה הוא במקום שיכול להחזיר. והוא לשון הלעיטני נא מן האדום האדום הזה. דהיינו שתוחב בבית הבליעה):

ונותנין מים למורסן (קלייא). ויש אוסרים. דמתני' בנתן מים מערב שבת מיירי ומערבין מעט בשבת (שם ס"ג):

אבל לא גובלים (קנעטען):

ואין נותנין מים לפני דבורים ולפני יונים שבשובך מדיכולים לשתות באגמים:

אבל נותנין לפני אווזין ותרנגולים שגדלין בבית:

ולפני יוני הרדיסיות מין יוני בית ונקראין הרדסיאות. ע"ש הורדוס המלך שגדלן בארמונו:

מלאכת שלמה

אין אובסין וכו'. והא דאמרינן בפ' עושין פסין גמל שראשו ורובו בפנים אובסין אותו בפנים כבר פירש רבינו שמואל ז"ל דההיא הלעטה היא אלא דלא דק בלישניה הר"ן ז"ל. וביד פ' כ"א מה"ש ה' ל"ה וז"ל אין מאכילין בהמה חיה ועוף (בשבת) כדרך שהוא מאכיל בחול שמא יבא לידי כתישת קטניות או לידי לישת קמח וכיוצא בו ע"כ. ומ"מ אין אובסין את הגמלים אבל מלעיטין אותו אע"פ שאינו כן בשום מקום:

אבל מלעיטין. כדפי' ר"ע ז"ל מפרש לה רב יהודה ורב חסדא פירוש דאידי ואידי למקום שאינה יכולה להחזיר והמראה בכלי והלעטה ביד אבל בברייתא מסייעא ליה לרב יהודה ומוכח ג"כ מינה דכל זמן שאין מרביצין אותה אינו יכול כ"כ לתחוב ויכולה להחזיר:

ומהלקטין. פי' דספי ליה בידיה אבל ליונים קתני בברייתא דל"מ דאין מהלקטין להם אלא אפי' אין מלקיטין להם דהיינו שנותן לפניהם והן לוקטין מאליהם ומיירי ביונים שאין מזונתם עליך שיוצאין ואוכלין בשדה:

ונותנין מים ע"ג מורסין וכו'. ומתני' ר' יוסי ב"ר יהודה היא דתניא אין נותנין מים למורסין דברי רבי רבי יוסי בר"י אומר נותנין מים למורסין דנתינת מים לא זהו גבולו:

הרדיסאות. עיקר הגירסא רודסיות וכן נראה שהוא בפירוש ר"ע ז"ל אלא שצריך להגיה שם במקום דורסיות רודסיות. והר"מ דילונזאנו ז"ל נקד הורודוסיות כולם בחולם הה"א והרי"ש והדלי"ת והיו"ד חוץ מן הסמ"ך שודאי היא בחירק:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה שבת פרק כ״ד משנה ג׳?

משנה שבת פרק כ״ד משנה ג׳ פותחת במילים ״אין אובסין את הגמל ולא דורסין אבל מלעיטין״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה שבת פרק כ״ד משנה ג׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־8 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת שבת פרק כ״ד?

בפרק כ״ד של מסכת שבת יש 5 משניות, וזו המשנה ה־3 בו.

עוד: מסכת שבת · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Shabbat – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Shabbat – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Shabbat – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Shabbat – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Shabbat – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Shabbat – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)