משנה שבת פרק י״ב משנה ד׳

מסכת שבת, סדר מועד · כל הפרק עם ברטנורא

הַכּוֹתֵב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת בְּהֶעְלֵם אֶחָד, חַיָּב. כָּתַב בִּדְיוֹ, בְּסַם, בְּסִקְרָא, בְּקוֹמוֹס וּבְקַנְקַנְתּוֹם, וּבְכָל דָּבָר שֶׁהוּא רוֹשֵׁם, עַל שְׁנֵי כָתְלֵי זָוִיּוֹת וְעַל שְׁנֵי לוּחֵי פִנְקָס, וְהֵן נֶהְגִּין זֶה עִם זֶה, חַיָּב. הַכּוֹתֵב עַל בְּשָׂרוֹ, חַיָּב. הַמְסָרֵט עַל בְּשָׂרוֹ, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵּב חַטָּאת, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ פּוֹטֵר:

ר׳ עובדיה מברטנורא

בסם. אורפימנ״ט בלע״ז:

בסיקרא. מין אבן שצובע אדום:

בקומוס. מין עפר וצבעו שחור. פ״א שרף אילן גומא בלע״ז:

בקנקנתום. זא״ג בערבי, ובלע״ז ודריאו״לי:

ובכל דבר שהוא רושם. לאתויי מים ששרו בהם עפצים, גאלי״ש בלע״ז, שהוא רושם שרשומו מתקיים:

על ב׳ כותלי זויות. אחת במזרח ואחת בצפון, סמוכות זו לזו במקצוע:

על ב׳ לוחי פנקס. ספר שהחנוני כותב בו חשבונותיו. ואע״ג דלאו על לוח א׳ הם, אם נהגין ונקראין זה עם זה כגון שכותבין על שני שפתי הלוחין הסמוכין זה לזה, חייב:

הכותב על בשרו. בדיו:

והמשרט על בשרו. בברזל עושה צורת אותיות בבשרו:

רבי יהושע פוטר. ואפילו הוציא דם, לפי שאין דרך כתיבה בכך. והלכה כר׳ יהושע:

עוד מפרשים על משנה שבת פרק י״ב משנה ד׳

פירוש המשניות לרמב״ם

הכותב שתי אותיות בהעלם אחד כו': דיו ידוע כותב על הספר בדיו (ירמיהו ל״ו:י״ח): וסם שם העקר איזה עיקר יהיה ורצונו בכאן עיקר צובע: סיקרא גם כן ידוע והוא כמו אבן שצובע צבע אדום: קומוס מין עפר וצבעו שחור ובערבי אלזא"ג: קנקנתום ממין הקומוס וכן נקרא בערבי קלקנתום: כל דבר שהוא רושם רוצה לומר שיתקיים רשומו: פנקס ספר רוצה לומר חשבון הסופרים: נהגין נקראין מן והגית בו (יהושע א) רוצה לומר שתהיה האות כנגד האות השניה: ואמרי מסרט על בשרו הוא שיכתוב בסריטה על שטח בשרו ואפי' הוציא דם אינו חייב חטאת לדעת רבי יהושע לפי שאין דרך כתיבה בכך והלכה כרבי יהושע:

תוספות יום טוב

הכותב שתי אותיות בהעלם אחד חייב. לגופה לא צריכה דהא כבר תנן בס"פ דלעיל בזה הכלל כל [חייבי] חטאות אינן חייבין עד שתהא תחלתן וסופן שגגה אלא משום דבעי למתני בסוף פירקין פלוגתא דר"ג ורבנן בכותב בשני העלמות להכי תנא ברישא הכותב בהעלם אחד חייב: בסם כו'. עיין משנה ב' פ"ב דמגילה. ומ"ש שם בס"ד:

ורבי יהושע פוטר. פי' הר"ב וכן הרמב"ם ואפי' הוציא דם. ועיין בפירושם לרפי"ד. ועוד דהכא לא מחייב רבי יהושע כיון שמחשבתו היתה למלאכת הכתיבה לא לחבול ולהוציא דם וכדתנן בסוף פרק ד' ממסכת כריתות:

תפארת ישראל – יכין

הכותב שתי אותיות בהעלם אחד שלא נזכר ביניהן שחטא:

כתב בדיו בסם מין אדמה:

בסיקרא (ראטהעל) י"א (מענניג):

בקומוס (גוממי):

ובקנקנתום (פיטריאהל):

ובכל דבר שהוא רושם שרשומו מתקיים לאתויי מי טריא. ועפצא (גאללאפפעל וואססער) בל"א:

על שני כותלי זויות בזוית שהכתלים נוגעים שם יחד:

ועל שני לוחי פנקס שכתבן על ב' גליונות סמוכין שבספר:

והן נהגין זה עם זה אכותב בכתלים נמי קאי. שסמוכין כל כך עד שנקראין יחד ומלת נהגין מלשון והגית בם:

המסרט על בשרו שחתך בבשרו צורת אותיות:

רבי אליעזר מחייב חטאת ורבי יהושע פוטר אפי' הוציא דם מדלא התכוון לחבלה. והו"ל פ"ר דלא ניחא לי':

מלאכת שלמה

כתב בדיו וכו'. ובירוש' כתב בדיו על עלי ירקות במשקין במי פירות על הלוח פטור עד שיכתוב דבר של קיימא על דבר של קיימא וכן ג"כ אין המוחק חייב עד שימחוק כתב העומד מעל דבר העומד:

על שני כותלי זוית כצ"ל:

ר' אליעזר ביו"ד. ובגמ' בברייתא אמר להם ר' אליעזר לחכמים והלא בן סטדא הוציא כשפים ממצרים בסריטה שעל בשרו אמרו לו שוטה היה ואין מביאין ראיה מן השוטים ומתוך ברייתא זו משמע קצת דגרסי' וחכמים פוטרין וכן בגמ' בדפוס גם בפסקי הרא"ש ז"ל אמנם הרב אלפס והרמב"ם ז"ל נראה דגרסי ור' יהושע פוטר וכן בירושלמי וכן בנוסחת כ"י וכן בראבי"ה ז"ל:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה שבת פרק י״ב משנה ד׳?

משנה שבת פרק י״ב משנה ד׳ פותחת במילים ״הכותב שתי אותיות בהעלם אחד חיב כתב בדיו״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה שבת פרק י״ב משנה ד׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־10 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת שבת פרק י״ב?

בפרק י״ב של מסכת שבת יש 6 משניות, וזו המשנה ה־4 בו.

עוד: מסכת שבת · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Shabbat – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Shabbat – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Shabbat – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Shabbat – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Shabbat – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Shabbat – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)