דלג לתוכן הראשי
כוונות

משנה סנהדרין פרק ה׳ משנה ד׳

מסכת סנהדרין, סדר נזיקין · כל הפרק עם ברטנורא

וְאַחַר כָּךְ מַכְנִיסִין אֶת הַשֵּׁנִי וּבוֹדְקִין אוֹתוֹ. אִם נִמְצְאוּ דִבְרֵיהֶם מְכֻוָּנִין, פּוֹתְחִין בִּזְכוּת. אָמַר אֶחָד מִן הָעֵדִים יֶשׁ לִי לְלַמֵּד עָלָיו זְכוּת, אוֹ אֶחָד מִן הַתַּלְמִידִים יֶשׁ לִי לְלַמֵּד עָלָיו חוֹבָה, מְשַׁתְּקִין אוֹתוֹ. אָמַר אֶחָד מִן הַתַּלְמִידִים יֶשׁ לִי לְלַמֵּד עָלָיו זְכוּת, מַעֲלִין אוֹתוֹ וּמוֹשִׁיבִין אוֹתוֹ בֵינֵיהֶן, וְלֹא הָיָה יוֹרֵד מִשָּׁם כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ. אִם יֵשׁ מַמָּשׁ בִּדְבָרָיו, שׁוֹמְעִין לוֹ. וַאֲפִלּוּ הוּא אוֹמֵר יֶשׁ לִי לְלַמֵּד עַל עַצְמִי זְכוּת, שׁוֹמְעִין לוֹ, וּבִלְבַד שֶׁיֵּשׁ מַמָּשׁ בִּדְבָרָיו:

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא

ר׳ עובדיה מברטנורא

נמצאו דבריהם מכוונים. ומעתה צריכין לישא וליתן בדבר:

פותחין בזכות. אם לא עברת אל תירא:

אמר אחד מן העדים יש לי ללמד עליו זכות. אפילו זכות, וכ״ש חובה. משתקים אותו, דכתיב (במדבר ל״ה) ועד אחד לא יענה, בין לזכות בין לחובה:

אמר אחד מן התלמידים. היושבים לפני הדיינים. יש לי ללמד עליו חובה:

משתקין אותו. דכתיב (שם) ועד אחד לא יענה בנפש למות, למות הוא דאינו עונה, הא לזכות עונה:

אינו יורד משם כל היום. ואפילו שאין ממש בדבריו. אבל יש ממש בדבריו, אינו יורד משם לעולם:

עוד מפרשים על משנה סנהדרין פרק ה׳ משנה ד׳

פירוש המשניות לרמב״ם

ואחר כך מכניסין את השני ובודקים אותו כו': אינו יורד משם כל היום אמנם הוא זה כשלא היה ממש בדבריו אבל אם היה ממש בדבריו אינו יורד משם לעולם: ואין שומעין מן העד דבר בין לזכות בין לחובה משום שנאמר ועד אחד לא יענה ואמר בנפש למות הוא חוזר על אחד כאילו אמר אחד לא יענה בנפש למות ולפיכך אינו נהרג עד שיהיו המחייבין יותר על המזכין שנים או יותר כמו שבארנו בפרק שלפני זה (הלכה א):

תוספות יום טוב

ובודקין אותו. עי' [מ"ש] סוף משנה ה' פ"ז:

פותחין בזכות. ל' הר"ב אם לא עברת אל תירא. הכי מסקינן בגמרא ר"פ דלעיל ד' ל"ב ועיין מ"ש שם:

אמראחד מן העדים וכו'. כתב הר"ב דכתיב ועד [א'] לא יענה. בין לזכות בין לחובה ואע"ג דקרא מסיים למות וכדילפי' בסמוך לאחד מן התלמידים מפרשים בגמרא פרק דלעיל ד' ל"ד דבעד ל"ל הכי משום דמחזי כנוגע בעדותו פירש"י שמתחרט בו ודואג שמא יגמור הדין לחובה ויביא זה עדים להזימן. ומיהדר לא מצי הדרי בהו לאחר כדי דבור דכיון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד:

ולא היה יורד משם כל היום כולו. כתב הר"ב ואפילו שאין ממש בדבריו. בבריית' כדי שלא תהא עלייתו ירידה לו פירש"י שאם יורידוהו היום לעין כל. בושה הוא לו. ע"כ. ומ"ש הר"ב ואם יש ממש בדבריו אינו יורד משם לעולם. שם בברייתא והעתיקה הרמב"ם בפ"י מהלכות סנהדרין. ונראה ודאי דאינו נמנה עמהם שא"כ יהיה ב"ד זוגות. אלא זוכה להיות במושב ב"ד ועל הספסל כמותם. כמ"ש בשם רש"י במשנה ד' פרק דלעיל. ואכתי קשיא שתהיה השורה חסרה. ואנן שורות של כ"ג בעינן כדתנן התם. ולא אשתמיט הגמרא והרמב"ם דלימא שממלאין אותה:

אם יש ממש בדבריו. עיין מ"ש בל' זה בר"פ דלקמן:

תפארת ישראל – יכין

ובודקין אותו בשבע חקירות ובדיקות הנ"ל:

פותחין בזכות לחפש טצדקאי שאפשר שיצא על ידן זכאי, ואומרים לו, אם לא עברת אל תירא [ונ"ל דלהכי א"ל כך כדי שלא יתבהל, ויתיישב דעתו יפה, ויחפש גם הוא עצמו זכותו, וגם משום הדיינין שכשישמעו כן, ידעו אף שעדותן מכוונת, אפילו הכי יתאמצו לחפש לו טצדקאי]:

אמר אחד מן העדים יש לי ללמד עליו זכות וכ"ש חיב:

או אחד מן התלמידים מהג' שורות שישבו שם לפני הסנהדרין, והוא הדין אחר [כפ"ו מ"א] אלא שלא היה מצוי שם אחר. דהרי הוציאו הכל לחוץ בשעת מו"מ [כפ"ג מ"ו]:

ולא היה יורד משם כל היום כולו ואפילו אין ממש בדבריו, דאם יורידוהו יתבייש. מיהו ביש ממש בדבריו לא ירד משם לעולם [ש"ס. ואף דאין להוסיף על מניין כ"ג. נ"ל דמ"ש אין יורד משם לעולם, ר"ל שלא להושיבו על הקרקע כשאר התלמידים, רק יושב על הספסל בראש הג' שורות]:

אם יש ממש בדבריו שומעין לו פשיטא דשומעין לו, אבל ר"ל דעולה למניין בסנהדרין כשיעמדו בסוף למניין:

שומעין לו ובלבד שיש ממש בדבריו הא דנקט הכא התנאי שיהא ממש בדבריו לבסוף, ובתלמיד לעיל נקט לי' בתחלה. ה"ט דבנידן עצמו אפילו לא ראו בתחלה מיד ממש בדבריו אפ"ה שומעין לו ובוחנין אחר ממש שבדבריו, מדאית עליה בעיתותא וכלקמן [פ"ו מ"א] וגם אינו ממלומדי למד לפרש כוונתו יפה:

מלאכת שלמה

ואחר כך. הר"ר יהוסף ז"ל מחק המלות ואחר כך והגיה בראש המשנה היו מכניסים וכו':

אמר אחד מן העדים יש לי ללמד עליו זכות משתקין אותו. דלא כר' יוסי ב"ר יהודה דאמר בפ' אחד ד"ני ממונות בברייתא בדף ל"ג עונה לזכות ואינו עונה לחובה אבל רבנן ס"ל דאע"ג דקרא מסיים למות עכ"ז אפילו לזכות אינו עונה משום דמיחזי כנוגע בעדותן שדומה שמתחרט בו פן יגמר הדין לחובה ויביא זה עדים להזימן ומיהדר לא מצו הדרי לאחר כדי דבור דכיון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד הלכך לא יענה אפילו לזכות:

ומושיבין אותו עמהם כך הגיה הר"ר יהוסף ז"ל:

ולא היה יורד משם כל היום כולו. ובגמרא רמי והתניא אם יש ממש בדבריו לא היה יורד משם לעולם ומתרץ לה אביי למתני' דמיירי בשלא מצאו ממש בדבריו אבל אם יש ממש בדבריו אינו יורד משם לעולם. וביד פ' עשירי דהלכות סנהדרין סי' ח'. וכתוב שם ואפילו אמר הנידון עצמו יש לי ללמד על עצמי שומעין לו ועולה למנין והוא שיהיה ממש בדבריו ובפ"ה דהלכות עדות סי' ח':

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה סנהדרין פרק ה׳ משנה ד׳?

משנה סנהדרין פרק ה׳ משנה ד׳ פותחת במילים ״ואחר כך מכניסין את השני ובודקין אותו אם״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה סנהדרין פרק ה׳ משנה ד׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־6 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת סנהדרין פרק ה׳?

בפרק ה׳ של מסכת סנהדרין יש 5 משניות, וזו המשנה ה־4 בו.

עוד: מסכת סנהדרין · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

  • נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Sanhedrin – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Sanhedrin – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Sanhedrin – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Sanhedrin – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Sanhedrin – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Sanhedrin – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)